Newsletter Parashat Ki Tavo

Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website 
Please reply to the emails sent 
1) Ladies’ Seating Plan for the Yamim Noraim – High Holy Days
2) Yom Kippur Nachalot lists
The Moor Lane Women’s Nach Group
 will be resuming THIS Shabbat with the 
Haftarah of Rosh Hashanah  
6 – 6.45pm in the hall 
Looking forward to learning together again

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת



סוף זמן קריאת שמע


פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת


שבת פרשת




Shema to be read before

Candles to be
lit by


Earliest Candle

Minha & Kabbalat Shabbat*




















כי תבא

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.


שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm


Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
Q & A Parashat Ki Tabo
  1. When did the obligation to bring bikkurim begin?
    26:1 – After the Land was conquered and divided.
  2. Bikkurim are from which crops?
    26:2 – The seven species for which Eretz Yisrael is praised.
  3. How does one designate bikkurim?
    26:2 – When he sees the first fruit ripen on a tree, he binds a piece of straw around it to mark it as bikkurim.
  4. Who shakes the basket containing the bikkurim?
    26:4 – The kohen places his hands under the hands of the one bringing it, and they wave the basket together.
  5. What does “v'anita v'amarta” mean?
    26:5 – Speak loudly.
  6. Which Arami “tried to destroy my father”?
    26:5 – Lavan.
  7. When during the year may bikkurim be brought? Until when are the special verses recited?
    26:11 – Bikkurim are brought from Shavuot until Chanukah. The verses are recited only until Succot.
  8. Someone declaring that he separated terumah and ma'aser says: “And I didn't forget.” What didn't he forget?
    26:13 – To bless G-d.
  9. What were the Jewish People to do with the 12 stones on Mount Eval?
    27:2 – Build an altar.
  10. Six tribes stood on Mount Eval and six on Mount Gerizim. Who and what were in the middle?
    27:12 – Kohanim, levi'im and the Holy Ark.
  11. Who “causes the blind to go astray”?
    27:18 – Any person who intentionally gives bad advice.
  12. How does one “strike another secretly”?
    27:24 – By slandering him.
  13. Eleven curses were spoken on Mount Eval. What is the significance of this number?
    27:24 – Each curse corresponds to one of the tribes, except for the tribe of Shimon. Since Moshe didn't intend to bless the tribe of Shimon before his death, he did not want to curse it either.
  14. Why are sheep called “ashterot”?
    28:4 – Because they “enrich” (m'ashirot) their owners.
  15. How is the manner of expressing the curses in Parshat Bechukotai more severe than in this week's parsha?
    28:23 – In Bechukotai the Torah speaks in the plural, whereas in this week's parsha the curses are mentioned in the singular.

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

לדוד ה' אורי וישעי

שאלה: בבית הכנסת שלנו הנהיגו לומר בכל יום מימי חודש אלול את המזמור “לדוד ה' אורי וישעי” לאחר תפלת שחרית. ויש טוענים שזהו מנהג האשכנזים, אבל הספרדים לא נהגו כן. כיצד באמת נכון לנהוג?

כתב בספר מטה אפרים (סימן תקפא), “נוהגים במדינות אלו, לומר בכל יום מראש חודש אלול עד יום הכפורים, אחר גמר התפלה, בוקר וערב, את המזמור לדוד ה' אורי וישעי, ומנהגינו לאומרו עד יום שמיני עצרת”.  וכן הובא עוד בדברי הפוסקים, בשם סידור רבינו האר”י, שיש לומר את המזמור “לדוד ה' אורי וישעי” בכל יום עד ליום שמחת תורה. וכתב שם, שהאומר מזמור זה מראש חודש אלול ואילך, מובטח לו שיוציא ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ובמשפטו יצא זכאי לחיים טובים ולשלום.

ואף על פי שמנהג זה נהגו בו בעיקר האשכנזים, מכל מקום גם הגאון מרן החיד”א בספר עבודת הקודש (בסוף סנסן ליאיר) כתב שיש לומר את המזמור “לדוד ה' אורי וישעי” עד מוצאי יום הכפורים, וכן יש לאומרו ביום הושענא רבה. וכתב שכן המנהג בעיר הקודש חברון.

והרה”ג רבי יעקב רקח בספר שערי תפלה כתב בשם הגאון מהר”ח הכהן בספר שערי רחמים, שכל האומר את המזמור הזה מראש חודש אלול עד שמחת תורה, אפילו אם נגזרה עליו חס ושלום גזרה רעה, יכולה אמירתו לבטלה, ומבטלים מעליו כל גזרות קשות ורעות, ומעביר מעליו כל המקטרגים והמשטינים.

לכן, מה שהנהיגו בכמה בתי כנסת לומר את המזמור “לדוד ה' אורי וישעי” בימים אלה, הוא מנהג יפה, ואף על פי שאין לנהוג כן בתורת חיוב, מכל מקום הוא מנהג נכון ויש לו יסוד בהררי קודש.

וכתב בשו”ת שבט הלוי חלק עשירי (סימן סז), שאומרים את המזמור עד ליום הושענא רבה, ובחוץ לארץ אומרים אותו גם ביום שמיני עצרת.

אמנם עיקר התועלת הנמשכת לאדם בימים הללו ובכל ימות השנה, אינה מכח מעשים יחידים, יהי כוחם גדול ככל שיהיה, כי עיקר תכלית הימים הללו, היא שיעורר האדם את עצמו לחזור בתשובה שלימה, ובפרט בעת אמירת הסליחות, כי חובה קדושה מוטלת על כל אדם, לתת אל לבו לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה שלמה, ולהוסיף מצוות ומעשים טובים בהתקרבו ליום הדין, שאז שוקלים את הזכויות והחובות של כל אדם. (עיין חזון עובדיה עמוד כג והלאה). ונזכה לחזור בתשובה שלימה, ותקובל תפילותינו ברצון.

“Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee”

Question: In our synagogue, the custom is to recite the Psalm “Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee” every day of the month of Elul. Some claim that this is an Ashkenazi custom and that this is not the Sephardic custom. What is the correct way to proceed?

The Sefer Mateh Efraim (Chapter 581) writes: “It is customary in our countries to recite the Psalm ‘Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee’ after prayer services both morning and night from Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur. Our custom is to continue reciting this Psalm until Shemini Atzeret.” Indeed, several other Poskim quote the Siddur of the saintly Ari z”l which states that it is customary to recite the Psalm “Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee” every day until Simchat Torah. It further states there that one who recites this Psalm from Rosh Chodesh Elul and on is guaranteed to live out his days and years pleasantly and his judgment will emerge favorably for a good life and peace.

Although this is primarily an Ashkenazi custom, nevertheless, Maran Ha’Chida quotes this custom as well in his Sefer Avodat Ha’Kodesh (end of Sansan Le’Yair) and writes that one should recite this Psalm until Motza’ei Yom Kippur as well as on the day of Hosha’ana Rabba. He writes that this was the prevalent custom in the holy city of Hebron.

Hagaon Harav Yaakov Rakach writes in his Sefer Sha’are Tefillah in the name of Hagaon Rabbeinu Chaim Ha’Kohen in his Sefer Sha’are Rachamim that whoever recites this Psalm from Rosh Chodesh Elul until Simchat Torah shall merit that even if a harsh judgment was decreed upon an individual, the recitation of this Psalm has the power to annul the harsh decree and to remove all Heavenly prosecution from one’s self.

Thus, the custom that some congregations have adapted to recite the Psalm of “Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee” during this period is indeed a fine custom. Although this should not be misconstrued as an obligatory recitation, it is nevertheless a correct and worthy custom which has holy roots.

The Responsa Shevet Ha’Levi (Volume 10, Chapter 67) states that this Psalm is recited until the day of Hosha’ana Rabba and outside of Israel, it is recited on the day of Shemini Atzeret as well.

Nevertheless, we should point out that the primary benefit one can achieve during these days and throughout the year is not through these actions alone, as great as they may be. Rather, the main purpose of these days is for one to repent fully before Hashem, especially while reciting the Selichot, for the main focus during this period is complete repentance and increasing one’s good deeds as we get closer to the Day of Judgment when one’s merits and faults are weighed against one another. (See Chazon Ovadia-Yamim Nora’im, page 23 and on.) May Hashem accept our repentance willingly.