Newsletter Parashat Vayikra – Parashat Zachor

Moor Lane Logo New Best.JPG

This week is Shabbat Zachor

Shabbat Zachor

On certain occasions piyutim are chanted during pesuqé dezimra:

On Shabat Shira and the Seventh Day of Pesah the piyut "Ashira keShirat Moshé" is sung before Shirat haYam (The Song on the Sea).

On Shabbat Zachor the piyut "Mi Khamokha" is chanted during Nishmat.

On Rosh haShana and Yom Kipur special piyutim are chanted after Shirat haYam, before Yishtabah, and between Yishtabah and the Qadish. 

The minhag of inserting piyutim into the prayers is actually quite ancient, dating back at least to the times of Ribi Yehuda haLevi (c. 1000-1100 CE) who penned the piyut "Mi Khamokha" for Shabat Zakhor and instituted its recital in the middle of Nishmat Kol Hai. Several Rishonim, among them the Ri miGash (d. 1141), the Rashba (d. 1310), and the Radbaz (d. 1573), attest that this was the custom in their time, showing no sign of disapproval. Nevertheless, this custom was met with sharp, repeated critique by later halakhic authorities, all challenging the halakhic basis for this custom, as it constitutes a forbidden interruption (hefseq) in the prayers.

Though Maran instructs in the Shulhan 'Arukh (O"H §68:1) that it is best to refrain from including liturgy in the Blessings of Qeriat Shema', he makes no mention of adding liturgy in Pesuqé deZimra. The determining factor for allowing liturgy in Pesuqé deZimra is whether or not there exists a prohibition to add praises or Tehilim to those instituted by the Sages as Pesuqé deZimra

The Hida in Tub 'Ayin (§18:35) cites the opinion of Ribi David Hayim Corinaldi in this matter, denouncing the practice of those who reserved the recital of liturgy intended for Pesuqé deZimra (e.g. Ribi Yehuda haLevi's Mi Chamocha) until after the repetition of the 'Amida; arguing that the Tur and Maran only took issue with adding liturgy to the Blessings of Qeriat Shema'. The simple logic behind Ribi Corinaldi's judgment seems to be that, since Pesuqé deZimra were instituted as praises to G-d, additional praises, such as the piyutim, should not be deemed an interruption therein. Still, the Hida rules that liturgy may not be added to Pesuqé deZimra, explaining that these praises were carefully arranged by the Sages in accordance with Qabala and are thus strictly unchangeable

The minhag in Kahal Kadosh Shaare Tefila – Moor Lane, is to recite the piyut Mi Chamocha in the middle of Nishmat








image (1).png

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 til Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler






would like to thank 

for the extra light & brightness 
in our Bet Hakeneset
Tizke Lemitzvot 



Shabbat Times

לוח זמני תפלה לחורף תשע"ט

Winter Timetable 5779 – 2018 / 19


מוצאי שבת

ערבית )מוצ"ש(


מנחה שבת

סוף זמן קריאת שמע

הדלקת נרות

מנחה וקבלת שבת


שבת פרשת






Shema before

Candle Lighting

Minha & Kabbalat Shabbat



















15/16 Mar

ויקרא (זכור)


Shabbat Services

Children’s Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing to donate a Kiddush Please email Moorlanenews


Q & A on Parashat Vayikra

 All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated

  1. Who does the word "eilav" in verse 1:1 exclude?
    1:1 – Aharon.
  2. Name all the types of animals and birds mentioned in this week's Parsha.
    1:2,14, 3:12 – Cattle, sheep, goats, turtledoves (torim), and doves (bnei yona).
  3. What two types of sin does an olah atone for?
    1:4 – Neglecting a positive command, and violating a negative command which is rectified by a positive command.
  4. Where was the olah slaughtered?
    1:5 – In the Mishkan Courtyard (azarah).
  5. What procedure of an animal-offering can a non-kohen perform?
    1:5 – Ritual slaughter.
  6. Besides the fire the kohanim bring on the altar, where else did the fire come from?
    1:7 – It descended from Heaven.
  7. At what stage of development are torim (turtledoves) and bnei yona (young pigeons) unfit as offerings?
    1:14 – When their plumage turns golden. At that stage, bnei yona are too old and torim are too young.
  8. What is melika?
    1:15 – Slaughtering a bird from the back of the neck using one's fingernail.
  9. Why are animal innards offered on the altar, while bird innards are not?
    1:16 – An animal's food is provided by its owner, so its innards are "kosher." Birds, however, eat food that they scavenge, so their innards are tainted with "theft."
  10. Why does the Torah describe both the animal and bird offerings as a "satisfying aroma"?
    1:17 – To indicate that the size of the offering is irrelevant, provided your heart is directed toward G-d.
  11. Why is the term "nefesh" used regarding the flour offering?
    2:1 – Usually, it is a poor person who brings a flour offering. Therefore, G-d regards it as if he had offered his nefesh (soul).
  12. Which part of the free-will mincha offering is burned on the altar?
    2:1 – The kometz (fistful).
  13. The Torah forbids bringing honey with the mincha. What is meant by "honey"?
    2:11 – Any sweet fruit derivative.
  14. When does the Torah permit bringing a leavened bread offering?
    2:12 – On Shavuot.
  15. Concerning shelamim, why does the Torah teach about sheep and goats separately?
    3:7 – Because they differ regarding the alya (fat tail). The lamb's alya is burned on the altar but the goat's is not.
  16. For most offerings the kohen may use a service vessel to apply the blood on the mizbe'ach. For which korban may he apply the blood using only his finger?
    3:8 – The chatat.
  17. Who is obligated to bring a chatat?
    4:2 – One who accidentally transgresses a negative commandment whose willing violation carries the karet (excision) penalty.
  18. Where were the remains of the bull burned while in the wilderness? Where were they burned during the time of the Beit Hamikdash?
    4:12 –
    1. Outside the three camps.
    2. Outside Jerusalem.
  19. What two things does a voluntary mincha have that a minchat chatat lacks?
    5:11 – Levona and oil.
  20. What is the minimum value of a korban asham?
    5:15 – Two shekalim.


Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

מתנות לאביונים

מה צריך לתת?
ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים.

כמה צריך לתת?
ירא שמים יתן מתנות לאביונים בעין יפה ובסבר פנים יפות, והנה שכרו ופעולתו לפניו. וכמה הוא חיוב מתנות לאביונים?, הנה מעיקר הדין אין קצבה במעות פורים, כי מן הדין די בנתינת פרוטה, שהוא סכום הקטן שיש בכל מקום (וכגון בארץ ישראל מטבע של חצי שקל וכדומה), ומכל מקום כאמור, עדיף להרבות במתנות לאביונים, מלהרבות בסעודת פורים ובמשלוח מנות. ועל כל פנים נכון שלא יפחות מסכום שיוכל האביון לעשות ממנו סעודת פורים.

החילוק בין משלוח מנות למתנות לאביונים
בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לתת את המשלוח מנות, באופן שהמקבל ידע ממי קיבלת את המעות, והנותן ידע למי נותן. וזאת משום שטעם המצוה של משלוח מנות, הוא בכדי להרבות אהבה ואחוה בין בני אדם. אולם לענין מתנות לאביונים אין הדין כן, אלא רשאי לתת את המתנות באופן שהאביון לא ידע ממי קיבל, וכן הנותן לא ידע למי נותן.

וכן במשלוח מנות, יש לתת מנות ממש, כלומר, דברי מאכל ומשקה, מה שאין כן במתנות לאביונים, שיכול לתת לאביונים מעות, שיוכל לקנות מהם את צרכי הסעודה.

חשיבות מתנות לאביונים
וכתב הרמב"ם (הלכות מגילה פרק ב), חייב אדם לשלוח לחברו שתי מנות בשר, או שני מיני תבשיל, או שני מיני אוכלים (מאכלים), שנאמר: ומשלוח מנות איש לרעהו, שתי מנות לאיש אחד, וכל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח. וחייב לחלק לעניים מעות או מיני אכלים ביום הפורים, לא פחות משני עניים, שנותן לכל אחד מתנה אחת, שנאמר: ומתנות לאביונים. ומוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים יותר מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות לחברים, שאין שמחה גדולה מפוארה יותר מלשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים הללו, הרי הוא דומה לשכינה, שנאמר: "להחיות רוח שפלים ולהחיות נפש נדכאים".

נתינה לגבאי צדקה
הנותן מעות לגבאי צדקה, שהוא מחלקם לעניים בו ביום, יוצא ידי חובת מתנות לאביונים, ששלוחו של אדם כמותו. וכן נוהגים רבים כיום, שהם נותנים לגבאי נאמן את כספי המתנות לאביונים, והוא שלוחם לתת את כספי המתנות לעניים ביום הפורים. ועדיף לנהוג כן ממה שיתן בעצמו את המעות, לאביונים כאלה אשר אינו יכול לדעת בודאות אם הם ראויים למתנות אלו.

וכבר הזהרנו בעבר על הצורך לשים לב שגבאי הצדקה הם אנשים יראי שמים, ולא לסמוך בעיניים עצומות על ועדי הצדקה למיניהם

Matanot La’Evyonim

The Rambam (Chapter 2 of Hilchot Megilla) writes: “One must send his friend two portions of meat or two cooked foods or two food items, as the verse states, ‘And sending portions to one another,’ which means two potions to one person. The more friends one sends to, the more praiseworthy he is. One must also distribute monetary gifts or food items to the poor on Purim day, no less than one gift to two poor people, as the verse states, ‘And gifts to the poor’. It is more important for one to distribute more gifts to the poor than to spend a lot on one’s feast or send gifts to many friends, for there is no greater and more splendid happiness than to gladden the hearts of the poor, orphans, widows, and converts; one who gladdens these downtrodden souls is comparable to the holy presence of Hashem Himself, as the verse states, ‘To revive the spirit of the downtrodden and to revive the soul of the oppressed.’” 

One who fears Heaven should distribute Matanot La’Evyonim generously and with good cheer and his reward will be great indeed. How much must a person give as Matanot La’Evyonim? Although the letter of the law dictates that there is no set amount for this gift and one fulfills his obligation by giving even a few cents per pauper, nevertheless, it is preferable to spend more on Matanot La’Evyonim then on the Purim feast or Mishloach Manot. (One should preferably give enough so that the pauper will be able to make use of the sum for the Purim feast.) 

One who gives money to a charity treasurer who will subsequently distribute this sum to the needy on Purim day on the donor’s behalf has fulfilled his obligation, since “one’s messenger is like himself.” This is the prevalent custom today as many people give their Matanot La’Evyonim to trustworthy treasurers and they in turn distribute the money on the donors’ behalf on Purim day. It is actually proper to fulfill the Mitzvah in this way rather than to give the money to such people whom one cannot ascertain whether or not they are genuinely needy. 

However, we must warn our readers that when one gives these monetary gifts to charity treasurers, one should take extreme caution to give only to treasurers who are trustworthy and G-d-fearing, for we have heard of situations where there have been individuals who have stolen the majority of the proceeds for themselves and taken advantage of the plight of the truly downtrodden in order amass wealth for themselves. Hagaon Ya’abetz writes in his Sefer Megillat Sefer (about three hundred years ago) that most of the charity collected for the poor of Jerusalem had been stolen by the charity treasurers who would pass the funds from hand to hand and became rich in this way while not leaving even a fraction of the proceeds for the poor people of Jerusalem, which eventually lead to the collapse of the Ashkenazi community in Jerusalem. Similarly, we are clearly aware of several organizations that collect money on behalf of widows and orphans and keep all the proceeds for themselves, leaving only a tiny sum over for the intended recipients. These greedy individuals who steal from the mouths of the poor present themselves as righteous and upstanding individuals; as such, one must be keen in order to avoid them. Anyone who cherishes his soul should distance himself from such people in addition to warning others about them, for donating to such individuals does not constitute Tzedakah at all. One should give his Matanot La’Evyonim and all other Tzedakah for that matter only to treasurers who are completely trustworthy and G-d-fearing or to Torah scholars who are in charge of passing the charity on to G-d-fearing individuals themselves. 

We recommend giving donations to one’s local, G-d-fearing rabbi who will then distribute the proceeds to the poor 

דין משלוח מנות 

מצות משלוח מנות
נאמר במגילת אסתר (ט, כב) לעשות אותם ימי משתה ושמחה "ומשלוח מנות איש לרעהו" – "ומתנות לאביונים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט "מנות", שתים, מנה אחת ועוד מנה. ומיעוט "מתנות", שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט "אביונים" שתים. שכן לא נאמר "משלוח מנה איש לרעהו ומתנה לאביון).

טעם המצוה
וטעם המצוה הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך כבוד "משלוח מנות" לא יבושו ולא יכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה ובחדוה.

ומכיון שטעם מצוה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחבירו, ובין אשה לרעותה, לכן, השולח משלוח מנות ואין המקבל יודע ממי קבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיון שאינו יודע ממי קבלם, אין כאן חיבה וריעות.

ודבר זה הוא שונה ממצות צדקה שאנו רגילים בה בכל ימות השנה. שהרי במצות צדקה, מצוה מן המובחר שלא יהיה המקבל יודע ממי קיבל, וגם שלא יהיה הנותן יודע למי הוא נותן, מה שאין כן לגבי מצות משלוח מנות, שחובה היא שידע המקבל ממי קבל, בכדי שתכנס בלבו אהבה לחבירו.

הגדרת "שתי מנות"
ופירוש הדבר "שתי מנות" היינו שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות.

ומכיון שעיקר טעמה של מצות משלוח מנות, הוא בכדי שיהיה לכל אדם מה לאכול בסעודת הפורים, לכן השולח לחבירו מתנות שונות בתורת משלוח מנות, וכגון ששולח לו בגדים או סדינים וכיוצא בזה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אם שולח לחבירו מעות (כסף) בכדי שיוכל חבירו לקנות מנות של מאכלים, אינו יוצא ידי חובתו, שצריך לשלוח דוקא מנות של מאכל ומשקה. ולכן גם השולח לחבירו טבק להרחה או סיגריות, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.

שליחת חידושי תורה
כתב חכם אחד בירחון "המאסף", כי תלמיד חכם השולח לחבירו דברי תורה וחידושים ופרפראות בתורת משלוח מנות, יוצא בזה ידי חובתו. שהרי בין לפי הטעם שמשלוח מנות הוא בכדי להראות אהבה, ובין לפי הטעם שמשלוח מנות הוא בכדי שיהיה למקבל במה לשמוח בסעודת פורים, יוצאים בחידושי תורה ידי חובה. שהרי דברי התורה הם משמחים את הלב, כמו שנאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ועל ידיהם ישמח המקבל כמו אדם המקבל מאכלים ומשקאות לסעודת פורים. ועוד, שאין לך התחברות יותר גדולה מן התורה, ועל כן יוצאים בזה ידי חובת הטעם, שיראה לחבירו אהבה בנתינת המנות.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב על דבריו, שאינם אלא דרשות בעלמא, ולא דברים על פי דרכה של ההלכה, שהרי פשוט שלא יוצאים ידי חובת סעודת פורים אלא באכילה ממש, ולא באכילת דברי תורה, ולכן גם החיוב במשלוח מנות הוא במנות של מאכלים ממש, ולא בדברי תורה. ועל כן להלכה אין לסמוך על דברים אלה, וחייב כל אדם לשלוח לחבירו מנות של מאכל או משקה דוקא, שיוכל לשמוח בהם בסעודת פורים.

משלוח מנות לאבל
אף על פי שאסור לשלוח מתנה לאבל בתוך שלשים יום לפטירת קרובו, או בתוך שנה לפטירת אביו או אמו, מכל מקום מותר לשלוח מנות לאבל ביום הפורים. אולם כתב מרן הרב שליט"א, שלא ישלחו לו מיני מתיקה ומנות של תפנוקים, אלא דברי מאכל, כגון בשר ודגים וכדומה ופירות וירקות וכדומה. וכן האבל עצמו, שהוא חייב לשלוח מנות לרעהו, טוב שישלח מנות של בשר ודגים וכדומה, ולא של מיני מתיקה

The Laws of Mishloach Manot

The Mitzvah of Mishloach Manot
The verse in the Megillat Esther (9, 22) states: “In order to mark them as days of feasting and merriment and sending portions (Mishloach Manot) to one another as well as giving gifts to the poor (Matanot La’Evyonim).” The Gemara in Megilla (7a) says that Mishloach “Manot” refers to sending two food portions to one person while “Matanot La’Evyonim” refers to giving two gifts to two people; i.e. one gift per person. (This is because “Manot” is at least two portions, “Matanot” is at least two gifts, and “Evyonim” is at least two poor people. The verse does not say, “Sending a portion to one another as well as giving gifts to a pauper”). 

The Reason for This Mitzvah

The underlying reason for this Mitzvah is that when one sends his friend a gift, he expresses his feelings of fondness for him and by doing so he plants feelings of camaraderie in his friend’s heart for himself as well. Additionally, there are those who truly lack financial means and they may be ashamed to ask for assistance for the necessities of the Purim feast; thus, when one sends his friend this “Mishloach Manot” in a respectable fashion, he will not be ashamed to accept it at all, and he will thus be able to partake of the Purim feast amid much joy and happiness. 

Since the fundamental reason for this Mitzvah is to create friendship between man and his fellow, if one sends Mishloach Manot to his friend and the recipient does not know who the sender is, the sender has not fulfilled his obligation, for being that the recipient does not know who he received this gift from, there is subsequently no friendly bond formed. 

This Mitzvah is different from the Mitzvah of Tzedakah (charity) given during the rest of the year, for regarding Tzedakah, it is most preferable that the recipient not know who the donor is and the donor not know who the recipient is. However, regarding Mishloach Manot, the recipient must know who has sent him this gift, for only in this way will feelings of friendship enter his heart. 

The Definition of “Two Portions” 
The definition of “two portions” is two different food items or a food item and a beverage, such as cake and a bottle of wine. It is customary nowadays to send different kinds of sweets and one will satisfactorily fulfill his obligation in this way. Women must also send Mishloach Manot to their friends. 

Since one of the predominant reasons for Mishloach Manot is for people to have food to eat for the Purim feast, if one sends his friend such gifts as clothing or blankets as Mishloach Manot, he has not fulfilled his obligation. Even if one sends his friend a monetary gift such that he will be able to purchase food with it, he has still not fulfilled his obligation, for one can only do so by sending food items or beverages. Thus, one who sends his friend snuff or cigarettes as Mishloach Manot has not fulfilled his obligation. 

Sending Novel Torah Thoughts 

A certain Torah scholar has written in the monthly publication, “HaMe’asef,” that a Torah scholar who sends his friend his novel Torah thoughts and insights as Mishloach Manot has fulfilled his obligation. This is because whether the reason for Mishloach Manot is to garner camaraderie or in order to supply one’s friend with something to enhance his Purim feast, one fulfills his obligation regardless, for words of Torah gladden the heart as the verse states, “The commandments of Hashem are just and gladden the heart”, and through them a person will be just as glad as receiving food and drink for the Purim feast. In addition, there is no stronger bond than that of the Torah; thus, one would indeed fulfill his obligation according to the opinion that friendship must be shown through these gifts. 

Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that this opinion is nothing more than a nice thought, however, it does not follow the path of Halacha, for clearly, one only fulfills his obligation of the Purim feast with actual food and not by “eating” words of Torah; thus, the obligation of Mishloach Manot is also strictly with food items and not words of Torah. Therefore, the aforementioned opinion may not be relied upon and one must send his friend specifically food items or beverages in order to enhance his Purim feast. 

Mishloach Manot To/From a Mourner 

Although one may not send a present to a mourner during the thirty days of mourning or to one mourning the loss of a father or mother during the twelve months of mourning, nevertheless, one may send them Mishloach Manot on Purim. However, Maran Harav Shlit”a writes that one should not send a mourner different kinds of sweets or junk food; rather one should send actual food items such as meat, fish, fruits, vegetables, and the like. Similarly, the mourner himself, who is also obligated to send Mishloach Manot, should also preferably send meat, fish, and the like rather that assorted sweets


Shabbat Shalom

Please feel free to ask us any questions or requests you may need through this e-mail. We will get back to you, bli neder, asap.

Please send us any announcement you would like to make through our e-mail before Wednesday morning, if possible, unless there is a Yom Tob. Exceptions will be made for late entries

Be advised that we will only announce your simcha when you give us permission to do so

If you no longer wish to receive further emails from moorlanenews please reply with the word "unsubscribe".

Thank you, Hatzlacha & all the best

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *