Please help support our minyanim whenever possible

Announcements

Please help support our minyanim whenever possible

Times for the upcoming week beginning

Sunday 22nd Dec – 28th Dec

Shacharit throughout the week

8:00 am

Mincha 

3:35 pm

followed by Chanuka candle lighting 

and Arbit

please note there will not be any other minyanim

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 pm till Arbit at 7.30 pm every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

 

****

  Avot Ubanim

THIS WEEK

6:05 pm

(1 hour 15 mins after Motzae Shabbat)

Fathers are encouraged to 

attend & bond with their sons in 

Learning Torah

  

***

Thank you

to all the ladies involved 

in the activities for the girls in our Kehila,

all the girls really appreciate your time 

and have had a tremendous time

in the pizza parties and the bowling

Tizke Lemitzvot

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Vayeshev

1. "These are the offspring of Yaakov: Yosef…." Give three reasons why Yosef is considered Yaakov’s main offspring.
2. What was praiseworthy about the fact that Yosef’s brothers did not speak to him in a friendly manner?
3. How do we see from Yosef’s dream about the sun, moon and stars that all dreams contain some untrue element?
4. Who brought Yosef down to Egypt?
5. Where was Reuven when Yosef was sold?
6. In addition to the brothers, who else knew that Yosef was alive?
7. Why didn't G-d reveal prophetically to Yaakov that Yosef was alive?
8. For how long did Yaakov mourn the loss of Yosef?
9. Verse 37:35 states "his father wept." To whom does this refer?
10. Who was Tamar’s father?
11. In what merit did Tamar deserve to have kings as her descendants?
12. Why is the word "hand " mentioned four times in connection to the birth of Zerach?
13. Why does the Torah relate the incident with Potiphar’s wife immediately after the incident of Yehuda and Tamar?
14. How did Potiphar "see" that G-d was with Yosef?
15. Who in this week’s Parsha pretended to be sick?
16. Why were the butler and the baker imprisoned?
17. For how long were the butler and the baker in prison?
18. How did the baker know that Yosef had correctly interpreted the butler’s dream?
19. What prompted the butler and baker to tell Yosef their dreams?
20. How was Yosef punished for asking the butler for help?                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                     All references are to the verses and Rashi’s commentary, unless otherwise stated.

1. 37:2 – (a) Yosef was the son of Rachel, Yaakov’s primary wife. (b) Yosef looked like Yaakov. (c) All that befell Yaakov befell Yosef.
2. 37:4 – They did not act hypocritically.
3. 37:10 – The moon represented Rachel. Since she had already died, it was impossible for that element of the dream to come true.
4. 37:28 – A caravan of Midianites.
5. 37:29 – He was attending to Yaakov.
6. 37:33 – Yitzchak.
7. 37:33 – Because the brothers had issued a ban against revealing the truth to Yaakov, and G-d, so to speak, abided by their ban.
8. 37:34 – Twenty-two years.
9. 37:35 – Yitzchak, who wept because of Yaakov’s suffering.
10. 38:24 – Shem.
11. 38:26 – In the merit of her modesty.
12. 38:30 – To allude to his descendent, Achan, who sinned with his hand by taking four things from the spoils of Jericho.
13. 39:1 – To teach us that just as Tamar acted with pure motives, so did Potiphar’s wife.
14. 39:3 – Yosef mentioned G-d’s name frequently in his speech.
15. 39:11 – Potiphar’s wife.
16. 40:1 – The butler was imprisoned because a fly was found in the king’s goblet, and the baker was imprisoned because a pebble was found in the king’s bread.
17. 40:4 – Twelve months.
18. 40:5 – The baker dreamed the interpretation of the butler's dream.
19. 40:6 – Yosef asked them why they looked troubled.
20. 40:23 – He remained in prison an additional two years.

 ****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 חג
החנוכה

בימים אלו, אנו עומדים בסמוך
לימי החנוכה. ולכן נתחיל לבאר את עיקרי הדינים הנוגעים לימים אלה, ממה שכתבנו
בשנים קודמות, ובתוספת נופך.

זמני ימי החנוכה בשנה זו
ימי החנוכה הם שמונת
ימים. החל מיום כ"ה בכסליו, כמו שנבאר. ובשנה זו יחול יום
כ"ה בכסליו ביום שני הבא (בעוד כשבוע). ובליל יום שני, כלומר, מוצאי יום
ראשון, נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאחריו, נדליק נרות
חנוכה בפעם האחרונה בשנה זו.

נס חנוכה
בתקופת בית המקדש השני
גזרו מלכי יוון גזירות על ישראל, ועמדו עליהם להשכיחם מצוות התורה, ולבטל אותם
מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות, ונכנסו להיכל בית המקדש ופרצו בו פרצות,
והיה צר מאד לישראל מפניהם, עד שריחם עליהם הקדוש ברוך הוא, והצילם מידם, וגברו
עליהם בני החשמונאים הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך
על ישראל מן הכהנים.

וכשגברו החשמונאים על היוונים,
נכנסו לבית המקדש, ורצו להדליק את המנורה הטהורה, ולא מצאו אלא פך אחד של שמן טהור
שהיה בו כדי להדליק את המנורה יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים,
עד שכתשו זיתים ועשו מהם שמן טהור. ואותו היום שבו נמצא פך השמן, יום כ"ה
לחודש כסליו היה. ולכן תיקנו חכמים שהיו באותו הדור לעשות שמונה ימים הללו, מיום
כ"ה בכסליו, ימי הלל ושמחה, ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות, כדי
לפרסם הנס, וימים אלו נקראים "חנוכה".

למה נקרא שמו "חנוכה"?
כתב רבינו פרחיה בפירושו
על מסכת שבת (כא:), שהטעם שנקרא חנוכה "חנוכה", הוא משום שבימים אלה
חנכו מחדש את המזבח בקרבנות תודה ונדבה לה' יתברך על הנס שנעשה להם, כי היוונים
סתרו את המזבח, וכשגברה ידם של החשמונאים, חזרו ויסדו אותו מחדש. וכל אותם שמונת ימים
של חנוכה, היו ימים שבהם חזרו ישראל למקדש, ועסקו בתיקונו, בסיוד הקירות ותיקונו
מחדש. (חזון עובדיה עמוד ו).

הזהירות בהדלקת נרות חנוכה
צריך להזהר מאד במצות
הדלקת נרות חנוכה, כי מצוה זו חביבה עד מאד, כדי לפרסם את הנס בהודאה לה' יתברך.
ואמרו רבותינו (שבת כג:) שהמקיים מצוה זו כהלכתה זוכה לבנים תלמידי חכמים, שנאמר
(בספר משלי פרק ו.) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר
מצוה בא אור של תורה. וכתב המאירי, דהיינו לעשותו בהידור רב ובדרך חיבוב.

כמה נרות יש להדליק
כמה נרות צריך להדליק בחג
החנוכה? מעיקר הדין די בנר אחד בכל בית מישראל, בין שבני הבית רבים ובין שבני הבית
מועטים, ונהגו כל ישראל להדר במצוה ולהוסיף נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון
מדליק שמונה נרות. (ועוד נר אחד כ"שמש". מלבד יוצאי ארם צובא, שחלקם
נהגו להדליק שמונה נרות, ועוד שני נרות, אחד כ"שמש", והשני, זכר לנס
שנעשה להם).

מנהג הספרדים ובני עדות המזרח,
כדעת מרן שקבלנו הוראותיו, שאחד מבני הבית מדליק, ופוטר את כל בני הבית בהדלקתו,
אבל האשכנזים נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק נרות חנוכה בפני עצמו.

The
Holiday of Chanukah

Since we are approaching the holiday of Chanukah, let us begin
discussing some of its pertinent laws based on what we have written in previous
years in addition to new some new ideas as well.

When Chanukah Falls Out this Year
The holiday of Chanukah lasts for eight days beginning from the 25^th of Kislev, as we shall discuss. This
year, the 25^th of
Kislev will fall out on Monday of next week. Chanukah candles will be lit for
the first time next Sunday night. On the Sunday night of the following week,
Chanukah candles will be lit for the last time this year.

The Miracle of Chanukah
In the Second Temple era, the Greek sovereignty decreed many terrible decrees
upon the Jewish people and did not allow them to involve themselves in Torah
learning or Mitzvah observance with hopes of making them forget the
commandments of the Torah. Additionally, the Greeks entered the Bet Hamikdash
and inflicted much damage and disrepair upon it. All this caused tremendous
anguish to the Jewish nation until Hashem had mercy on them and brought about
salvation to Israel through the sons of the Hashmonai high-priests who defeated
and annihilated the Greeks and eventually appointed a member of their own
priestly family as king.

When the Hashmonai family entered the recently ruined Temple and
wished to light the pure Menorah (candelabra), only one container of pure olive
oil, enough to last for only one day, was found. Nevertheless, Hashem performed
a miracle and the flames of the Menorah kindled for eight consecutive days
until they were able to procure more olives in order to produce more pure olive
oil. The day that the single container of pure oil was found was the 25^th of Kislev and thus, the Sages of that
generation established these eight days, beginning with the 25^th of Kislev, as days of thanksgiving and
joy. Furthermore, they established that candles should be lit every one of
these eight nights in order to publicize this miracle. These days are called
“Chanukah.”

Why the Holiday is Called “Chanukah”
Rabbeinu Perachya writes (in his commentary on Shabbat 21b) that the reason why
this holiday is called “Chanukah” is because during these days, the Bet
Hamikdash was re-inaugurated (which is the definition of the word “Chanukah” in
Hebrew) through thanksgiving offerings to Hashem for the miracles He performed
for us by allowing the Hashmonai family to defeat the Greek armies who had
destroyed the Altar and other portions of the Bet Hamikdash. When the Hashmonai
family overcame the Greeks, they renovated the Bet Hamikdash anew and the
rededicated it. The entire eight-day period of Chanukah was a time when the
Jewish nation returned to the Bet Hamikdash and carried out the required
repairs to return it to its original majesty. (Chazon Ovadia-Chanukah, page 6)

Being Meticulous Regarding Lighting Chanukah Candles
One should be extremely meticulous regarding the Mitzvah of kindling the
Chanukah lights, for it is a very beloved Mitzvah since through it we publicize
the miracle amid thanks to Hashem. Our Sages teach us (Shabbat 23b) that one
who fulfills this Mitzvah properly will merit having children who are Torah
scholars. They derived this from the verse (Mishlei 6), “For a Mitzvah is a
candle and Torah is light” where Rashi explains that through a candle
associated with a Mitzvah (i.e. Chanukah candles) the light of Torah emanates.
The Meiri further elaborates that this means that this Mitzvah must be done in
a beautified and loving manner.

The Amount of Candles One Should Light
How many candles must one light on the holiday of Chanukah? According to the
law, one candle per Jewish household is sufficient, whether the members of the
household are few or many. However, it is customary to beautify the Mitzvah by
adding one extra candle per night, such that on the last night one would be
lighting eight candles (excluding the “Shamash” candle; some Syrian
communities have the custom to two additional candles each night of Chanukah,
one as the “Shamash” and one commemorating an unrelated miracle that
they experienced).

The custom of the Sephardim and Middle Eastern communities is in
accordance with the opinion of Maran, whose rulings we have accepted, that only
one member of the household lights and thus exempts the other members of the
household. Ashkenazim, however, differ in their custom in that every member of
the household lights Chanukah candles for himself.

סדר
הדלקת נרות חנוכה

כבר ביארנו, שכדי לפרסם את נס
חנוכה, תיקנו חכמים להדליק נרות חנוכה בכל לילה מלילות החנוכה.

סדר הברכות
המדליק נרות חנוכה בלילה
הראשון, מברך שלוש ברכות לפני ההדלקה: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו
במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה.  ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעשה נסים
לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו
והגיענו לזמן הזה.

ובשאר לילות החנוכה אינו מברך
ברכת "שהחיינו", אלא ברכת להדליק נר חנוכה וברכת שעשה נסים לאבותינו
בלבד. (ואם שכח לברך שהחיינו ביום הראשון, רשאי לברך ביום השני).

וכתב בספר מטה משה (סימן תתקפ),
שנתנו סימן לסדר הברכות, על פי הנאמר בפסוק (במדבר כא), "עשה לך שרף (רמז
לברכת להדליק נר חנוכה), ושים אותו על נס (רמז לברכת שעשה נסים), והיה כל הנשוך,
וראה אותו וחי" (רמז לברכת שהחיינו).

להזהר להדליק את הפתילות היטב
יש נוהגים, שכאשר מדליקים
את הנרות, מיד כאשר רואים שהאש נאחזה בפתילה, מסלקים ידיהם ועוברים לנר הבא. וכתב
מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאינם עושים כהוגן. משום שיש להזהר בשעת ההדלקה,
שלא לסלק את היד, עד שתהיה השלהבת עולה מאליה, כלומר, שתאחז האש היטב בפתילה. וכמו
שכתבו הפוסקים לגבי נר שבת, שעל האשה להזהר להדליק "את רוב היוצא מראש הפתילה
שבנר". וכן הדין לגבי נר חנוכה. שכיון שמברך "להדליק נר חנוכה"
צריך להדליקו בעצמו היטב.

The Order of Lighting Chanukah Candles

We have already established that in order to publicize the
miracle of Chanukah, our Sages enacted that one must light Chanukah candles
every night during the holiday of Chanukah.

The Order of the Blessings
When lighting the Chanukah candles on the first night of Chanukah, one must
first recite three blessings before lighting: “Baruch Ata Hashem Elokeinu
Melech Ha’Olam Asher Kideshanu Bemitzvotav Vetzivanu Le’Hadlik Ner Chanukah,”
“Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam She’Asa Nissim La’Avotenu
Bayamim Hahem Ba’Zeman Hazeh,” and “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech
Ha’Olam Shehecheyanu Ve’Kiyemanu Ve’Higianu La’Zeman Hazeh.”

On all subsequent nights, the “Shehecheyanu” blessing
is omitted; only the “Le’Hadlik Ner Chanukah” and “She’Asa Nissim
La’Avotenu” blessings are recited. (If one forgets to recite the “Shehecheyanu”
blessing on the first night, one may recite it on the second night.)

The Sefer Mateh Moshe (Chapter 580) writes that there is a sign
to remember the order of the blessings based on what is written in the
following verse (Bamidbar 21): “Make for yourself a fiery serpent (hinting to
the blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah”) and place it on a pole (“Ness”
in Hebrew; hinting to the blessing of “She’Asa Nissim”); it shall be
that anyone who has been bitten shall gaze at it and live (hinting to the
“Shehecheyanu” blessing).”

Taking Care to Light the Wicks Well
Some customarily light the candles and immediately upon seeing that the wick
catches fire, they remove their hand and move on to the next candle. Maran
Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that this is incorrect, for one
should take care when lighting not to remove one’s hand until the flame has
caught onto the wick well (i.e. that the flame engulfs a majority of the wick).
This is similar to what the Poskim write regarding lighting Shabbat candles
that a woman should make sure to light “most of what emerges from the head of
the wick.” The same applies to lighting Chanukah candles; since one recites the
blessing of “Le’Hadlik Ner Chanukah,” one must make sure to light it
well on one’s own.

דינים
השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג
שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות
של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן
הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה
קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר שלא להדליק בהם.) ובערב שבת שמדליקים
נרות מוקדם צריך ליתן שמן יותר כפי שיבואר בעז"ה באחת ההלכות הבאות.

כשמדליק נרות חנוכה בלילה
הראשון, ידליק את הנר הקיצוני שבצד ימין, ובלילה השני ידליק את הנר הנוסף תחילה,
ואחר כך ידליק את הנר שהודלק אתמול, ויוצא איפה שסדר הדלקת נרות חנוכה הוא משמאל
לימין, כדי שיתחיל ההדלקה בנר החדש, שנוסף בגלל תוספת הנס שבתוספת הימים.

אמרו בגמרא במסכת שבת (דף כג.)
הדלקה עושה מצוה, ואם כבתה אינו זקוק לה, דהיינו שעיקר המצוה הוא מעשה ההדלקה בלבד
של נרות חנוכה שיכולים לדלוק כשיעור הזמן הנכון, ואם כבו הנרות מחמת סיבה כלשהי
שלא הייתה בזמן ההדלקה, כגון שלפתע נפתחו הדלת או החלון, ובאה רוח וכבו הנרות,
אינו זקוק להם, כלומר שאינו צריך לחזור ולהדליקם שנית. ומכל מקום מצוה מן המובחר
לחזור ולהדליק נר שכבה (בלא ברכה), אם כבה תוך חצי שעה מהדלקתו.

אבל אם בשעה שהדליק את הנרות,
לא היו ראויים הנרות לדלוק כשיעור זמנם, כגון שהדליקם במקום שהרוח נושבת, או שלא
שם די שמן בנר, וכיוצא בזה, צריך לחזור ולהדליק את הנרות מן הדין, ומכל מקום אינו
מברך על הדלקה זו.

אסור להשתמש לאור נרות חנוכה,
ולכן אסור למנות מעות או לקרוא בספר לאורם של נרות אלו, ולאחר חצי שעה מזמן
הדלקתם, מותר להשתמש באור הנרות לכל מה שירצה.

נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה
בימי חג החנוכה בזמן שהנרות דולקים, דהיינו עד חצי שעה לאחר הדלקת הנרות, ואחד
הטעמים הוא, משום שנעשה נס חנוכה על ידן, ואין להקל במנהג זה.

Some Laws Pertaining to Lighting the Chanukah Candles

When lighting Chanukah candles, one should be certain to put in
enough oil so that they will remain lit for at least half an hour from the
initial lighting time. Similarly, if one is using wax candles, care should be
taken that they should be long enough to burn for at least half an hour after
the appropriate candle-lighting time which is when stars appear in the sky.
There are some multi-colored candles on the market made especially for small
Menorahs which do not last for half an hour; one should abstain from using such
candles. On Friday afternoon when Chanukah candles are lit earlier than usual,
more oil should be added, as will be explained, G-d-willing, in a following
Halacha.

On the first night of Chanukah one should light the candle to
the extreme right of the Menorah. On all subsequent nights, the new candle
should be lit first followed by the candle(s) lit on the previous night(s).
Thus, the proper direction for lighting Chanukah candles is from left to right
such that the new candle that is added every night due to the additional
miracle is lit first.

Our Sages taught us in the Gemara in Tractate Shabbat (23a) that
the mitzvah of the Chanukah candles is performed through the lighting of the
candles and if the candles are extinguished, one is not obligated to rekindle
them. This means that the main Mitzvah is through lighting Chanukah candles
which will innately have the ability to burn for half an hour. Therefore, if
the candles were extinguished due to a cause non-existent at the time the
candles were lit, for instance, if the door or window were opened suddenly and
a gust of wind blew out the flames, one is exempt from rekindling the flames.
Even so, it is an extra special Mitzvah to relight any candle (without a
blessing) that has been extinguished if it is still within a half hour of being
lit.

However, if the candle was extinguished before the halachic
timespan of half an hour due to an intrinsic reason, for instance, because it
was lit in a windy place or it was not filled with enough oil, one is obligated
to relight the candle, albeit without a blessing.

One may not derive personal benefit from the Chanukah candles.
Thus, one may not use the light of the candles to aid in counting money or
reading a book. After the candles have been lit for half an hour, however, one
may use the light for whatever one pleases.

It is customary for women not to perform work during the holiday
of Chanukah while the candles are lit, i.e. until a half-hour has elapsed from
the time the candles were lit. One of the reasons for this is because the
miracle of Chanukah was brought about through a woman. This custom should not
be treated lightly.

****

Announcements

Please help support our minyanim whenever possible

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 till Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

 

****

  Avot Ubanim

THIS WEEK

6:05 pm

(1 hour 15 mins after Motzae Shabbat)

Fathers are encouraged to 

attend & bond with their sons in 

Learning Torah

  

*** 

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

****

Q
& A on Parashat Vayishlach

All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated.

1. What sort of messengers did Yaakov send to Esav?
   32:4 – Angels.
2. Why was Yaakov both "afraid" and "distressed?"
   32:8 – He was afraid he would be killed. He was distressed that he would have to kill.
3. In what three ways did Yaakov prepare for his encounter with Esav?
   32:9 – He sent gifts, he prayed, and he prepared for war.
4. Where did Dina hide and why?
   32:23 – Yaakov hid her in a chest so that Esav wouldn't see her and want to marry her.
5. After helping his family across the river, Yaakov remained alone on the other side. Why?
   32:25 – He went back to get some small containers he had forgotten.
6. What was the angel forced to do before Yaakov agreed to release him?
   32:27 – Admit that the blessings given by Yitzchak rightfully belong to Yaakov.
7. What was it that healed Yaakov's leg?
   32:32 – The shining of the sun.
8. Why did Esav embrace Yaakov?
   33:4 – His pity was aroused when he saw Yaakov bowing to him so many times.
9. Why did Yosef stand between Esav and Rachel?
   33:7 – To stop Esav from gazing at her.
10. Give an exact translation of the word nisa in verse 33:12.
    33:12 – It means "travel". It does not mean "we will travel." This is because the letter nun is part of the word and does not mean we as it sometimes does.
11. What happened to the 400 men who accompanied Esav?
    33:16 – They slipped away one by one.
12. Why does the Torah refer to Dina as the daughter of Leah and not as the daughter of Yaakov?
    34:1 – Because she was outgoing like her mother, Leah.
13. Whom should Shimon and Levi have consulted concerning their plan to kill the people of Shechem?
    34:25 – Their father, Yaakov.
14. Who was born along with Binyamin?
    35:17 – His two triplet sisters.
15. What does the name Binyamin mean? Why did Yaakov call him that?
    35:18 – Ben-Yemin means "Son of the South." He was the only son born in the Land of Israel, which is south of Aram Naharaim.
16. The Torah states, "The sons of Yaakov were twelve." Why?
    35:22 – To stress that all of them, including Reuven, were righteous.
17. How old was Yaakov when Yosef was sold?
    35:29 – One hundred and eight.
18. Esav changed his wife's name to Yehudit. Why?
    36:2 – To fool Yitzchak into thinking that she had abandoned idolatry.
19. Which three categories of people have their sins pardoned?
    36:3 – One who converts to Judaism, one who is elevated to a position of leadership, and one who marries.
20. What is the connection between the Egyptian oppression of the Jewish people and Esav's decision to leave the land of Canaan?
    36:6 – Esav knew that the privilege of living in the Land of Israel was accompanied by the prophecy that the Jews would be "foreigners in a land not their own." Therefore Esav said, "I'm leaving. I don't want the Land if it means I have to pay the bill of subjugation in Egypt."

****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 אמירת קדיש

שאלה: מהי חשיבות אמירת קדיש על אדם שנפטר?

תשובה: אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד
באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלש תפלות במנין, בכדי שיוכלו לומר קדיש על האב או
האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם.

ומי
שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי
נשמתו. כלומר, יתנו עם תלמיד חכם, שתמורת סכום כסף יקבל עליו לומר קדיש בכל תפלה,
כאילו הוא בנו של הנפטר. ובזה גם כן יש עלוי נשמה לנפטר, שהרי הוא אומר קדיש, ועוד
שיש בכך מצוה לחזק ידי תלמידי חכמים.

ואמרו
רבותינו במדרש, מעשה ברבי עקיבא שראה אדם אחד שהיה ערום ושחור כפחם, והיה טוען
(סוחב) על ראשו מטען גדול של קוצים, ורץ כמרוצת הסוס. גזר עליו רבי עקיבא, העמידו
ואמר לו, מדוע אתה עובד קשה כל כך, אם עבד אתה ואדונך עושה לך כך, אפדה אותך מידו,
ואם עני אתה, אני מעשיר אותך. אמר לו אותו האיש, בבקשה ממך אל תעכבני, שמא ירגזו עלי אותם הממונים
עלי. אמר לו מה מעשיך? אמר
לו, אותו האיש (כלומר, הוא עצמו), מת הוא, ובכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים
ושורפין אותי בהם. אמר לו רבי עקיבא, בני, מה היתה מלאכתך בעולם שבאת ממנו? אמר
לו, גבאי המס ומראשי העם הייתי, ונושא פנים לעשירים והורג עניים, ועוד עברתי הרבה
עברות חמורות. אמר לו, כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה? אמר לו, בבקשה
ממך אל תעכבני שמא יגזרו עלי בעלי פורענות, כי אין לו תקנה, אלא שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות,
שאילמלי היה לו לזה העני בן שהוא עומד בקהל ואומר "ברכו את ה' המבורך",
ועונין אחריו "ברוך ה' המבורך
לעולם ועד", או יאמר קדיש, ועונין אחריו "יהא שמיה רבה מברך", מיד
היו מתירין אותו מן הפורענות. אולם הוא לא הניח בן בעולם, ועזב אשתו מעוברת, ואינו
יודע אם ילדה זכר מי ילמדו תורה, שאין לו אהוב בעולם. אמר לו רבי עקיבא, מה שמך?
אמר לו, עקיבא. ושם אשתך? אמר לו, שושניבא. ושם מקומך? אמר לו, לודקיא. באותה שעה נצטער עליו רבי עקיבא צער
גדול, וקיבל עליו לילך ולחפש אם הוליד בן, כדי ללמדו תורה ולהעמידו לפני הצבור.
הלך ושאל עליו. כיון שבא לאותו מקום, שאל אודות אותו האיש. אמרו לו, ישחקו עצמותיו
של אותו רשע. שאל על אשתו, אמרו לו, ימחה זכרה מן העולם. שאל על הבן, אמרו הרי ערל
הוא, אפילו במצות מילה לא עסקו. מיד נטלו רבי עקיבא ומלו והושיבו לפניו, ולא היה
מקבל תורה, עד שישב עליו ארבעים יום בתענית. יצאה בת קול ואמרה לו, רבי עקיבא, לך
ולמד אותו. הלך ולמדו תורה וקריאת שמע ושמונה עשרה ברכות, וברכת המזון, והעמידו
לפני הקהל, ואמר "ברכו את ה' המבורך" וענו הקהל, "ברוך ה' המבורך
לעולם ועד", ואמר קדיש, וענו אחריו "יהא שמיה רבה". ואחר כך לימדו משנה ותלמוד,
הלכות ואגדות, עד שנתחכם מאוד, והוא רבי נחום הפקולי, (וכמה תלמידי חכמים יצאו
ממנו). באותה שעה מיד התירו המת מן הפורענות, ובא לרבי עקיבא בחלום, ואמר, יהי
רצון שתנוח דעתך בגן עדן, כשם שהנחת את דעתי והצלתני מדין גיהנם. כי כשנכנס בני
לבית הכנסת ואמר קדיש, קרעו
לי גזר דיני הנורא. וכשנכנס לבית המדרש, ביטלו ממני כל הדינים שעלי. וכשנתחכם בני וקראוהו
"רבי", שמו כסאי (את הכסא שלי) בגן עדן בין צדיקים וחסידים, ועטרוני
בכמה עטרות. בזכותך היתה לי כל זאת. מיד פתח רבי עקיבא ואמר, ה' שמך לעולם, ה'
זכרך לדור ודור. ישמע חכם ויוסף לקח.

בשעת
אמירת הקדיש, יש לכרוע חמש כריעות, ואלו הן: בשעה שאומר "יתגדל",
וכשאומר "יהא שמיה רבא", וכשאומר "יתברך", וכשאומר
"בריך הוא", וכשאומר "ואמרו אמן" (כלומר, באמירת: דאמירן בעלמא
"ואמרו אמן")

Reciting Kaddish

Question:
What
is the significance of reciting Kaddish for a deceased individual?

Answer: When an individual departs from this world, his children who
remain after him must make a concerted effort to pray with a Minyan three times
a day in order to be able to recite Kaddish for their father or mother.
Similarly, if one, G-d-forbid, loses a son, daughter, brother, or sister, one
should recite Kaddish to elevate their soul.

If one passes away childless, it is proper to hire a Torah scholar on his
behalf so that he may recite Kaddish for the elevation of the deceased
individual’s soul. This means that a deal should be made with the Torah scholar
that for a certain fee, the Torah scholar agrees to recite Kaddish during every
prayer service, as if he was the child of the deceased. This serves as an
elevation of the deceased’s soul, for the Torah scholar is reciting Kaddish on
his behalf and a Torah scholar is being supported in his merit.

Our Sages recount in the Midrash: Once, Rabbi Akiva saw a naked man who was
blackened like charcoal, carrying a load of thorns on his head, and running as
fast as a horse. Rabbi Akiva commanded him to halt and asked him, “Why do you
work so hard? If you are a salve and your master does this to you, I shall free
you and if you are poor, I shall make you rich.” The man replied, “Please, do
not delay me, lest those in charge of me become angered.” Rabbi Akiva told him,
“Tell me about yourself.” The man replied, “I am already deceased and every day
they me to chop wood after which they burn me with it.” Rabbi Akiva inquired,
“My son, what was your work in your previous world?” The man replied, “I was a
very important tax-collector. I would favor the rich, kill the poor, and
transgress many other severe prohibitions. Rabbi Akiva asked him, “Did you ever
hear from those who are in charge of you if there is a way you can rectify
yourself?” The man replied, “Please, do not delay me, lest the masters of
punishment become angry at me, for I have no rectification. However, I have
heard from them something that can never be, that were this poor man to have a
son who would stand among the congregation and exclaim “Barechu Et Hashem
Hamevorach” and the congregation would reply “Baruch Hashem Hamevorach Le’Olam
Va’ed” or were he to recite Kaddish and the congregation would answer “Yehe
Shemeh Rabba Mevarach,” he would immediately be released from his punishment.
However, I have not left a son in the world, for I left my wife when she was
pregnant and who knows if she gave birth to a boy; who will teach him Torah,
for I have no one who likes me in the world?” Rabbi Akiva asked him, “What is
your name?” He replied, “Akiva.” Rabbi Akiva continued, “What is your wife’s
name?” He replied, “Shoshniva.” Rabbi Akiva asked, “What is the name of your
town?” He replied, “Lodkia.” Rabbi Akiva became very distressed about this
man’s plight and he accepted upon himself to find out if this man had had a boy
so that he may teach him Torah and stand him up before the congregation. He went
to search for him. When he got to that place, he inquired about the man. They
told him, “May the bones of that wicked person be ground.” Rabbi Akiva asked
about his wife and they told him, “May her memory be erased from the world.”
Rabbi Akiva inquired about the child and was told, “The boy is uncircumcised.
They did not even involve themselves in the Mitzvah of Berit Milah.”
Immediately, Rabbi Akiva took the boy circumcised him, sat him before him, and
taught him Torah. The boy was unreceptive to Torah until Rabbi Akiva fasted
forty fasts for him. A Heavenly voice rang out and said, “Rabbi Akiva, go and
teach him.” He went and taught him Torah, Keri’at Shema, the Amidah prayer, and
Birkat Hamazon. He stood him before the congregation and the child recited, “Barechu
Et Hashem Hamevorach” and the congregation replied, “Baruch Hashem Hamevorach
Le’Olam Va’ed.” The child recited Kaddish and the congregation answered “Yehe
Shemeh Rabba.” Rabbi Akiva then taught him Mishnah, Talmud, Halacha, and
Aggadah until he eventually became very learned and became Rabbi Nachum
Ha’Pakuli (whom many great Torah scholars emerged from). At this time, the
deceased man was released from his punishment. He came to Rabbi Akiva in a
dream and told him, “May it be Hashem’s will that your soul rest in Gan Eden,
just as you have let me rest by freeing me from the judgment of Gehinnom. When
my son entered the synagogue, they nullified my harsh decree. When he entered
the Bet HaMidrash, they nullified all decrees against me. When my son became
learned and received the title “Rabbi,” they placed my chair among the
righteous and pious in Gan Eden and they adorned me with several crowns. All of
this is in your merit.” Immediately, Rabbi Akiva exclaimed, “Hashem, your name
is everlasting; Hashem, your memory is for all generations.” May the wise man
hear and gain a lesson.

When reciting Kaddish, one should bow at five occasions: When saying
“Yitgadal,” when saying “Yehe Shemeh Rabba,” when saying “Yitbarach,” when
saying “Berich Hu,” and finally when saying “Ve’Imru Amen” (i.e. from the
phrase “Da’amiran Be’Alma Ve’Imru Amen”)

שאלה: בעניית "אמן יהא
שמיה רבא מברך" שבקדיש, יש עונים עד לעלמי עלמיא בלבד, ויש עונים עד יתברך,
ויש עונים עד בעלמא, אם כן, איזו היא הדרך הישרה?

תשובה: ראשית כל, עלינו לבאר, שאותם העונים "אמן יהא
שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא" ואינם ממשיכים ואומרים "יתברך", אינם עושים כהוגן, שכן כתב מרן הבית יוסף
(סי' נו), על פי מה שמובא במדרש, אמר רבי אלעזר בן רבי יוסי, פעם אחת הייתי מהלך
בדרך, ומצאתי אליהו ז"ל ועמו ארבעת אלפים גמלים טעונים, אמרתי לו, מה אלה
טעונים? אמר לי, אף וחימה, לעשות נקמה באף וחימה ממי שמספר (שמדבר) בין קדיש לברכו
(שבתפילת שחרית, קודם ברכות קריאת שמע), בין ברכה לברכה (שבברכות קריאת שמע) בין
פרק לפרק (בקריאת שמע) בין אמן יהא שמיה רבא ליתברך. ומאחר שאסור לספר בין אמן יהא
שמיה רבא ליתברך, משמע
שצריך לומר יתברך. ושכן כתב הר"ר יוסף גיקאטיליה, שאסור להפריד בין עלמיא
ליתברך. והאריך בטעם הדבר. וכן פסק מרן בשלחן ערוך, שהעונים עד לעלם ולעלמי עלמיא
בלבד, טועים הם, כי אסור להפריד בין עלמיא ליתברך.

אולם
כיון שיש חולקים על דברי מרן בזה, וסוברים שאין לענות אלא עד "עלמיא"
בלא מילת "יתברך", לכן יש אומרים שאם נמצא במקום שאסור להפסיק בו
בדיבור, כגון שנמצא באמצע ברכות קריאת שמע וברכותיה, הגם שעונה אמן לקדיש, מכל
מקום לא יענה אלא עד "עלמיא", ולא ימשיך לומר "יתברך", משום
שסוף סוף יש מחלוקת הפוסקים בזה, ובמקום שיש בזה חשש הפסק בדיבור, יש להמנע מלענות
כן. אולם מרן הרב שליט"א כתב (יבי"א ח"א ס"ה אות ג') שלדידן
הספרדים ובני עדות המזרח שקבלנו עלינו הוראות מרן לכל אשר יאמר, עלינו לענות עד
"יתברך" גם כאשר עומדים באמצע קריאת שמע וברכותיה.

ולענין
אם יש להמשיך לומר אמן יהא שמיה רבא עד "בעלמא" או שיש לענות רק עד
"יתברך", גם בזה נחלקו הראשונים, ומדברי מרן בבית יוסף נראה שיש לענות
עד "דאמירן בעלמא", וכן מנהג הספרדים, מפני שעד תיבת (מילה)
"בעלמא" יש כ"ח תיבות, וזהו שאמרו רבותינו (בשבת קיט:) "כל
העונה אמן יהא שמיה רבא בכל "כחו" קורעין לו גזר דינו" שכוונתם
בזה, שיכוין בכל כ"ח תיבות שיש באמירת אמן יהא שמיה רבא. וכן מנהג הספרדים.
אולם האשכנזים נוהגים לענות רק עד "יתברך", וזאת על פי דברי רבים מן
הראשונים והאחרונים.

וכתב
מרן הרב שליט"א, שגם למנהגינו, אם נמצא במקום שאסור לדבר בו, כגון שנמצא
באמצע קריאת שמע וברכותיה, לא יענה אלא עד "יתברך" וכמו שביארנו. אולם
כשעומד בפסוקי דזמרה, או
בבין הפרקים של קריאת שמע, או בין הברכות של קריאת שמע, רשאי לענות עד "דאמירן בעלמא".

ולסיכום: מנהג בני אשכנז לענות באמן יהא
שמיה רבא, עד "לעלם ולעלמי עלמיא יתברך". ולמנהגינו על פי דברי מרן הבית
יוסף, יש לענות עד "דאמירן בעלמא". ואם עומד באמצע קריאת שמע וברכותיה,
יענה רק עד "יתברך", מפני שיש בזה חשש הפסק

Question: Regarding answering “Amen Yehe Shemeh Rabba
Mevarach” during Kaddish, some only answer until “Le’alam Ul’almeh Almaya,”
while others include the word “Yitbarach” as well, and yet others answer until
“Da’amiran Be’alma.” Which custom is the correct one to follow?

Answer: Firstly, we must point out
that those who answer only “Amen Yehe Shemeh Rabba Mevarach Le’alam Ul’almeh
Almaya” and do not proceed to recite the word “Yitbarach” are doing so
incorrectly, for Maran Ha’Bet Yosef (Chapter 56) quotes the Midrash, “Rabbi
Elazar son of Rabbi Yose said: Once, I was travelling on the road and I met up
with Eliyahu Ha’Navi z”l who had four-thousand loaded camels with him. I
asked him, ‘What are they loaded with?’ To which he replied, “They are loaded
with wrath and fury to seek revenge with wrath and fury from those who speak
between Kaddish and “Barechu” (found in the Shacharit prayer before the
blessings of Keri’at Shema), between one blessing and another (of the blessings
of Keri’at Shema), between one paragraph and another (of Keri’at Shema), or
between “Amen Yehe Shemeh Rabba” etc. and “Yitbarach.” We can infer that since
it is forbidden to speak between “Amen Yehe Shemeh Rabba” and “Yitbarach,” one
must indeed recite the word “Yitbarach.” Rabbeinu Yosef Gikatilia writes
likewise that one may not separate the words “Almaya” and “Yitbarach.” Maran
rules likewise in his Shulchan Aruch that those who answer until “Le’alam
Ul’almeh Almaya” alone are mistaken, as one may not separate the words “Almaya”
and “Yitbarach.”

Nevertheless, since there are those who disagree with Maran’s opinion on this
matter and write that one should only answer until the word “Almaya” and not
recite “Yitbarach,” therefore, if one finds himself in a prayer during which he
may not speak, such as Keri’at Shema and its blessings, although one would stop
to answer Amen to Kaddish, one should only recite until the word “Almaya” and
not recite the word “Yitbarach,” for since this matter is subject to a
disagreement among the Poskim and there is a doubt whether or not this
constitutes an interruption of speech, one should abstain from answering in
this manner. However, Maran Harav Shlit”a writes (in his Yabia Omer Volume 1,
Chapter 5, Section 3) that we, Sephardic and Middle Eastern Jewry, who have
accepted all the rulings of Maran Ha Shulchan Aruch, must answer up to and
including the word “Yitbarach” during Keri’at Shema and its blessings as well.

Regarding whether one should answer “Amen Yehe Shemeh Rabba” only until the
word “Yitbarach” or continue until “Da’amiran Be’alma,” this is also subject to
a disagreement among the Rishonim; it seems from the words of Maran in his Bet
Yosef that one should answer until the words “Da’amiran Be’alma,” for until the
word “Be’alma” there are twenty-eight words and our Sages write (Shabbat 119b),
“One who answers ‘Amen Yehe Shemeh Rabba’ with all his might (“Kocho”) merits
having the evil decrees against him torn up,” and what they meant was to
concentrate on all twenty-eight words that the “Amen Yehe Shemeh Rabba”
contains. This is indeed the Sephardic custom. On the other hand, the
Ashkenazim customarily answer until “Yitbarach” based on the opinion of many
Rishonim and Acharonim.

Maran Shlit”a writes that even according to our custom, if one finds himself
during a part of the prayer where he may not talk, such as during Keri’at Shema
and its blessings, one should only answer until “Yitbarach” as we have already
established. However, if one finds himself in the middle of Pesukei De’Zimra
(between Baruch She’amar and Yishtabach), between the paragraphs of Keri’at
Shema, or between the blessings of Keri’at Shema, one may indeed answer until
“Da’amiran Be’alma.”

Summary: The Ashkenazi custom is to answer “Amen Yehe Shemeh Rabba”
until “Le’alam Ul’almeh Almaya Yitbarach.” Our custom, based on the opinion of
Maran Ha’Bet Yosef is to answer until “Da’amiran Be’alma.” If one finds himself
in the middle of Keri’at Shema and its blessings, one should answer only until
“Yitbarach,” for there is a doubt regarding whether continuing constitutes an
interruption or not

****

Announcements

****

THIS THURSDAY NIGHT

in ARBIT 

we begin saying 

BARECH ALENU

***

***

New Opportunity for learning

The Avrechim of the Kollel are able to learn with the Kahal 

from 6.50 till Arbit at 7.30 every evening

Need a partner?

contact Rabbi Stamler

****

  Avot Ubanim

THIS WEEK

6:05 pm

(1 hour 15 mins after Motzae Shabbat)

Fathers are encouraged to 

attend & bond with their sons in 

Learning Torah

*****  

SHABBAT

Shabbat Times

לוח זמני תפלה
לחורף תש"פ

Winter
Timetable 5780 – 2019/20

 Shabbat Services

Children’s
Tehilim straight after Musaf

Anyone wishing
to donate a Kiddush Please email Moorlanenews

 ****

Q
& A on Parashat Vayetze

All references are to the verses and Rashis commentary, unless otherwise stated.

1. When Yaakov traveled to Charan, the Torah stresses that he departed from Beer Sheva. Why?
   28:10 – The departure of a righteous person leaves a noticeable void in that place.
2. On the night of his dream, Yaakov did something he hadn't done in 14 years. What?
   28:11 – Sleep at night lying down.
3. G-d compressed the entire Land of Israel underneath the sleeping Yaakov. What did this symbolize?
   28:13 – That the Land would be easy for his descendants to conquer.
4. Yaakov said "I will return with shalom." What did he mean by "shalom"?
   28:21 – Completely without sin.
5. Why did Yaakov rebuke the shepherds?
   29:7 – He thought they were loafing, stopping work early in the day.
6. Why did Rachel, and not her brothers, tend her father's sheep?
   30:27 – Her brothers weren't born yet.
7. Why did Yaakov cry when he met Rachel?
   29:11 – He saw prophetically that they would not be buried together; or because he was penniless.
8. Why did Lavan run to greet Yaakov?
   29:13 – He thought Yaakov was carrying money.
9. Why were Leah's eyes tender?
   29:17 – She cried continually because she thought she was destined to marry Esav.
10. How old was Yaakov when he married?
    29:21 – Eighty-four.
11. What did Rachel find enviable about Leah?
    30:1 – Her good deeds, thinking they were the reason Leah merited children.
12. Who was Yaakov's fifth son?
    30:5 – Dan.
13. Who was Leahs handmaiden? Was she older or younger than Rachels handmaiden?
    30:10 – Zilpah. She was younger.
14. How do you say dudaim in Arabic?
    30:14 – Jasmine (Yasmin).
15. "G-d remembered Rachel" (30:22). What did He remember?
    30:22 – That Rachel gave Leah the "signs of recognition" that Yaakov had taught her, so that Leah wouldnt be embarrassed.
16. What does "Yosef" mean? Why was he named that?
    30:24 "Yosef" means "He will add." Rachel asked G-d for another son in addition to Yosef.
17. G-d forbade Lavan to speak to Yaakov "either of good or of bad." Why didnt G-d want Lavan to speak of good?
    31:24 – Because the "good" that comes from wicked people is bad for the righteous.
18. Where are there two Aramaic words in this weeks Parsha?
    31:41 – Yagar Sahaduta, meaning "wall of testimony."
19. Who was Bilhahs father? Who was Zilpahs father?
    31:50 – Lavan.
20. Who escorted Yaakov into Eretz Yisrael?
    32:1 – The angels of Eretz Yisrael.

 ****

Halachot
from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

 ברכת השנים

הטעם שלא מבקשים
גשמים מיום שמחת תורה

ואף
על פי שהיה מן הראוי לשאול טל ומטר כבר ממוצאי חג הסוכות, מכיון שכבר נכנסנו לעונה
הראויה לירידת גשמי ברכה, (ולכן אנו נוהגים להזכיר "גבורות גשמים"
דהיינו "משיב הרוח ומוריד הגשם" כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה), מכל
מקום תיקנו רבותינו שאין לבקש גשם מהשם יתברך בברכת השנים אלא מליל שבעה במרחשון,
משום שבחג הסוכות היו כל ישראל עולים לרגל לבית המקדש, ואחר כך היו חוזרים לבתיהם,
ויש מהם שהיו צריכים ללכת בדרך לביתם עד שבעה במרחשון, ובכדי שלא ינזקו
עולי רגלים מחמת הגשמים, תקנו שלא ישאלו גשמים אלא מליל שבעה במרחשון.

ברכת השנים בחוץ
לארץ

בחוץ
לארץ יש להתחיל לשאול טל ומטר בברכת השנים, מתפילת ערבית של מוצאי הרביעי בדצמבר
למנינם, ובשנה שיש בחודש פברואר עשרים ותשעה ימים, יש להתחיל לשאול טל ומטר במוצאי
חמישי בדצמבר, וכך המנהג באירופה ובארצות הברית.

ובמקומות
שהאקלים בהם הפוך מארץ ישראל ואירופא, דהיינו שימות החמה אצלם הם בין סוכות לפסח,
אינם שואלים טל ומטר בברכת השנים, וכן אינם מזכירים "משיב הרוח ומוריד
הגשם" בברכת "אתה גיבור", ובימות הגשמים שלהם, ישאלו טל ומטר בברכת
"שמע קולינו".

ולגבי ארצות
שבהן עונות השנה הפוכות מאלו שבארץ ישראל, כגון ארגנטינה וברזיל, כבר דיברנו בענין
זה בעבר,
וכתבנו
את מסקנת ההלכה כפי שנכתבה בספר הלכה ברורה, שדין בני ארצות אלה כדין בני ארצות
הברית, ששואלים טל ומטר ממוצאי הרביעי או החמישי בדצמבר, וכתבנו שכן
הסכמת גדולי הפוסקים.

שיש לשים לב
בתפלת העמידה שלא לטעות בברכת השנים ובאמירת משיב הרוח

ויש
להזהר מאד שלא יטעה אדם להמשיך בברכת השנים כמנהגו בימות הקיץ, שמלבד מה שבכך הוא
בא לידי עון ברכות לבטלה, עוד שיש בזה חסרון בעצם הנהגתו שהוא מזלזל בתפלה עד
שאינו שם לבו למה שמוציא בפיו. וכמו כן לגבי אמירת "משיב הרוח ומוריד
הגשם", שאף על פי שהטועה ואומר "מוריד הטל" כמנהגו בקיץ, אינו חוזר
ומתפלל שוב את תפלת העמידה כמו שביארנו, מכל מקום כתבו המקובלים שיש בדבר חסרון
גדול בתפלה. (וראה בחמדת ימים בדיני שמיני עצרת מש"כ בזה).,
ובתשומת
לב מועטת יוכל כל אדם להנצל מטעויות אלה

“The Blessing of the Years”

The Reason We do not Request Rain Beginning from Simchat Torah
Although it seems that we should have begun requesting rain immediately
following the holiday of Sukkot since we enter the season worthy of rainfall at
that point (it is for this reason that we indeed begin reciting the “Powers of
Rain,” i.e. “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” from the Mussaf prayer of
Simchat Torah [Shemini Atzeret outside of Israel]), nevertheless, our Sages
enacted that one should not request rain in the “Blessing of the Years” until
the night of the Seventh of Marcheshvan, for the entire Jewish nation would
make a pilgrimage to the Bet Hamikdash during the Sukkot holiday and would then
head home; since it took certain people until the Seventh of Marcheshvan to
arrive home, in order for those making the pilgrimage not to be harmed by the
rain, our Sages established to abstain from asking for rain until the Seventh
of Marcheshvan.

“The Blessing of the Years” Outside of Israel
Outside of Israel, we begin requesting dew and rain in the “Blessing of the
Years” beginning from the Arvit prayer of the Fourth of December. In a year
during which February has twenty-nine days (such as this coming year), we begin
asking for dew and rain beginning from the Arvit prayer of the Fifth of
December. This is indeed the custom in Europe and in the United States.

In countries where the climate is the opposite of Israel and Europe, i.e. their
summer is between Sukkot and Pesach, they do not request dew and rain in the
“Blessing of the Years” and they do not mention “Mashiv
Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem” in the “Ata Gibor” blessing of the Amida.
During their winter, they should request dew and rain within the “Shema
Koleinu”
blessing of the Amida.

In countries with seasons opposite of those in Israel, such as Argentina and
Brazil, the Halacha for such countries follows the ruling prescribed by the
Sefer Halacha Berura that they have the same law as those in the United States
and must request dew and rain from the Fourth or Fifth of December. This is
indeed the opinion of the consensus of great Poskim.

Taking Care not To Err While Reciting the “Blessing of the Years” or “Mashiv
Ha’Ruach”
One should take care not to continue his recitation of the “Blessing of the
Years” during the winter months as he has during the summer months, for besides
for resulting in the prohibition of reciting blessings in vain, this also shows
an overall levity towards one’s prayer, as he shows that he is not even paying
attention to the words emerging from his mouth. The same applies to the
recitation of “Mashiv Ha’Ruach U’Morid Ha’Geshem,” for although we have
already established that if one mistakenly said “Morid
Ha’Tal”
instead of “Mashiv Ha’Ruach” as he was accustomed to during the summer months,
he does not repeat the Amida prayer, nevertheless, the Mekubalim write that
this causes a great deficiency in one’s prayer. (See Chemdat Yamim, Shemini
Atzeret, for more on this matter.) With some minor attentiveness, one can
prevent all of these errors

דין מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה
הקודמת

ביארנו
באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה
בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועל כל אדם להזהר בתפילתו שלא ישכח
להזכיר את בקשת הגשמים בתפילה. ועתה נבאר הדין במי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם.

בגמרא במסכת ברכות
(כט.) אמרו, טעה ולא שאל גשמים בברכת השנים, מחזירין אותו. כלומר, אם טעה
אדם ולא הזכיר בקשה על הגשמים בברכת השנים, דינו כדין מי שחיסר ברכה אחת מברכות
התפילה, שאין תפילתו תפילה, ועליו לחזור ולהתפלל שנית אם סיים תפילתו בלא שאלת
גשמים. וכן פסקו הרמב"ם (פ"י מהלכות תפילה) ומרן השלחן ערוך
(סימן קיז).

אולם אם נזכר
ששכח לבקש על הגשמים לפני שסיים את ברכת השנים, כלומר שעדיין לא בירך "מברך
השנים", יחזור לתחילת ברכת השנים ויתקן לומר את הנוסח שאנו אומרים בחורף. ואם
התחיל כבר בחתימת ברכת השנים, כלומר שאמר, "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים
ברוך אתה ה'", ונזכר שלא ביקש על הגשמים, לא יוכל לחזור מיד לתחילת הברכה,
שאז נמצא שהזכיר שם ה' לשוא. ולכן יאמר "למדני חוקיך", (שאז הזכרת ה'
אינה לשוא, שהרי פסוק הוא בתהלים "ברוך אתה ה' למדני חקיך"), ויחזור לתחילת
הברכה, ברך עלינו וכו' (או "ברכנו" למנהג האשכנזים), ויבקש על הגשמים.

ואם נזכר אחר
שסיים כבר את ברכת השנים, אבל עדיין לא התחיל בברכת "תקע בשופר גדול",
יזכיר מיד "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בתפילתו. (וטוב שבברכת שמע קולינו
יחזור ויאמר, ותן טל ומטר לברכה "על כל פני האדמה").

ואם סיים את
ברכת השנים ונזכר שלא שאל טל ומטר, מבואר בגמרא, שאם נזכר לפני שהגיע לברכת
"שומע תפילה", גם כן אינו חוזר להתפלל מראש התפילה, מפני שיכול לבקש על
הגשמים בברכת שמע קולינו שהיא כוללת את כל הבקשות בתפילה, ובכך יתקן את מה שהחסיר
בתפילתו. והכוונה בזה, שבברכת שומע תפילה, לפני שיאמר "כי אתה שומע
תפילת כל פה" וכו', יאמר, "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה",
ובכך הוא מבקש על הגשמים. ואם נזכר שלא שאל טל ומטר אחרי שהתחיל כבר בחתימת ברכת
שומע תפילה, כלומר שאמר, כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה ה'", יסיים מיד
"למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת שומע תפילה, ויבקש בברכתו על הגשמים.

ואם נזכר אחר
שסיים את ברכת שומע תפילה לגמרי, אבל לא התחיל עדיין לומר "רצה ה' אלהינו
בעמך ישראל", יאמר מיד "ותן טל ומטר לברכה", ואחר כך ימשיך בברכת "רצה".

ואם התחיל כבר
בברכת "רצה", וכן אם נזכר באחת הברכות שלאחר מכן, או אפילו באמצע
"אלוקי נצור", כל שעדיין לא אמר "יהיו לרצון" האחרון שלאחר
אלוקי נצור, חוזר לברכת השנים, ושואל שם טל ומטר וממשיך בתפילתו משם על סדר הברכות.

אבל אם נזכר
אחרי שסיים את אמירת יהיו לרצון שאחרי אלוקי נצור, שוב אין לו תקנה, ועליו לחזור
לראש התפילה ולהתפלל שנית.

ולסיכום: מי ששכח לבקש על הגשמים
בברכת השנים, אם נזכר באמצע ברכת השנים, יחזור לתחילת הברכה ויבקש על הגשמים. ואם
נזכר לאחר שהתחיל בחתימת הברכה "ברוך אתה ה'", יסיים "למדני
חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת השנים. ואם נזכר לאחר שסיים את ברכת השנים לגמרי,
אבל לא התחיל עדיין בברכת "תקע בשופר גדול", אז יזכיר מיד "ותן טל
ומטר לברכה", וימשיך בברכת תקע בשופר גדול.

ואם נזכר לאחר
שהתחיל בברכת תקע בשופר גדול, יבקש על הגשמים בברכת שמע קולינו,
שלפני
שיאמר "כי אתה שומע תפילת כל פה", יאמר, "ותן טל ומטר לברכה על כל
פני האדמה". ואם נזכר בסיום ברכת שומע תפילה לאחר שאמר "ברוך אתה
ה'", אז יאמר "למדני חוקיך", ויחזור לתחילת ברכת שומע תפילה ויבקש
על הגשמים. ואם סיים את ברכת שומע תפילה, אבל לא התחיל עדיין באמירת "רצה",
יזכיר שם "ותן טל ומטר לברכה" וימשיך בברכת רצה.

ואם נזכר לאחר
שהתחיל בברכת רצה, חוזר לברכת השנים, ומבקש שם על הגשמים וממשיך על סדר הברכות
משם. ואם נזכר אחר שסיים את אמירת "יהיו לרצון" שבסיום אמירת "אלקי
נצור", יחזור לראש התפילה ויתפלל שנית

The Laws of One Who
Forgets to Mention “Ve’Ten Tal U’Matar” in the “Blessing of the Years”

In
the previous Halacha, we have discussed in a general manner that
our Sages enacted that beginning from the Seventh of Marcheshvan (outside of
Israel from the Fourth or Fifth of December), one begins reciting “Ve’Ten Tal U’Matar” (a
request for dew and rain) in the “Blessing of the Years” within the Amida
prayer. One should take care not to forget to mention the request for rain in
his prayer. We shall now discuss the laws of one who has forgotten to request
rain in his prayer.

The Gemara in Masechet Berachot (29a) states: “If one errs and forgets to
request rain in the ‘Blessing of the Years,’ we require him to go back.” This
means that if one mistakenly omits the request for rain in the “Blessing of the
Years,” it is considered as if he has omitted an entire blessing from the Amida
prayer, in which case his prayer is not considered a prayer, and if he has concluded
his entire prayer without asking for rain, he must repeat the entire Amida. The
Rambam (Hilchot Tefillah, Chapter 10) and Maran HaShulchan Aruch (Chapter 117)
rule likewise.

Nevertheless, if one remembers that he has forgotten to request rain before concluding
the “Blessing of the Years,” i.e. before reciting the last words in the
blessing, “Mevarech Ha’Shanim,” he should go back to the beginning of the
“Blessing of the Years” and recite the text we customarily use during the
winter months. If one has already begun the conclusion of the blessing by
saying “Ki Kel Tov U’Metiv Ata
Umvarech Ha’Shanim, Baruch Ata Hashem,” and only then remembers
that he has forgotten to request rain, he cannot immediately revert back to the
beginning of the blessing, for this would cause him to have recited Hashem’s
name in vain; rather, one should recite the words “Lamedeni Chukecha” (in which case his
mentioning of Hashem’s name will not have been in vain, for there is a verse in
Tehillim, “Baruch Ata Hashem
Lamedeni Chukecha”), after which one should go back to the
beginning of the blessing, i.e. Barech Alenu, and request rain.

If one remembers after he has already concluded the “Blessing of the Years” but
before beginning the next blessing of “Teka
Be’Shofar Gadol,” he may insert “Ve’Ten
Tal U’Matar Livracha” right there and he may then continue his
prayer as usual. (It is preferable that he once again mention “Ve’Ten Tal U’Matar Al Kol Peneh Ha’adama”
within the “Shema Kolenu”
blessing of the Amida.)

If one has concluded the “Blessing of the Years” and then remembers that he has
forgotten to request dew and rain, the Gemara explains that if he remembers
this before reciting the “Shema
Kolenu” blessing of the Amida, one does not go back and begin
praying anew since he can request rain in the “Shema Kolenu” blessing which includes all
requests of the prayer; by doing so, one can supplement what he has previously
left out of his prayer. This means that during the “Shema Kolenu” blessing, before reciting “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh,”
one should recite “Ve’Ten Tal
U’Matar Livracha Al Kol Peneh Ha’adama,” and by doing so, one will
have requested rain. If one remembers that he has not requested dew and rain
only once he has already begun concluding the “Shema Kolenu” blessing by saying “Baruch Ata Hashem,” he
should immediately insert the words “Lamedeni
Chukecha” and go back to the beginning of the “Shema Kolenu” blessing and
then insert his request for rain.

If one only remembers after completing the “Shema
Kolenu” blessing but has not yet begun saying “Retzeh Hashem Elokeinu Be’Amecha
Yisrael,” one should insert “Ve’Ten
Tal U’Matar Livracha,” and may then continue the “Retzeh” blessing as usual.

If, however, one has already begun saying “Retzeh”
and only then remembers or if one remembers at any subsequent point in the
Amida prayer, even in the middle of “Elokai
Netzor” for that matter, as long as he has not yet recited the last
“Yihyu Le’Ratzon” following
“Elokai Netzor,”
one must go back to the “Blessing of the Years” and ask for dew and rain there
and subsequently continue all the other blessings as usual, in their order.

However, if one only remembers after reciting the “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” he no longer
has any recourse but to go back to the beginning of the Amida prayer and pray
again.

Summary: If one has forgotten to request rain in the “Blessing of the
Years,” but remembers within the “Blessing of the Years,” he should go back to
the beginning of the blessing and request rain. If one only remembers after
beginning the blessing’s conclusion of “Baruch
Ata Hashem,” he should insert the words “Lamedeni Chukecha” and then
go back to the beginning of the “Blessing of the Years.” If one remembers only
after concluding the blessing entirely but before beginning the “Teka Be’Shofar Gadol”
blessing, he may insert “Ve’Ten
Tal U’Matar” right there and then proceed with the “Teka Be’Shofar Gadol”
blessing.

If one only remembers after starting the “Teka
Be’Shofar Gadol” blessing, he should request rain within the “Shema Kolenu” blessing by
inserting “Ve’Ten Tal U’Matar
Livracha Al Kol Peneh Ha’adama” before saying “Ki Ata Shome’a Tefillat Kol Peh.”
If one remembers only after beginning the conclusion of this blessing, i.e.
after saying “Baruch Ata
Hashem,” he should insert the words “Lamedeni Chukecha” and then go back to the
beginning of the “Shema Kolenu”
blessing and request rain. If one remembers only after concluding the “Shome’a Tefillah” blessing
but has not yet begun reciting “Retzeh,”
he may insert “Ve’Ten Tal
U’Matar Livracha,” after which he may continue reciting “Retzeh” as usual.

If one remembers only after beginning the “Retzeh”
blessing, one must go back to the “Blessing of the Years” and request dew and
rain there and then continue reciting the rest of the blessings of the Amida as
usual. If one remembers only after reciting the final “Yihyu Le’Ratzon” following “Elokai Netzor,” one must go
back to the beginning of the Amida prayer and pray once again

****