MoorLaneNews has the latest announcements and Divrei Torah and lots more. It is highly recommended. You can always find the latest edition here.
Newsletter Parashat Metzora – Shabbat Hagadol
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
*****
*******
📎 Form attached to this email 📎
📜Completed forms can be placed directly
into the folder in the Bet Hakeneset 📜
or handed directly to
Mordechai Maman
by Sunday 21st April.
Alternatively they can can be taken directly to the
Manchester Bet Din
before Erev Pesach Monday 22nd April
Please Note:
Online signed forms will NOT be accepted by the Bet Din
as they only accept physically signed forms
*************
We kindly ask members
who have seat boxes in the
Bet Hakeneset
to clear & clean their boxes
of any possible Chametz
that may have been left during the year
as they will not be included in the
Bet Hakeneset's mechira
and will still belong to you over Pesach
Thanking you for your cooperation
Pesach Kasher Vesameach
******
Pesach 5784 – 2024
********
Save The Date
✡️ Bar Mitzvah ✡️
****
Shabbat HaGadol
Shabbat Hagadol
The Shabbat before Pesach is called “Shabbat
Hagadol,” or “the Great Shabbat,” a term that is generally
understood as a reference to the miracle that occurred in Egypt on the Shabbat
before Benei Yisrael's departure from Egypt. It was on that Shabbat, which fell
on the tenth of Nissan, that Benei Yisrael designated sheep for the Korban
Pesach (paschal offering) and tied them to their bedposts. The Egyptians
inquired as to the purpose behind this designation of sheep, which the
Egyptians worshipped as a pagan deity, and Benei Yisrael explained that they
prepared the sheep for a sacrificial offering to God. Despite this grave insult
to their deity, the Egyptians were powerless to oppose Benei Yisrael. They were
miraculously struck by a disease that required them to regularly visit the
restroom, thus impairing their ability to cause any harm to Benei Yisrael.
In commemoration of this great miracle that occurred on the Shabbat before
Pesach on the year when Benei Yisrael left Egypt, we observe this Shabbat as a
special occasion and refer to it as “Shabbat Hagadol.”
Some have raised the question as to why we commemorate this miracle
specifically on the Shabbat before Pesach, rather than on the calendar date
when this miracle occurred – the tenth of Nissan. Why don't we observe a
commemoration on this date regardless of the day of week on which it falls?
One answer suggests that it was specifically due to Benei Yisrael's observance
of Shabbat that the greatness of this miracle was felt. When they told the
Egyptians on that day of their plans to slaughter the sheep as a sacrifice, the
Egyptians believed them despite the fact that they did not slaughter the sheep
that day, because they understood that Benei Yisrael would not kill animals on
Shabbat. On the subsequent days, however, when the Egyptians saw that Benei
Yisrael were not yet slaughtering the sheep, they began to suspect that they
were bluffing all along. It was thus specifically on Shabbat when the Egyptians
sought to foil Benei Yisrael's plans but were miraculously prevented from doing
so, and for this reason we commemorate this miracle specifically on the Shabbat
before Pesach.
Others explain that the tenth of Nissan marks yet another great miracle in
Jewish history – the splitting of the Jordan River when Benei Yisrael entered
the Land of Israel, as recorded in the Book of Yehoshua (chapter 3). In order
to make it clear that we commemorate the miracle in Egypt, and not the
splitting of the Jordan, we observe our commemoration on the Shabbat before
Pesach, rather than on the calendar date of the tenth of Nissan.
The Chid”a (Rabbi Chayim Yosef David Azulai, 1724-1806) writes that on
this Shabbat people should extend to one another the greeting, “Shabbat
Hagadol Shalom” and then respond, “Shabbat Hagadol Shalom
U'mevorach.”
There is a widespread custom for the Grand Rabbi of the congregation to deliver
on this Shabbat a special Derasha (lecture) devoted to the laws of Pesach and
discussions of the Haggada in preparation for the holiday. This is another
reason for calling this Shabbat “Shabbat Hagadol,” which perhaps
means, “the Shabbat of the great person,” referring to the Grand
Rabbi. Additionally, the Derasha delivered on Shabbat Hagadol is typically
lengthier than the Rabbi's usual lecture. (The late Chief Rabbi of the
Sephardic Community in Brooklyn, Chacham Yaakov Kassin A”H, would deliver his
Derasha on Shabbat Hagadol in Congregation Shaare Zion for several hours before
Mincha.) The term “Shabbat Hagadol” may thus refer to the
“great,” or long, lecture that the Rabbi delivers on this Shabbat.
Some Ashkenazim have the practice of reciting the Maggid section of the Haggada
on Shabbat Hagadol, in order to familiarize themselves with the Haggada in
preparation for the Seder. The Gaon of Vilna (Rabbi Eliyahu of Vilna,
1720-1797) opposed this practice, in light of the emphasis made in the Haggada
itself that the obligation to tell the story of the Exodus applies only on the
night of Pesach (“Lo Amarti Ela Be'sha'a She'yeish Matza U'marror Munachim
Lefanecha”). In any event, even for those of us who do not actually recite
the Haggada on Shabbat Hagadol, this Shabbat is an appropriate time to begin
reviewing the Haggada and prepare material for the Seder
The Significance of Shabbat Hagadol
Maran, in Shulhan Aruch, discusses the special
Shabbatot that precede Pesah and the various Halachot that apply on those days.
On Shabbat Shekalim, we take out an extra Sefer Torah and read the section of
Shekalim, just as on Shabbat Zachor, the Shabbat before Purim, we read the
section of Zachor, and we read special portions from the Torah on Shabbat Para
and Shabbat Ha’hodesh. Interestingly, however, Maran also makes mention of the
Shabbat immediately preceding Pesah, which is called Shabbat Hagadol (“The
Great Shabbat”) because of the miracle that occurred on this Shabbat. Maran
makes mention of this Shabbat, even though there are no specific Halachot
associated with this Shabbat. There is no special reading from the Sefer Torah
on this Shabbat, and there are no special prayers, and yet Maran made a point
of mentioning in his Halachic code that this Shabbat is special and is called
Shabbat Hagadol.
It is true that there are several customs observed by some communities on this
Shabbat. For example, many synagogues read a special Haftara on this Shabbat,
but this is not required according to the strict Halacha. Some Ashkenazim read
portions of the Haggadah on Shabbat Hagadol, but this, too, is just a custom,
and in fact the Vilna Gaon (Rabbi Eliyahu of Vilna, 1720-1797) was opposed to
the practice.
The Hida (Rav Haim Yosef David Azulai, 1724-1807) suggested that perhaps the
Halachic implications of the status of Shabbat Hagadol relates to greetings
extended to one another on this Shabbat. Instead of greeting one another with
the usual greeting of “Shabbat Shalom,” the Hida suggested that perhaps one
should instead extend the greeting, “Shabbat Hagadol Shalom,” and the other
should then respond, “Shabbat Hagadol Shalom U’meborach.” Still, it remains
unclear why Maran would make a point of mentioning Shabbat Hagadol if there are
no actual Halachot that apply on this Shabbat.
Former Chief Rabbi Eliyahu Bakshi-Doron, in his work Binyan Ab, suggested that
the practical significance of Shabbat Hagadol lies in the perspective it gives
us on the preparations for Pesah. On the Shabbat before the Exodus, which was
the 10th of Nissan, Beneh Yisrael were instructed to prepare a sheep for the
Korban Pesah (paschal sacrifice) which was slaughtered four days later, on the
14th of Nissan. In full view of the Egyptians, who worshipped sheep as an Aboda
Zara, Beneh Yisrael took a lamb and tied it to their bedpost, and they even
explained to the Egyptians what they were doing, that this animal would be
sacrificed to G-d. The Egyptians wanted to kill the people for desecrating
their deity, but G-d performed a miracle and made them powerless to cause Beneh
Yisrael any harm.
Rav Bakshi-Doron noted that this miracle differed fundamentally from the ten
plagues. The ten plagues were brought directly by G-d, whereas the miracle of
Shabbat Hagadol came about through the people’s courage. It was through their
preparations for the Misva that a miracle happened. And the fact that G-d
performed a miracle during the preparation for the Misva, four days before the
actual performance of the Misva, is very significant. It demonstrates that even
the preparatory stages have great value; that even the work we do in
preparation for a Misva is laden with significance. And thus Maran made mention
of Shabbat Hagadol in Shulhan Aruch, to teach us the importance of preparing
for Pesah, by learning and teaching the Halachot and putting ourselves in the
proper frame of mind for the holiday. The miracle of Shabbat Hagadol teaches us
that it is not only the Misva itself that has value, but also the work we
invest beforehand preparing ourselves for the performance of the Misva.
*******
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
מוצאי שבת | ערבית )מוצ“ש( | מנחה | סוף זמן קריאת שמע | זמן שבת | פלג המנחה (תה״ד) | פלג המנחה (לבוש) | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Mincha | Shema before | Latest Candle lighting |
| Earliest Candle lighting | Mincha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | AM | PM | PM | PM | PM |
|
|
9:15 | 9:11 | 6:30 | 9:32 | 8:03 | 7:22 | 6:49 | 7:00 | 19/20 Apr | מצורע (שבת הגדול) |
שבת
קרבנות
9:00 am
הודו
9:15 am
מנחה
6:30 pm
******
*****
Parasha Overview
The Torah describes the procedure for a metzora (a person afflicted with tzara'at) upon the conclusion of his isolation period. This process extends for a week and involves korbanot and immersions in the mikveh. Then, a kohen must pronounce the metzora pure. A metzora of limited financial means may substitute lesser offerings for the more expensive animals. Before a kohen diagnoses that a house has tzara'at, household possessions are removed to prevent them from also being declared ritually impure. The tzara'at is removed by smashing and rebuilding that section of the house. If the tzara’at signs reappear, the entire building must be razed. The Torah details which bodily secretions render a person spiritually impure, and thereby prevent his contact with holy items. And the Torah defines how one regains a state of ritual purity.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
שאלה: כמה שיעורי “כזית” מצה צריך לאכול בליל פסח? – ותוספת בעקבות המצב הבטחוני המתוח בארץ ישראל
בעקבות המצב הבטחוני המתוח בארץ ישראל, עלינו לזכור, כי אף שאין אנו יודעים לאן הדברים מוליכים אותנו, בכל זאת אי אפשר להתעלם מכך שניכרים כאן אותות של חבלי משיח, ועלינו להתחזק ביתר שאת בלימוד תורה ובתפילה, על כלל ישראל, ועל שלומם של חיילי ישראל, ועל טובת כלל ישראל, שה' יתברך יחבב את עמו, וישיבם בתשובה שלימה בשובה ונחת, ויציל את ישראל מכל אויביהם מבית ומחוץ. גם יש להתחזק בבטחון בה' יתברך, כי הכל מידו, ולב מלכים ושרים ביד ה', והכל יהיה בעזרת ה' לטובה ולברכה, ונזכה לראות בגאולה השלימה במהרה בימינו. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל. אמן כן יהי רצון.
* * * * * * * * * * * * * * *
תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי “כזית” של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר.
סדר ליל פסח
סדר ליל פסח שסידר רבינו רש”י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מרור. כורך. שלחן עורך. צפון. ברך. הלל. נרצה.
בקערת ליל הסדר מניחים שלוש מצות, וכשמגיעים בסדר ליל פסח ל”יחץ“, לוקח בעל הבית את המצה האמצעית מבין השלוש, ובוצע אותה לשתי חתיכות. ומניח את החלק הקטן בין שתי המצות, ואת החלק הגדול נותן לאחד מבני הבית שישמור אותה ל”אפיקומן”. כמו שיבואר.
ה”כזית” הראשון
כשמגיעים בסדר ל”מוציא מצה“, לוקח בעל הבית את שלשת המצות המוכנות בקערת ליל הסדר, ששתי המצות השלימות מונחות מלמעלה ומלמטה, וביניהן מונחת המצה הפרוסה שחצה אותה לשנים כשהגיע ל“יחץ”, ואוחז את המצות בידו ומברך “המוציא לחם מן הארץ”, ולאחר מכן מברך “על אכילת מצה”. ונוהגים שאחרי שמברך המוציא, שומט מידיו את המצה השלישית המונחת מלמטה, ומברך על אכילת מצה רק על המצה העליונה ועל המצה הפרוסה האמצעית. ובעל הבית אוכל כזית אחת מכל מצה.
נמצא שבעל הבית אוכל שני שיעורי כזית כבר באכילה זו. אחד מן המצה העליונה ואחד מן המצה האמצעית. אבל שאר בני הבית, שאין להם מספיק לאכול שני שעורים ממצות אלו שבידיו של בעל הבית, נותן להם בעל הבית מעט מכל מצה, ומצרף להם ממצות אחרות הנמצאות איתו עד שיגיעו לשיעור כזית אחד. ודי להם לכל הדעות בשיעור כזית אחד בלבד. נמצא כי שאר בני הבית אינם אוכלים באכילה זו אלא כשיעור כזית אחד בלבד. וגם בעל הבית אם מאיזו סיבה לא אכל שיעור של פעמיים כזית, יצא בדיעבד ידי חובתו. ולקוצר הזמן לא נוכל להרחיב את הדיבור ולהסביר את טעמי דין זה.
הכזית השני
לאחר מכן כשמגיע ל”כורך”, לוקח “כזית” מן המצה השלישית שבקערת ליל הסדר, וכורכה עם כזית מרור (חסה), וטובלה בחרוסת ואומר: “זכר למקדש כהלל”, ואוכלם ביחד בהסיבה. (כלומר, כשהוא מוטה על צד שמאל). נמצא שעד כאן אוכל בעל הבית שלש פעמים שיעור כזית, ושאר בני הבית אוכלים עד כאן שני שיעורים של כזית.
הכזית השלישי
כשמגיע בסעודתו ל”צפון”, לאחר גמר כל הסעודה, אוכלים מן המצה השמורה אצל אחד המסובים ל”אפיקומן”. ובעל הבית אוכל מאותה המצה שיעור “כזית” נוסף. (ולשאר בני הבית נותן ממצה אחרת שאיתו ומצרף להם מעט מן המצה שהיתה מוכנה מראש לאפיקומן). וגם מצה זו צריך שיאכלה בהיסבה, וצריך להזהר מאד לאכלה בהסיבה, שאם לא אכלה בהסיבה, לא יצא ידי חובתו ויצטרך לאכול כזית נוספת, ועלולה אכילתו להיות אכילה גסה, שגם באכילה כזו אינו יוצא ידי חובתו כפי שביארנו כבר.
ויש מחמירים לאכול כ”צפון” כשיעור שני זיתים, אחד זכר לקרבן פסח ואחד זכר למצה שהיו אוכלים עם קרבן פסח. נמצא שבעל הבית עד כאן אכל חמישה שיעורי כזית אם הוא מחמיר על עצמו, ואם לאו אינו אוכל אלא שיעור ארבע זיתים. ושאר בני הבית אוכלים ארבע זיתים אם הם מחמירים על עצמם, ואם לאו, אינם אוכלים אלא שיעור של שלשה זיתים.
ולסיכום: ב”מוציא מצה” אוכל בעל הבית שיעור כשני זיתים של מצה. ושאר בני הבית שאינם אוכלים מן המצה של בעל הבית אוכלים כזית אחת. וב”כורך” אוכל כל אחד כזית מצה. ומ”צפון” אוכל כל אחד כזית אחד, ויש מחמירים לאכול שיעור של שני זיתים מצה.
Question: How many “Kezayit”s (olive’s volume) of Matzah must one consume during the Pesach Seder? – And Important Clarification
Important Clarification: In last Thursday’s Halacha regarding sensitivities to Matzah, we had written that spelt and oat Matzah are acceptable for people who suffer such sensitivities. We did not mean that those suffering from Celiac disease should consume spelt Matzah, as that would be physically damaging to them. Rather, we meant that for those with certain sensitivities to wheat, such as gluten content or gastrointestinal discomfort, sometimes, spelt can have a lower gluten content and may be a better choice and more agreeable to their system (and, in any event, is halachically acceptable). It goes without saying that actual Celiacs should only consume oat Matzah, which is equally acceptable.
Question: How many “Kezayit”s (olive’s volume) of Matzah must one consume during the Pesach Seder?
Answer: One is obligated to eat altogether three “Kezayit”s of Matzah during the Pesach Seder. Every Kezayit amounts to approx. thirty grams of Matzah. Nevertheless, there is room for stringency to eat four or even five “Kezayit”s of Matzah, as we shall now explain.
The Order of the Seder Night
The order for the night of Pesach established by the great and holy Rashi, which we have already discussed, is as follows: Kadesh, Urchatz, Karpas, Yachatz, Magid, Rochtza, Motzi, Matzah, Maror, Korech, Shulchan Orech, Tzafun, Barech, Hallel, Nirtzah.
Three Matzot are placed on top of the Seder plate. Upon reaching the part of the Seder entitled, “Yachatz,” the head of the household takes the middle Matzah and splits it into two pieces. He keeps the smaller of the two pieces and the larger of the two pieces is kept for the “Afikomen.”
The First Kezayit
Upon reaching the part of the Seder entitled, “Motzi-Matzah,” the head of the household takes the three Matzot already prepared on the Seder plate. The top and bottom Matzot are whole, and the middle Matzah is the one which was broken in half during “Yachatz.” He holds these Matzot in his hands and proceeds to recite the blessing of “Hamotzi Lechem Min Ha’aretz” followed by the blessing of “Al Achilat Matzah.” It is customary that after one recites the blessing of “Hamotzi,” one lets go of the bottom Matzah and continues to recite “Al Achilat Matzah” while holding only the top whole Matzah and the middle split Matzah. The head of the household must then eat a Kezayit of each Matzah.
Thus far, the head of the household will have already eaten two “Kezayit”s during this part of the Seder. However, the other members of the household, who do not have enough to eat two “Kezayit”s from the Matzot of the head of the household should be given a small piece of the head of the household’s Matzah and he will then supplement that with other Matzot that he has until it reaches the amount of a Kezayit. Regarding the members of the household who do not eat a Kezayit from the head of the household’s Matzot, they do not need to be eating two “Kezayit”s; rather, one Kezayit is sufficient according to all opinions. It turns out that the other members of the household (excluding the head of the household) are only eating one Kezayit at this point in the Seder. Even if the head of the household, for whatever reason, did not eat his allotted two “Kezayit”s and has only eaten one Kezayit, he has fulfilled his obligation. Due to time constraints, we will not be able to elaborate on the reasons behind this law any further.
The Second Kezayit
Afterwards, upon reaching the part of the Seder entitled, “Korech,” one takes a Kezayit from the third Matzah on the Seder plate and wraps a Kezayit of Maror in it and then he dips it in Charoset, after which one recites, “Zecher La’Mikdash Ke’Hillel,” and then eats this while leaning on one’s left side. At this point, the head of the household has eaten three “Kezayit”s of Matzah and the rest of the members of the household have eaten only two “Kezayit”s.
The Third Kezayit
Upon reaching the part of the Seder entitled, “Tzafun,” which is after concluding the festive meal, the Matzah hidden under the tablecloth is eaten as the “Afikomen” and another Kezayit must be eaten from this Matzah. (For the other family members, the Seder leader hands out other Matzot in addition to a small piece of the designated “Afikomen” Matzah.) One must be careful to eat this Matzah while leaning as well, for if one did not, one has not fulfilled one’s obligation and will need to eat another Kezayit of Matzah while leaning. This may very well lead to a point of excessive eating which can also be a cause of not fulfilling this Mitzvah, as we have already explained.
Some act stringently and eat two “Kezayit”s during “Tzafun,” one in commemoration of the Pesach offering and one in commemoration of the Matzah that was eaten with it. At this point, the head of the household will have eaten five “Kezayit”s of Matzah if he acts more stringently, and if not, he will only haven eaten four. The other members of the household will have eaten four “Kezayit”s if they act more stringently, and if they not, they will have only eaten three.
2024_approved_products.pdfNewsletter Parashat Tazria
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
*****
*******
📎 Form attached to this email 📎
📜Completed forms can be placed directly
into the folder in the Bet Hakeneset
or handed directly to
Mordechai Maman
by Sunday 21st April.
Alternatively they can can be taken directly to the
Manchester Bet Din
before Erev Pesach Monday 22nd April
Please Note:
Online signed forms will NOT be accepted by the Bet Din
as they only accept physically signed forms
*************
We kindly ask members
who have seat boxes in the
Bet Hakeneset
to clear & clean their boxes
of any possible Chametz
that may have been left during the year
as they will not be included in the
Bet Hakeneset's mechira
and will still belong to you over Pesach
Thanking you for your cooperation
Pesach Kasher Vesameach
*****
*****
Pesach Approved Products 2024
lists attached to this email
1) 
2) 
****
*********
*******
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
מוצאי שבת | ערבית )מוצ“ש( | מנחה | סוף זמן קריאת שמע | זמן שבת | פלג המנחה (תה״ד) | פלג המנחה (לבוש) | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Mincha | Shema before | Latest Candle lighting |
| Earliest Candle lighting | Mincha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | AM | PM | PM | PM | PM |
|
|
9:00 | 8:56 | 6:30 | 9:41 | 7:50 | 7:11 | 6:39 | 6:45 | 12/13 Apr | תזריע |
שבת
קרבנות
9:00 am
הודו
9:15 am
מנחה
6:30 pm
******
******
Parasha Overview
The Torah commands a woman to bring a korban after the birth of a child. A son is to be circumcised on the eighth day of his life. The Torah introduces the phenomenon of tzara'at (often mistranslated as leprosy) — a miraculous affliction that attacks people, clothing and buildings to awaken a person to spiritual failures. A kohen must be consulted to determine whether a particular mark is tzara'at or not. The kohen isolates the sufferer for a week. If the malady remains unchanged, confinement continues for a second week, after which the kohen decides the person's status. The Torah describes the different forms of tzara'at. One whose tzara'at is confirmed wears torn clothing, does not cut his hair, and must alert others that he is ritually impure. He may not have normal contact with people. The phenomenon of tzara'at on clothing is described in detail.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
ברכת האילנות
היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: “ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם“.
יום א' בניסן יחול השנה (תשפ”ד), ביום שלישי הבא עלינו לטובה.
ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות הוא דבר שבא מזמן לזמן באופן מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריחם הקדוש ברוך הוא (הרא”ה בספר פקודת הלוים, ברכות מג:). ואין לברך ברכה זו אלא פעם בשנה ולא יותר.
אם נסתיימה הפריחה
אם כבר נסתיימה הפריחה, כלומר, הופעת הפרחים באילן נסתיימה מחמת שינויים במזג האויר, והחלו לצאת פירות, כפי שקורה הרבה באילנות של שקדים וכדומה, אי אפשר לברך על אילנות אלה ברכת האילנות. ואפילו אם לא יצאו הפירות, אבל כבר נפלו הפרחים, אי אפשר לברך ברכת האילנות, לפי שאין הברכה אלא על פריחת האילנות, שהיא יציאת הפרח דוקא. ומכל מקום, אילן שהתחילו לגדול חלק מפירותיו, אם יש בו עדיין פרחים וניצנים, מברך עליו ברכת האילנות.
נשים, האם תברכנה ברכת האילנות?
גם הנשים יכולות לברך ברכת האילנות בחודש ניסן, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן (דהיינו מצוות שהן בקום עשה ונוהגות רק בזמן מסוים כגון מצות ארבעת המינים בסוכות), מכל מקום ברכת האילנות תברכנה.
והטעם שברכת האילנות אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא, מבואר בספר טורי אבן (מגילה כ:) לגבי מצות “הבאת ביכורים לבית המקדש”. שמצות הבאת ביכורים היתה נוהגת רק עד חג החנוכה, ובכל זאת הנשים היו מביאות ביכורים לבית המקדש. והטעם שמצות ביכורים אינה מצות שהזמן גרמא, הוא משום שדוקא מצוה שאינה נוהגת בכל זמן מצד עצם המצוה, כגון ציצית שאינה מתקיימת בלילה, הרי היא נחשבת “מצות עשה שהזמן גרמא”, אבל מצות ביכורים, מצד עצמה היתה ראוייה להתקיים כל השנה, אלא שמחנוכה ואילך לא היו מצויים פירות בפרדסים, ואילו היו מצויים עוד פירות, היו הימים ראויים להבאת ביכורים, ולכן מצוה זו אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא.
והוא הדין בנדון ברכת האילנות, שמעצם מצות ברכת האילנות, היה ראוי לברך בכל זמן, אלא שהטעם שמברכים דוקא בימי ניסן הוא משום שאז מלבלבים האילנות, נמצא אם כן שאין הזמן גורם את הברכה, רק הוא תנאי לברכה, ולכן גם נשים תברכנה ברכת האילנות ויובאו פרטי דינים בזה בהלכה הבאה.
The Blessing of the Trees
One who goes out during the month of Nissan and sees trees starting to blossom recites the blessing: “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Shelo Chiser Be’Olamo Kelum U’Vara Vo Beriyot Tovot Ve’Ilanot Tovot Le’hanot Bahem Beneh Adam”.
This year (5784), Rosh Chodesh Nissan will fall out this coming Tuesday, G-d-willing. We shall discuss the laws of reciting the Blessing of the Trees on Shabbat in a following Halacha.
Our Sages established this blessing because the budding of the trees is an occurrence of renewal that happens once a year when a person sees trees that have already dried up and Hashem revitalizes them and makes them blossom anew (Rabbeinu Aharon Ha’Levi in his Sefer Pekudat Halviyim, Berachot 43b). This blessing is recited once a year and no more.
If the Blossoming has Concluded
If the blossoming has already concluded, i.e. buds (or flowers) no longer appear on the tree and the tree has already begun to produce fruits as is common among almond trees and the like, the Blessing of the Trees may not be recited on such trees. Even if fruits have not yet begun to emerge, as long as no buds are present on the tree, the blessing may not be recited, for this blessing was established to be recited on the blossoming of trees which is only when the buds emerge. Nevertheless, if a tree has begun producing some of its fruits but some of its flowers and buds are still present, the Blessing of the Trees may be recited on such a tree.
Women and the Blessing of the Trees
Women should also recite the Blessing of the Trees during the month of Nissan. Although they are exempt from other time-bound Mitzvot, such as the Four Species on the holiday of Sukkot, they should nevertheless recite the Blessing of the Trees. The reason for this is based on what the Sefer Turei Even (Megillah 20b) has written regarding the Mitzvah of bringing Bikurim (first fruits) to the Bet Hamikdash that women too are commanded to bring Bikurim to the Bet Hamikdash, for although Bikurim are not brought after Chanukah, this Mitzvah is still not considered time-bound because only a Mitzvah that cannot be performed at all times because of the essence of the Mitzvah is considered halachically time-bound. However, the fact that Bikurim are not brought past Chanukah is only because the fields are usually barren of fruits at this time; nevertheless, were there fruits to be found in the field, this would also be an appropriate time to bring Bikurim as well. Thus, this is not considered a time-bound Mitzvah.
The same would apply regarding the Blessing of the Trees, for, in essence, this blessing could be recited at any time; the reason why it is only recited during the month of Nissan is because that is when trees usually begin to blossom. Thus, the time-frame here is not the cause of this blessing and is merely a prerequisite to recite the blessing. Women should therefore recite the Blessing of the Trees as well. We shall discuss some of the laws involved with this blessing in the next Halacha, G-d-willing.
דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי “פורת יוסף”
זמן ברכת האילנות
בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה.
מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים
אך בארצות הברית ישנה בעיה בחלק מהשנים, שבחודש ניסן עדיין לא התחילו האילנות לפרוח, ונשאלת השאלה האם אפשר לברך שם ברכת האילנות בחודש אייר.
ובספר האשכול (להר”א אב”ד מרבותינו הראשונים, עמוד סח) כתב, שיש לברך ברכת האילנות בימי ניסן, ולאו דוקא בימי ניסן, אלא בזמן שרואה הפרח פעם ראשון בשנה. וכן כתב הריטב”א (רבי יום טוב בן רבי אברהם אלאשבילי) בחידושיו על מסכת ראש השנה (דף יא.) וזו לשונו: “ויומי ניסן, לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה דמלבלבי”. עד כאן. וכן כתבו עוד פוסקים רבים.
ולפיכך כתב מרן רבינו הגדול זצ”ל שנראה שמותר לברך ברכת האילנות בכל מקום ומקום לפי זמן פריחת האילנות, שאין כאן דין מיוחד בחודש ניסן דוקא, אלא בפריחת האביב, שזמנה בדרך כלל הוא בחודש ניסן.
על אילו אילנות יש לברך?
אין לברך ברכת האילנות אלא על אילנות של מאכל, אבל על אילני סרק שאין מוציאין פירות אין לברך, ומכל מקום אם עבר ובירך על אילני סרק, לא יחזור לברך כשרואה פרחי אילני מאכל.
יש אומרים, שאין לברך אלא כשרואה לכל הפחות שני אילנות מלבלבים. ויש אומרים שדי באילן אחד. ובשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שאפשר לברך על אילן אחד. ומכל מקום המברך על מיני אילנות רבים הרי זה משובח.
אילנות המורכבים
אילנות המורכבים מין בשאינו מינו, כגון אילנות אתרוגים המורכבים עם לימונים, וכיוצא בזה, יש אומרים, שאין לברך עליהם ברכת האילנות, שהואיל וקיומם הוא נגד רצון הבורא, אין לברך ולהודות להשם יתברך על כך. ויש חולקים ואומרים שהואיל והברכה היא על כללות הבריאה, יכול לברך גם על אילנות מורכבים. ואף על פי שהרוצה להקל לברך עליהם אין למחות בידו, ומכל מקום לכתחילה אין לברך עליהם שהרי כלל גדול בידינו, ספק ברכות להקל.
אמנם הבאנו כבר בשנה שעברה טעם גדול להקל בדבר, באילנות מסויימים שאין הדבר פשוט לאסור את הרכבן. כגון פירות ההדר המצויים בינינו, אתרוג, לימון, חושחש ואשכולית, שלדעת מרן רבינו זצ”ל, (עי' בשו”ת יביע אומר ח”ה סימן יט, ובס' הליכות עולם ח”ב עמ' ר), מותר לומר לגוי להרכיב אילנות כאלה אלו באלו. ולפי זה בודאי שאין קיומם נגד רצון הבורא, ואפשר לברך עליהן ברכת האילנות, כשם שנהגו לברך עליהם ברכת שהחיינו, וכמו שהארכנו בזה בהזדמנות אחרת.
אילנות של ערלה
מותר לברך על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם, אף על פי שהם ערלה, ואסורים בהנאה, הואיל ולא נעשו באיסור, שהרי כל האילנות בשלש השנים הראשונות הם אסורים בהנאה, מותר לברך עליהם.
לברך מחוץ לעיר
הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו לב חיים (ח”ב) ובספרו מועד לכל חי (סימן א) כתב, שיש לברך לכתחילה את ברכת האילנות דוקא מחוץ לעיר. וכלשון הגמרא והרמב”ם שברכת האילנות נתקנה ל”יוצא בימי ניסן”, ולכן לא נכון לברך ברכה זו כשהוא בתוך הבית. וכדבריו נהגו כמה חסידי עליון, ובכללם הגאונים רבי יהודה צדקה, רבי מנצור בן שמעון, רבי בן ציון אבא שאול, רבי יוסף עדס ורבי יהודה מעלם ועוד, גדולי חכמי פורת יוסף, שהיו נוסעים בכל שנה בסמוך לעיר בית שמש, והיו מברכים שם ברכת האילנות. אולם למעשה הרבה מגדולי הפוסקים לא נהגו כדברי הגאון רבי חיים פלאג'י, ואף הוא עצמו כתב שזקנו (סבו) שהיה מגדולי הדור היה מברך בחצר ביתו. וכן גדולי רבני קושטא היו מברכים בבית כשרואים את האילנות מבעד לחלון. וכן מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל היה מברך בסמוך לביתו, ולא היה יוצא מחוץ לעיר כדי לברך ברכה זו, לא הוא ולא הנלוים אליו.
The Laws of the Blessing of the Trees
The Proper Time for the Blessing of the Trees
Our Sages, who have established the Blessing of the Tress, write that the proper time for this blessing is during the month of Nissan, for it is then that trees begin to blossom and buds come forth. It would seem from the words of our Sages though that this blessing may only be recited during the month of Nissan and not at any other time.
Countries where the Trees Blossom at other Times
A problem exists in the United States, for not always Nissan do the trees begin to blossom during the month of Nissan. Therefore, the question becomes whether or not one is permitted to recite the Blessing of the Trees in the month of Iyar.
The Sefer Ha’Eshkol (authored by Rabbeinu Avraham Av Bet Din, one of the great Rishonim, page 68) writes that one should recite the Blessing of the Trees during the month of Nissan, however, this does not mean that the blessing must be recited specifically in Nissan; rather, this refers to the first time that year that one sees the trees blossom. Similarly, the Ritba (Rabbeinu Yom Tov ben Avraham Elasvili) in his commentary on Tractate Rosh Hashanah (11a) writes: “This does not necessarily mean Nissan; rather, every place based on when the trees blossom there.” Many other Poskim rule likewise.
Thus, one may recite the Blessing of the Trees based on whenever the blossoming of the trees occurs in one’s current location, for there is no specific requirement for the blessing to be recited in the month of Nissan; the only requirement is the spring blossom, which usually occurs during Nissan.
Reciting the Blessing of the Trees on Shabbat
The Poskim disagree whether or not the Blessing of the Trees may be recited on Shabbat. We have already written about this topic in the past. Halachically speaking, according to Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l, it is permissible to recite this blessing on Shabbat according to the letter of the law especially on years when Rosh Chodesh Nissan coincides with Shabbat and there is a concern that if this blessing is not recited by the entire congregation on Shabbat, there may be those who will treat this blessing lightly and not recite it later at all. In such a situation, it is certainly preferable to recite the Blessing of the Trees on Shabbat. Indeed, Maran zt”l behaved this way in his older years when he and the members of his synagogue would walk down the road and recite the Blessing of the Trees on Shabbat. Hagaon Harav Shlomo Zalman Auerbach zt”l behaved likewise. Similarly, if, for whatever reason, one has not yet recited the Blessing of the Trees and then sees blossoming trees on Shabbat, one should recite the blessing right away so as not to miss saying the blessing entirely.
On Which Trees One May Recite this Blessing
One may only recite this blessing on fruit-bearing trees and it may not be recited on barren trees. Nevertheless, if one mistakenly recited this blessing on a barren tree, one should not repeat it upon seeing a blossoming fruit-bearing tree.
Some say that one may only recite this blessing when seeing a minimum of two blossoming fruit trees. Others rule that seeing one tree is sufficient. In pressing circumstances, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that one may recite the blessing on one tree. Nevertheless, it is especially praiseworthy to recite the blessing on several different kinds of fruit trees.
Grafted Trees
Regarding trees that are grafted from two different species, for instance, a tree grafted from Etrogim (citrons) and lemons, some are of the opinion that one should not recite the Blessing of the Trees upon seeing them since their existence is against the will of Hashem; thus, one should not thank and praise Hashem for them. Others argue and write that since this blessing pertains to the entire creation in general, one may even recite it upon grafted trees. Although if one wishes to recite this blessing on such a tree there is no need to protest, it is nevertheless preferable not to recite the blessing on such a tree due to the famous rule, “When in doubt regarding a blessing, do not bless.”
However, there is much room for leniency in this matter regarding trees which are not so clearly forbidden to graft, such as citrus trees including citron, lemon, “Chushchash” (wild oranges), and grapefruits, for according to Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l (see Responsa Yabia Omer, Volume 5, Chapter 19 and Halichot Olam, Volume 2, page 200), one may instruct a non-Jew to graft such trees with one another. Based on this, the existence of such trees is certainly not against Hashem’s will and the Blessing of the Trees may be recited on them just as it is customary to recite the “Shehecheyanu” blessing on such fruits, as we have explained in another Halacha.
Orla Trees
One may recite the Blessing of the Trees upon a tree within its first three years of being planted, for although it is Orlah and forbidden to benefit from, since it was not planted in a prohibited manner (as all trees are forbidden to benefit from during their first three years of being planted), this blessing may be recited upon it.
Reciting the Blessing Outside of the City
Hagaon Rabbeinu Chaim Palagi writes in his Responsa Lev Chaim (Volume 2, Chapter 45) and Sefer Mo’ed Le’Kol Hai (Chapter 1, Section 6) that one should preferably recite the Blessing of the Trees specifically outside the city. He derives this from the words of the Gemara and the Rambam which state that this blessing was instituted for “one who goes out during the month of Nissan”; it is therefore improper to recite this blessing inside one’s home. Several great sages followed this practice, among them the great Geonim and luminaries of Yeshivat Porat Yosef Harav Yehuda Tzadka, Harav Mansour Ben-Shimon, Harav Ben-Zion Abba Shaul, Harav Yosef Ades, Harav Yehuda Moalem who would travel to an area near Bet Shemesh every year to recite this blessing. Nevertheless, many great Poskim did not customarily follow this stringency quoted by Rabbeinu Chaim Palagi and even he writes that his grandfather, Hagaon Harav Yosef Refael Chazzan, Rishon Le’Zion, author of Responsa Chikrei Lev, and one of the greatest luminaries of the generation, would customarily recite this blessing in the courtyard of his home. Similarly, the great sages of Istanbul would recite this blessing while looking out their window at the trees outside. Maran zt”l and those who prayed in his synagogue would likewise recite the Blessing of the Trees close to his home and he would not travel outside of the city to do so.
Newsletter Parashat Shemini – Shabbat Hachodesh
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
*****
******
This שבת is שבת מברכים
Reminder there will be NO derasha
& instead we will have the
kahal recitation of Sefer Tehilim
******
This Shabbat is also
Shabbat Hachodesh
& take out 2 Sefarim
*****
******
****
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
מוצאי שבת | ערבית )מוצ“ש( | מנחה | סוף זמן קריאת שמע | זמן שבת | פלג המנחה (תה״ד) | פלג המנחה (לבוש) | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Mincha | Shema before | Latest Candle lighting |
| Earliest Candle lighting | Mincha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | AM | PM | PM | PM | PM |
|
|
8:46 | 8:42 | 6:30 | 9:50 | 7:37 | 7:01 | 6:30 | 6:45 | 5/6 Apr | שמיני |
Please Note Changes
to the
Times on Shabbat
שבת
קרבנות
9:00 am
הודו
9:15 am
Please Note change from the printed
timetables which had Mincha on Shabbat at 6pm
This has now changed to
6:30 pm
due to popular demand
מנחה
6:30 pm
**********
Parasha Overview
On the eighth day of the dedication of the Mishkan, Aharon, his sons, and the entire nation bring various korbanot (offerings) as commanded by Moshe. Aharon and Moshe bless the nation. Hashem allows the Jewish People to sense His Presence after they complete the Mishkan. Aharon's sons, Nadav and Avihu, innovate an offering not commanded by Hashem. A fire comes from before Hashem, consuming them and stressing the need to perform the commandments only as Moshe directs. Moshe consoles Aharon, who grieves in silence. Moshe directs the kohanim regarding their behavior during the mourning period, and warns them that they must not drink intoxicating beverages before serving in the Mishkan. The Torah lists the two characteristics of a kosher animal: It has split hooves, and it chews, regurgitates, and re-chews its food. The Torah specifies by name those non-kosher animals which have only one of these two signs. A kosher fish has fins and easily removable scales. All birds not included in the list of forbidden families are permitted. The Torah forbids all types of insects except for four species of locusts. Details are given of the purification process after coming in contact with ritually impure species. The Jewish People are commanded to be separate and holy — like Hashem.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
דין הכשר כלים לפסח
בהלכות
הקודמות
הזכרנו
שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו.
והנה
דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול
רבי עובדיה יוסף זצ”ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג
הפסח.
כל
כלי, דרך ההכשר שלו היא כפי דרך השימוש בו, משום שכלל יש בידינו “כבולעו כך
פולטו” ולפיכך כלי שדרך השימוש בו היא על ידי בישול, כגון סיר בישול,
דרך
ההכשר שלו היא כתשמישו, והיינו להגעילו, כלומר לטובלו, בתוך כלי עם מים רותחים.
וצריך שיהיו המים רותחים בכלי ראשון, (כלומר, יש להגעיל את הכלי במים רותחים
שנמצאין בכלי הראשון שבו הם רתחו, אבל אין להגעיל את הכלי בתוך מים רותחים ששפכו
אותם מהכלי שבו הם רתחו לכלי אחר, כי כלי זה כבר אינו כלי ראשון, אלא כלי שני,
ואין המים שבכלי שני רותחים דיים בכדי לגרום להפלטת מה שבלוע בתוך הכלי שמטבילים
בתוכו.) ולכן סכינים וכפות וכיוצא בזה, אפשר להגעילם על ידי שיטבלם בתוך מים
רותחים שבקומקום החשמלי, על ידי שיטביל תחילה צד אחד של הסכין ולאחר מכן את צידו
השני. (ואם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להכשירה בהגעלה).
קודם
ההגעלה יש לנקות את הכלים היטב לבל ישאר בהם שום שמץ לכלוך או חלודה.
שפודים
ואסכלאות שמשתמשים בהם באש בלא אמצעות נוזלים, צריכים ליבון באש ממש עד שיהיו
ניצוצות ניתזין מהם, דהיינו עד שיאדים הברזל. וכן הדין ב”סיר פלא”
שאופים
בו עוגה חמץ על גבי הכיריים במשך כל ימות השנה, ההכשר שלו הוא רק על ידי
“ליבון חמור” דהיינו ליבון על גבי אש עד שיאדים הברזל. ובסירים בדרך כלל
הדבר אינו אפשרי מבחינה מעשית ולכן בהכרח יש לקנות סיר חדש. אבל סיר שהשתמשו בו רק
לבישול, יש לו הכשר כאמור על ידי הגעלה ברותחין.
החצובה,
שהיא
הברזל המונח סמוך לאש על גבי הכיריים, יש לנקותה ולהגעילה ברותחין.
ואם
עירה עליה (שפך עליה) מים רותחים מכלי ראשון, הוכשרה בכך. ומותר להשתמש בה בפסח.
ובהלכה
הבאה נבאר עוד פרטי דינים בזה.
The Laws of Koshering Vessels for Pesach
In
the previous
Halacha, we have explained
that one should not use Chametz vessels on Pesach since they have Chametz
flavor absorbed in them. Since the laws of koshering vessels for Pesach are
difficult both from a halachic and a practical
perspective, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l
has arranged these laws for us in a clear and concise manner in his lectures as
well as in his works.
A vessel is koshered in the same manner it is generally used, for we have a
rule, “The same way it absorbs is the same way it releases.” Therefore, any
vessel which is used for cooking, such as a pot, the method of koshering it is
the same way it is used, i.e. a process called “Hag’ala” which is immersing it
in a pot of boiling water. The boiling water must be in “Keli Rishon” (meaning
that the vessel must be immersed into boiling water which is in the original
vessel where the water was boiled in and is still on the flame; however, one
should not perform Hag’ala in a vessel which the water was not originally
boiled in and was merely poured into from the original vessel which was on the
fire, for this vessel is not considered a “Keli Rishon” and is merely a “Keli
Sheni.” The water in a “Keli Sheni” is not considered boiling enough to cause
the vessel immersed into it to release its Chametz flavor). Thus, knives,
spoons, and the like can be koshered by immersing them into water boiled in a
pot on the flame or an electric kettle by first immersing one end of the knife
followed by the other end. (If the handle of the knife is made of wood, it
cannot be koshered through Hag’ala.)
Before performing Hag’ala, one must clean the vessel thoroughly and make sure
no residue or rust remains.
Skewers and spits which are used with fire but without liquids must be torched
with fire until sparks emerge, i.e. when the metal turns red. The same applies
to a “Wonder Pot” which is used to bake Chametz cakes throughout the year which
can only be koshered by torching it with fire until the metal turns red-hot.
Usually, this is not practical with regards to pots and one must therefore
purchase new pots for Pesach. Nevertheless, a pot which was used only for
cooking Chametz throughout the year can be koshered with Hag’ala as we have
explained.
The grate, which is the square or round metal piece which the pots and pans sit
on the stovetop during cooking, should be koshered by cleaning it well and
immersing it into boiling water in a Keli Rishon. However, if one pours boiling
water from a Keli Rishon onto it, it is nevertheless koshered and is then
permissible for use on Pesach.
In the next Halacha, we shall, G-d-willing, discuss this
matter further.
דיני
הכשר כלים לפסח (המשך)
ביארנו,
שיש
להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, דהיינו כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או
כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו.
צלחות
וקערות, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש,
דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מתוך סיר אחר, (שאותו סיר
הוא היה הכלי הראשון שרתחו בו המים) הכשרן הוא כדרך שימושן, דהיינו על ידי שיערו (מלשון עירוי
– שפיכה) עליהם מים רותחים מכלי ראשון (למשל, מתוך הקומקום החשמלי שבו רתחו המים),
וכל שכן שניתן להכשירם על ידי הגעלה ממש, דהיינו להטבילן בתוך מים רותחים בכלי
הראשון שהם רותחים בו.
מחבת,
שמטגנים
בו מאכלי חמץ בשמן, נחלקו בו הפוסקים אם דינו כדין סיר שמבשלין בו תבשילים של חמץ
שדי לו בהגעלה, או שמא מכיון שאין בו נוזלים כל כך, דינו כדין שיפודים שצריכים
ליבון על ידי אש. ומנהג הספרדים הוא שדי למחבת בהגעלה, ואילו למנהג האשכנזים יש
להצריך ליבון באש למחבת. וכתב מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ”ל, שאף
למנהג האשכנזים אין להצריך שהמחבת תרתח על ידי אש עד שהיא תאדים אלא די בליבון קל,
דהיינו שהמחבת תתחמם עד שאם ישימו עליה קש הוא ישרף.
כל
כלי שלא השתמשו בו ברותחין, כגון כלי כסף, וכן המקרר והמקפיא וכדומה, אינם צריכים
שום הכשר, ודי להם בניקוי היטב בלבד.
כלי
חרס אין להם שום הכשר כלל ואף אם ילבנם היטב באש, לעולם הם עומדים באיסורם. וכלי
זכוכית, אינם צריכים הכשר כלל ולדעת מרן השלחן ערוך די להם בשטיפה כהוגן, אך מנהג
האשכנזים להחמיר בזה. וכבר הזכרנו מחלוקת זו בהלכות בשר וחלב. כלי פורצליין, אף
למנהג הספרדים, דינם ככלי חרס ולא מועיל להם שום הכשר.
יש
להשתדל ככל האפשר שהכלים יוגעלו לאחר שיעברו עליהם עשרים וארבע שעות בלי שימוש.
ומותר להגעיל כלי חלב וכלי בשר בזה אחר זה, בתוך כלי
גדול.
The Laws of Koshering Vessels for Pesach-Continued
We
have explained that on Pesach one must use vessels and dishes
that have not absorbed Chametz, meaning either new vessels (or vessels
designated specially for Pesach use) or vessels that have been koshered for
Pesach. Usually, the way to kosher a vessel is in the same manner it is
normally used.
Regarding plates and bowls that hot foods are placed in but are not used as a
real “Keli Rishon” (i.e. a vessel with boiling hot liquid directly on the fire
or heat source), meaning that when food is placed in them, it is usually dished
out of another pot (and this pot was the “Keli Rishon” where the water was
actually boiled), their koshering process is in the way it is used, i.e.
through pouring boiling water on them from a “Keli Rishon” (for instance, from
an electric kettle that water was boiled in). Certainly, these items may be
koshered through “Hag’ala,” meaning immersing them into boiling water in a
“Keli Rishon” where the water was boiled.
Regarding pans that are used to fry Chametz foods in oil, the is a disagreement
in the Poskim whether it can be halachically considered like a pot that Chametz
foods are cooked in and Hag’ala will be sufficient or since not much liquid is
used to fry foods in it, it should have the halachic
status of skewers which require “Libun,” torching with fire. The custom of
Sephardic Jewry is that Hag’ala is sufficient for frying pans, while the
Ashkenazim customarily require Libun with fire for these pans. Maran Rabbeinu
Ovadia Yosef zt”l
writes that even according to the Ashkenazi custom, it is not necessary to fire
up the pan to such a degree that it turns red-hot; rather, a light Libun, i.e.
that it becomes hot enough from the fire that if a straw would come in contact
with the pan it would burn, is sufficient.
Any vessels not used with hot foods or liquids, such as silver goblets,
refrigerators, and freezers, do not require any koshering and a thorough
cleaning is sufficient.
Vessels made of pottery are unable to be koshered; even if they were to be
torched with fire very well, they would remain in their forbidden state.
According to Maran Ha’Shulchan Aruch, glass vessels need no koshering and
washing it well will be sufficient. However, Ashkenazim customarily act
stringently regarding glass vessels. Even according to the custom of the Sephardim,
porcelain vessels are treated as pottery and cannot be koshered.
It is preferable, wherever possible, to perform Hag’ala on vessels needing
koshering only after they have not been used for twenty-four hours. It is
permissible to perform Hag’ala on meat and dairy vessels one after another when
the Hag’ala is being done in a large pot.
Newsletter Parashat Tzav – Shabbat Para
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
*****
*******
This Sunday morning
we move the clocks forward to
BST – British Summer Time
******
****
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
7:32 | 7:28 | 6:40 | 6:05 | 9:00 | 6:24 | 6:24 | 29/30 Mar | צו (פרה) |
שבת
קרבנות
8:45 am
הודו
9:00 am
please note these times will change next week
once we enter BST
*****
This Shabbat is Shabbat Para & we take out 2 Sefarim
On the Shabbat following Purim we read “Parashat Para,” the portion which discusses the Para Aduma, the Red Heifer. The Para Aduma was a sacrificial cow whose ashes were used for ritual purification. One who became impure, such as by coming in contact with a corpse, was required to have himself sprinkled with the ashes of a Para Aduma in order to become pure once more. The sages instituted the reading of the Para Aduma at this time of year in order to remind us of the purification process that was traditionally a part of the Pesach preparations. This is because one who was impure was not only forbidden from entering the Beit Hamikdash but was even forbidden from partaking in the Korban Pesach, as well.
Among the many interpretations for the Para Aduma ritual is that it was intended to serve as an atonement for the sin of the Golden Calf. As a result of having toiled in the service of a cow designated for idolatry, the Jewish people were now required to toil in the service of a cow designated for purity and atonement. Indeed, our sages call the Para Aduma ritual “a mother who comes to clean up the mess that her child made”. Additionally, the Para Aduma was required to be unblemished. This was intended to recall the “blemish” that the Jewish people caused through the sin of the golden calf.
According to a number of authorities, it is actually a Torah obligation to hear the reading of Parshat Para in the synagogue. One reason for this is that in addition to recalling the ancient purification procedure, the reading also serves to recall the sin of the Golden Calf which is a mitzva in its own right. In fact, there are actually six events that one is required by Torah law to always remember and the incident of the Golden Calf is one of them. In many congregations, it is customary for the gabbai to remind the congregation to have kavana, to have in mind to fulfill the mitzva of remembering the sin of the Golden Calf, while Parshat Para is read.
The consensus of most authorities, however, is that the requirement to hear the Parshat Para reading is rabbinical in nature. The only Torah reading that one is truly required to hear by Torah law is Parshat Zachor, which is read before Purim. In fact, there are those who insist that the “opinion” that the Parshat Para reading is a biblical obligation is merely the result of a printer’s error!
It might also just be that those who rule that the Parshat Para reading is a biblical obligation are basing themselves on a completely different consideration. All authorities agree that the Kohanim were required by Torah law to read Parshat Para, as they were the ones who would prepare the Para Aduma. Therefore, it can be suggested that since the reading of Parshat Para was once treated as a Torah obligation – for at least some of the population — it should continue to be treated as such. Although women should make an effort to hear Parshat Para read in the synagogue, there is no true obligation for them to do so. Indeed, it is argued that women should be completely exempt from having to hear the Parshat Para reading because they were not involved in the sin of the Golden Calf.
In the event that Parshat Para was not read at its proper time, it can be read on the next Shabbat, or any Shabbat up until Pesach, for that matter. It is noted that the Para Aduma is referred to as a “chukat olam” – an eternal decree. This teaches us that Parshat Para must be read even though we are no longer able to perform the mitzva of Para Aduma. We are told that after the Beit Hamikdash was destroyed there were people who preserved some ashes of a Red Heifer so that it could be used immediately upon the arrival of Mashiach.
*****
Parasha Overview
The Book of Vayikra (Leviticus), also known as Torat Kohanim — the Laws of the Priests — deals largely with the korbanot (offerings) brought in the Mishkan (Tent of Meeting). The first group of offerings is called a korban olah, a burnt-offering. The animal is brought to the Mishkan's entrance. For cattle, the person bringing the offering sets his hands on the animal. Afterwards, it is slaughtered, and the kohen sprinkles its blood on the Altar. The animal is skinned and cut into pieces. The pieces are arranged, washed and burned on the Altar.
A similar process is described involving burnt-offerings of other animals and birds. The various meal-offerings are described. Part of the meal-offering is burned on the Altar, and the remaining part is eaten by the kohanim. Mixing leaven or honey into the offerings is prohibited. The peace-offering, part of which is burned on the Altar and part eaten, can be from cattle, sheep or goats.
The Torah prohibits eating blood or chelev (certain fats in animals). The offerings that atone for inadvertent sins committed by the Kohen Gadol, by the entire community, by the Prince and by the average citizen, are detailed. Laws of the guilt-offering, which atones for certain verbal transgressions and for transgressing laws of ritual purity, are listed. The meal-offering for those who cannot afford the normal guilt-offering — the offering to atone for misusing sanctified property, laws of the “questionable guilt” offering, and offerings for dishonesty — are detailed.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
חג הפסח התשפ”ד
ההכנות לפסח מעכשיו
נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות “ביעור חמץ”. וכתב מרן החיד”א בספר עבודת הקודש (אות קצו), בשם רבותינו זכרונם לברכה, שכל אדם הנזהר מחמץ בפסח שלא יכשל בו בשום אופן, בטוח הוא שתעלה לו שנה טובה, כי ימי הפסח הם שורש לכל השנה כולה.
ובפרט זכו במצוה זו נשים צדקניות, שמקפידות הקפדה יתירה בנקיון הבית לכבוד הפסח. ומסופר, שפעם ראה הגאון מבריסק, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, שאשתו מברישה את אחד הכסאות בבית במאמץ רב, אמר לה, לא צריך כל כך! השיבה לו, אילו הייתי שומעת בקולך, הלא הייתי עלולה להכשל בחמץ בפסח!
אך יש לדעת שיש עיקר ויש טפל, והמקומות שחשוב במיוחד לנקותם בהקפדה רבה, הם המקומות שבאמת יש חשש שיגיע לשם חמץ, ובפרט במטבח ובכלים שעתידים להשתמש בהם לכבוד הפסח, וכן במוצרי המיוחדים לפסח. אבל שאר עניני הנקיון, כמו צביעת הבית וניקוי חלונות בצורה יסודית וכדומה, אינם חשובים כל כך כמו הנקיונות ההכרחיים באמת על פי ההלכה.
איסור אכילת והנאה מן החמץ
נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח “מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ”. (חמץ, הכוונה לבצק מחמשת מיני דגן ששהה די זמן עד שהחמיץ. ושאור, הכוונה לבצק שהחמיץ וטעמו רע, ומשתמשים בו כדי להחמיץ עיסה אחרת, כמו שעושים בזמנינו “מחמצת שאור”).
ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אסור לו למכור את החמץ לגוי, מפני שהוא נהנה במכירה זו, וכן הדין שאסור ליהנות בשום צורה מהחמץ. וכל האוכל חמץ בפסח עונשו כרת, שהוא עונש חמור מאד.
חמץ בפסח – אפילו באלף אינו בטל
כל כך חמור איסור חמץ בפסח, עד כדי כך, שחמץ שנתערב עם מאכלים אחרים, אפילו באלף לא בטל, מה שאין כן בשאר איסורים.
ולדוגמא, באיסור אכילת דם, שאם נפל גרם אחד של דם לקדירה עם תבשיל, אם יש בתבשיל ששים גרם של היתר כנגד הדם, הרי הדם בטל בתוכו (“בטל בששים”), והתבשיל מותר. ואילו חמץ בפסח אם יש אלף כנגדו, כגון פירור לחם בתוך סיר גדול עם התבשיל, הכל אסור באכילה מפני אותו פירור של חמץ שנתערב שם.
לכן יש להזהר מאד בעניני חמץ בפסח, לקנות אך ורק מצרכי מזון שאין בהם כל חשש תערובת חמץ, ושנמצאו תחת השגחה אחראית. וכן אין לסמוך על אדם שאינו יהודי שומר תורה ומצוות, כשאומר על מאכל מסוים שאין בו חשש חמץ, וכגון שמעיד על תבלין מסוים שאין בו שום תערובת וכדומה, וכפי שכבר הוכח בעבר, שאנשים נכשלו באיסור חמץ משום שסמכו על החנווני בשעה שאין לו כל נאמנות.
וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שנכון שלא לקנות שום תוצרת המיועדת לפסח בלי הכשר על כל מוצר לחג הפסח, וכן הדין אף בדברים שנראה שאין בהם חשש, כגון ליקר, אראק, וכדומה. ובזמנינו אפילו במוצרים הנראים הכי “תמימים”, יש חששות רציניים מבחינת כשרות במשך כל ימות השנה, ובפרט בימות הפסח, כי בכל מוצר מעורבים הרבה מאד חומרים מחומרים שונים, והדברים ידועים.
כלים הבלועים מחמץ
אסור להשתמש בפסח בכלים שמשתמשים בהם בכל ימות השנה, שהרי הם בלועים מחמץ, מכיון שבזמן שתבשיל חם נמצא בתוך הכלי, הרי דפנות הכלי בולעות ממנו טעם חמץ, (כשם שהן בולעות טעם בשר או חלב), ולכן יש להשתמש בכלים מיוחדים לפסח, שלא השתמשו בהם למאכלי חמץ, או להכשיר את כלי החמץ לפסח, כל כלי כפי הדינים המיוחדים לו.
The Holiday of Pesach-5784
Preparations for Pesach Start Now
The entire Jewish nation customarily cleans their houses well for Pesach so as not to encounter the prohibition of Chametz on Pesach and in order to honor this festive holiday with a clean house, so that the family can sit around the Seder table like kings. All Pesach cleaning performed within thirty days of Pesach is included in the Mitzvah of eliminating Chametz. Indeed, Maran Ha’Chida writes in his Sefer Avodat Ha’Kodesh (Section 196) in the name of our Sages that one who is extremely meticulous with regards to not transgressing the prohibitions of Chametz on Pesach is guaranteed to have a good year, for the days of Pesach are the root for the rest of the days of the year.
This Mitzvah especially belongs to righteous Jewish women who take extra care in cleaning the house for Pesach. It is told over that once, the great Brisker Rav, Hagaon Harav Yitzchak Zev Ha’Levi Soloveichik zt”l, once saw his wife exerting herself greatly while brushing a dining room chair. He told her, “You do not need to do that so much!” She replied, “If I would listen to you, I could have transgressed the prohibition of retaining Chametz on Pesach!”
However, one must be able to distinguish between the primary and secondary. The most important places to clean are those where Chametz is actually brought in and used throughout the year, especially the kitchen and dishes meant for Pesach use. On the other hand, other forms of “Pesach cleaning,” such as painting the house or scrubbing the window shades etc., are not as essential as the other forms of cleaning, as we have established.
The Prohibition to Eat and Benefit from Chametz
The Torah (Shemot 13) states regarding the holiday of Pesach: “Matzot shall be eaten for seven days; neither leaven nor sourdough shall be seen in your borders.”
Our Sages taught in Masechet Pesachim (21b among other places) through expounding certain verses that not only is Chametz prohibited for consumption on Pesach, it is also forbidden to benefit from Chametz on Pesach, meaning that even if one does not actually eat Chametz on Pesach, he still may not sell it to a non-Jew and the like on Pesach for this would mean that he is benefitting from this sale. Consumption of Chametz on Pesach is punishable by Karet (severance of one’s soul from the Jewish nation).
Chametz on Pesach Cannot Even be Nullified by a Ratio of One to One Thousand
The prohibition of Chametz on Pesach is so severe that if Chametz gets mixed into other foods, it cannot be nullified even by a ratio of one to one thousand, which is not the case regarding other prohibitions.
For instance, regarding the prohibition of consuming blood, if one gram of blood falls into a pot of food, if there are sixty grams of food present against the one gram of blood that fell into it, the blood is considered nullified, and this food is permitted for consumption. Regarding Chametz on Pesach, however, even if the food present is one thousand times the amount of the Chametz that fell into it, for instance if a tiny crumb of Chametz falls into a large pot of food, the entire pot of food becomes prohibited for consumption because of the crumb of Chametz that became mixed into it.
Therefore, one must be extremely careful regarding Chametz on Pesach to buy only food products that one is completely certain do not contain Chametz mixtures and are certified by a reliable Kashrut organization. Similarly, one should not rely on a non-Torah-observant Jew when he tells him that a certain food does not contain any Chametz, for instance if he says that a certain spice does not have any Chametz mixed into it, for it has already occurred that some people have transgressed the prohibition of Chametz because they had relied on a grocer with no believability. Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a writes that it is proper for one not to purchase any food product designated for Pesach use without a reliable Kosher for Passover certification on every single item. The same applies even to things that do not seem problematic such as liquor, Arack, and the like. Nowadays, even products that look “innocent” pose major Kashrut problems during the rest of the year and especially during Pesach, as all products contain a multitude of ingredients, as we all know.
Dishes Which Have Absorbed Chametz
One may not use the same dishes that he uses during the rest of the year on Pesach, for these dishes have Chametz absorbed in them since when a hot food is inside these dishes, the walls of these dishes absorb its Chametz flavor, just as they absorb dairy or meat flavor. Thus, one must either use dishes that are specially designated for Pesach that have not been used for Chametz or kosher (make kosher for Pesach) his Chametz dishes. This will be better explained in following Halachot.
Newsletter Parashat Vayikra – Parashat Zachor – Purim 5784
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
*****
*****
Taanit Esther (מוקדם)
Fast begins 4:22 am
Mincha followed by Arvit 6:00 pm
Fast ends 7:08 pm
********
THIS SHABBAT
we take out 2 Sefarim
(1) Parashat Vayikra
(2) Parashat ZACHOR
The haftara THIS week will be the
Haftara of ZACHOR
********
מנהגים
Liturgy (Piyutim)
On certain occasions piyutim are chanted during pesuqé dezimra:
On Shabat Shira and the Seventh Day of Pesah the piyut “Ashira keShirat Moshé” is sung before Shirat haYam (The Song on the Sea).
On Shabat Zakhor the piyut “Mi Khamokha” is chanted during Nishmat.
On Rosh haShana and Yom Kipur special piyutim are chanted after Shirat haYam, before Yishtabah, and between Yishtabah and the Qadish.
The minhag of inserting piyutim into the prayers is actually quite ancient, dating back at least to the times of Ribi Yehuda haLevi (c. 1000-1100 CE) who penned the piyut “Mi Khamokha” for Shabat Zakhor and instituted its recital in the middle of Nishmat Kol Hai.
Several Rishonim, among them the Ri miGash (d. 1141), the Rashba (d. 1310), and the Radbaz (d. 1573), attest that this was the custom in their time, showing no sign of disapproval.
Nevertheless, this custom was met with sharp, repeated critique by later halakhic authorities, all challenging the halakhic basis for this custom, as it constitutes a forbidden interruption (hefseq) in the prayers.
Though Maran instructs in the Shulhan 'Arukh (O”H §68:1) that it is best to refrain from including liturgy in the Blessings of Qeriat Shema', he makes no mention of adding liturgy in Pesuqé deZimra. The determining factor for allowing liturgy in Pesuqé deZimra is whether or not there exists a prohibition to add praises or Tehilim to those instituted by the Sages as Pesuqé deZimra.
The Hida in Tub 'Ayin (§18:35) cites the opinion of Ribi David Hayim Corinaldi in this matter, denouncing the practice of those who reserved the recital of liturgy intended for Pesuqé deZimra (e.g. Ribi Yehuda haLevi's Mi Khamokha) until after the repetition of the 'Amida; arguing that the Tur and Maran only took issue with adding liturgy to the Blessings of Qeriat Shema'. The simple logic behind Ribi Corinaldi's judgment seems to be that, since Pesuqé deZimra were instituted as praises to G-d, additional praises, such as the piyutim, should not be deemed an interruption therein. Still, the Hida rules that liturgy may not be added to Pesuqé deZimra, explaining that these praises were carefully arranged by the Sages in accordance with Qabala and are thus strictly unchangeable
Maghen Abot – e”H Ribi Mordekhai Lebhar s”t
The Minhag in our Bet Hakeneset, which is the Spanish & Portuguese Minhag, is to say the Piyut Mi Chamoch in the middle of NISHMAT
****
SHABBAT ZACHOR
This Shabbat, (the Shabbat immediately before Purim) is called Shabbat Zachor. שבת זכור.
The Maftir, (additional reading), from Deut. / Devarim, Parshat Ki-Teitze, (25:17-19), deals with the commandment to “Remember what Amalek did to you on the way, upon your departure from Mitzrayim (Egypt)…. … how they perpetrated a cowardly and unprovoked attack… You shall erase the memory of Amalek from the heavens, you shall not forget.”
This commandment, to remember Amalek, is one of the 613 commandments. It is incumbent, therefore, upon every person to attend services on Shabbos Zachor in order to hear this special reading and remember its message.
What is the connection between erasing the memory of Amalek and Purim? The wicked Haman, who intended to destroy all the Jews in one day and claim their spoils, was the descendant of Agag who was the king of Amalek in the time of King Shaul. Thus we know that Haman was from Amalek. This is why our sages ordained carrying out the commandment of remembering to erase the memory of Amalek before Purim. Zachor means remember – “Remember… do not forget!”
HAFTARA: (which is read after the Parsha) Samuel 1 / Shmuel I 15:2-34
This week's Haftorah takes place 2,873 years ago. In the year 2883 – 878 b.c.e. Shmuel conveys to King Shaul Hashem's command to wage battle against Amalek, and to leave no survivors–neither human nor beast. Shaul mobilizes his military and attacks Amalek. They kill the entire population with the exception of the king, Agag, and they also spare the best of the cattle and sheep.
Hashem reveals Himself to Shmuel. “I regret that I have made Shaul king, for he has turned back from following Me, and he has not fulfilled My words.”
The next morning Shmuel travels to Shaul and confronts him. Shaul defends himself, saying that the cattle were spared to be used as sacrificial offerings for Hashem. Shmuel responds: “Does Hashem have as great a delight in burnt offerings and peace-offerings, as in obeying the voice of Hashem? Behold, to obey is better than a peace-offering; to listen, than the fat of rams. . . . Since you rejected the word of Hashem, He has rejected you from being a king.”
Shaul admits his wrongdoing and invites Shmuel to join him on his return home. Shmuel refuses his offer. “The Lord has torn the kingdom of Israel from you, today; and has given it to your fellow who is better than you.” Shmuel then kills the Amalek king.
The commentaries state that in the interim, Agag was able to marry a maidservant, from which the nation of Amalek would survive.
The connection to Purim is well documented. Haman is called, “the Agagi”. He was a direct descendant of Agag. In ascertaining Hashem's mercy and justice, we are forced to acknowledge our limited understanding. The notion of killing men woman and children is thankfully foreign and abhorrent to us. Nevertheless, Shaul was commanded to eradicate the entire nation.
The Haftorah identifies Shaul's sin in not fulfilling Hashem’s commandment as misplaced mercy. Had he known that, 521 years later, his merciful act would result in the potential extermination of the entire Jewish people, Shaul would not have had mercy on Agag and the cattle. It is the responsibility of a king to think beyond the immediate and do what has to be done to guarantee the future of his nation. Being that no single human can ever guarantee the future, he has no choice but to listen to Hashem's commandments and do as he is told. That ensures the future.
The message of Purim is the story of our Haftorah. Hashem works His miracles through the normal passage of time. Actions done today set in motion ripples in time that radiate far into the future.
******
Purim
The 2nd Megila readings
both at Night & Day will take place
at 7 Copeland Close,
M8 4HW (off Catherine Road)
Night @ 9:30 pm
Day @ 10:30 am
for further information
contact N Bitton
as there may be further Megila readings
throughout the night and day
*****
Order of Motzae Shabbat
Remember to say
Hamavdil Ben Kodesh Lechol
before touching Muktze
on Motzae Shabbat
1) Ledavid Baruch
2) Lamnatzeach Ayelet Hashachar
3) Kadish
4) Arvit
5) Shuva Hashem until Vearehu Bishuati
6) Megila
7) Uva Letziyon
8) end of Arvit
9) Havdala
****
3:15 pm
followed by Mincha at 3:55 pm
****
Zecher Lemachatzit Hashekel
1) One who did not give the Zecher Lemahatzit Hashekel before Purim should give it before the Megila reading.
2) One should be careful not to refer to the Zecher Lemahatzit Hashekel as mahatzit hashekel.
3) One should give an amount of money equal to the value of 9 grams, or about 1/3 of an ounce, of pure silver.
4) Ideally one should give the zecher lemahatzit hashekel using three coins since in Parshat Shekalim it says “terumat Hashem” three times.
5) Someone who can't afford to give the value of the silver can give an actual half shekel coin.
6) Anyone over twenty is required to give the zecher lemahatzit hashekel.
7) Some Poskim maintain that once a child reaches bar mitzvah he is also required to give it.
8) One should ideally also give a separate one for each child in the household.
Therefore the father of a family of five should ideally give five times the value of 9 grams of pure silver.
One for himself, one for his wife, and one for each of the children.
9) If he is not able to do so he should give the half shekel for himself and he should give a little more (even just a few coins) for the rest of his household.
This Year 5784
Zecher Lemahatzit Hashekel
is around
£ 6.40
*******
Below is the link for our Bet Hakeneset
👇👇👇👇👇click below👇👇👇👇👇
Purim Fund 2024 – Charity Extra
Purim Fund 2024 – Charity Extra
https://www.charityextra.com/purimfund/156192
*****
Mitzvot On Purim
מקרא מגילה
& It’s aמצוה to read theמגילה from a כשר scroll once at night & once during the day – פעם בלילה ופעם ביום.
& Even though there’s aמנהג to make noise at the name of המן, we have to hear EVERY WORD of the קריאה
משלוח מנות איש לרעיהו
& It is a מצוה to give / send 2 foods to 1 friend.
However theמנהג is to give to many people to make שלום ושמחה.
& Theמתנה must be at least 2 types of food that are ready for eating.
טוב “לשלוח” את המנות – It is good to send your משלוח מנות with a “messenger” (שליח)
מתנות לאביונים
& It’s a מצוה to make sure the poor people have what they need for the חג.
& We give 2 poor people enough that each one could buy 2 things.
& It’s important to make the poor person feel good – give בלב טוב!!
משתה
& It is a מצוה to have a party meal, full of words of תורה and זמירות to ה׳.
& Some people drink wine because so many of the things that happened in the מגילה involved wine parties.
& If a person is drinking they
MUST MAKE SURE NOT TO MESS UP ANY Mitzvot
& Don’t forget to say על הניסים in ברכת המזון.
********
*********
************
Parasha Overview
The Book of Vayikra (Leviticus), also known as Torat Kohanim — the Laws of the Priests — deals largely with the korbanot (offerings) brought in the Mishkan (Tent of Meeting). The first group of offerings is called a korban olah, a burnt-offering. The animal is brought to the Mishkan's entrance. For cattle, the person bringing the offering sets his hands on the animal. Afterwards, it is slaughtered, and the kohen sprinkles its blood on the Altar. The animal is skinned and cut into pieces. The pieces are arranged, washed and burned on the Altar.
A similar process is described involving burnt-offerings of other animals and birds. The various meal-offerings are described. Part of the meal-offering is burned on the Altar, and the remaining part is eaten by the kohanim. Mixing leaven or honey into the offerings is prohibited. The peace-offering, part of which is burned on the Altar and part eaten, can be from cattle, sheep or goats.
The Torah prohibits eating blood or chelev (certain fats in animals). The offerings that atone for inadvertent sins committed by the Kohen Gadol, by the entire community, by the Prince and by the average citizen, are detailed. Laws of the guilt-offering, which atones for certain verbal transgressions and for transgressing laws of ritual purity, are listed. The meal-offering for those who cannot afford the normal guilt-offering — the offering to atone for misusing sanctified property, laws of the “questionable guilt” offering, and offerings for dishonesty — are detailed.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
קריאת המגילה
כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר “אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי”. ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק “למנצח על אילת השחר”, ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו למדים לענין המגילה שנכתבה על ידי אסתר המלכה יחד עם מרדכי היהודי, והם שתקנו לנו לקרותה בימי הפורים.
שומע כעונה
מכיון שלא כולם בקיאים בקריאת המגילה, וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת קריאת המגילה מדין “שומע כעונה”, כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא ידי חובת הקריאה כאילו הוא קרא בעצמו. לכן קורא השליח ציבור מתוך מגילה כשרה, והוא מכוין להוציא את כלל הציבור ידי חובת הקריאה, וגם הציבור כולו צריכים לכוין לצאת ידי חובה בקריאתו, והרי זה כאילו הם קוראים בעצמם ממש.
דיבור באמצע המגילה
בעת קריאת המגילה אסור לדבר בשום עניין עד לאחר הברכה שבסוף קריאת המגילה. ואם השומע את הקריאה עבר ודיבר דברים אחרים בעוד שהקורא ממשיך בקריאתו, לא יצא ידי חובתו, ודינו כדין מי שלא שמע חלק מקריאת המגילה וכפי שיבואר להלן.
צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה, ובפרט יש להזהר בזה בזמן ששומעים את השליח ציבור קורא במגילה, שלא לאבד אף מילה אחת מן הקריאה במגילה, משום שלדעת רבים מהפוסקים, (ומהם הרשב”א והר”ן ועוד), אם חיסר תיבה (מילה) אחת מהמגילה לא יצא ידי חובתו.
מה יעשה מי שלא שמע חלק מהקריאה?
אם קרה לאדם (איש או אשה), שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת המגילה, יכול לקרות את אותן המילים מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור. (ויוצא בזה ידי חובתו, כל זמן ששמע לפחות את רוב קריאת המגילה מפי השליח ציבור, ורק מיעוט המגילה קרא בעצמו מתוך המגילה המודפסת אשר בידו).
המאחר לבית הכנסת
מי שאיחר לבית הכנסת וראה שהשליח ציבור כבר בירך את הברכות שלפני קריאת המגילה. כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט”א (ילקו”י סימן תרפז), שעדיף שילך לביתו ויקרא מגילה עם ברכות ביחיד, ממה שישמע מגילה בלי ברכות בציבור. וכמובן שהדין כך, דוקא כאשר אדם זה מסוגל לקרוא מגילה לעצמו בבית, אבל אם אינו מסוגל לעשות זאת, מוטב שישמע את המגילה מפי השליח ציבור. ואם השליח ציבור התחיל לקרוא כמה פסוקים מהמגילה, יקרא אותו אדם במהירות מתחילת המגילה עד שישיג את השליח ציבור במקום שהוא קורא. ואז ישתוק ויקשיב לשליח ציבור. וכמובן זאת בתנאי, שאת רוב המגילה ישמע מפי השליח ציבור כמו שהסברנו.
קולות נפץ
יש נוהגים “להכות” את המן. שבשעה שמזכירים את שמו של המן הרשע בקריאת המגילה, מכים על השלחנות וכדומה בקול רעש וכסימן על מחיית עמלק. ובדורות האחרונים יש שהגדילו לעשות ומעוררים רעשים מופרזים, עם קולות נפץ ברעש גדול, והדבר מביא למכשלה גדולה, שיש אנשים ונשים שלא מסוגלים להאזין היטב לכל קריאת המגילה. לכן יש לבטל את המנהג הזה. ואם יש צורך, על הגבאים להודיע, שרק בקריאת “המן” הראשון והאחרון במגילה, יוכלו להקהל להוציא זעמם על המן הרשע בקולות וברקים, ואז ימתין החזן כמה רגעים עד שהקולות יחדלון, וימשיך בקריאת המגילה. וכשהיה מרן זצ”ל צעיר לימים, היה דואג עוד לפני קריאת המגילה לכך שהנערים בקהל לא יעזו לעורר רעשים בנפצים וכדומה, והיה מוחה על זה ביד חזקה, לבל יעיז מישהו מן הקהל לעבור על התקנה, ולא יעשו רעש כלל זולת ב”המן” הראשון והאחרון. וכן נהג בזקנותו, שהיה מזהיר על כך לפני שהחלו לקרוא, ואומר שלאחר הקריאה כשיאמרו “ארור המן”, אז יכוהו כמה שירצו.
ברכת המגילה
לפני קריאת המגילה, מברכים על קריאתה שלוש ברכות, “על מקרא מגילה”, שעשה נסים לאבותינו”, וברכת “שהחיינו”. וכשחוזרים לקרוא מגילה בבוקר, לא מברכים “שהחיינו”. (מלבד אדם שלא קרא מגילה בלילה מפני שלא היתה לו שום אפשרות, שאז יברך על הקריאה בבוקר גם “שהחיינו”). ויש נוהגים לעמוד בשעת הברכות, ויש שאינם עומדים, ואצל מרן זצ”ל נהגו לשבת בשעת הברכות.
ולאחר קריאת המגילה, גוללים את המגילה, ומברכים את ברכת “הרב את ריבנו” כפי שמודפס במגילות ובחומשים, (בסוף חומש שמות מודפסת בדרך כלל המגילה). אבל אדם הקורא את המגילה ביחיד, בלי ציבור, אינו מברך את הברכה שאחרי קריאת המגילה, כי לא תיקנו לברך את ברכת “הרב את ריבנו” אלא בציבור. ומכל מקום כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל (חזון עובדיה עמוד צא), שאין צורך דוקא בעשרה אנשים מישראל, אלא אפילו אם יש שם עשר נשים, גם כן רשאי לברך את ברכת “הרב את ריבנו”.
Arriving Late to or Skipping Some Portions of the Megillah Reading
Every member of the Jewish nation is obligated to read the Megillah on the day of Purim. One must read it during the night and once again the next day, as the verse states, “My G-d, I call out to you during the day, and you do not answer; during the night I have no rest.” This verse is written in the chapter of Tehillim (Psalms) called “Lamnatze’ach al Ayelet Ha’Shachar” and the Gemara in Yoma (29a) refers to Queen Esther as the “Ayelet Ha’Shachar”. Therefore, we derive laws from this chapter regarding the Megillah which was co-authored by Mordechai and Queen Esther since they were the ones to institute the reading of the Megillah on the day of Purim.
Listening is Like Reading
However, since not everyone is an expert in Megillah reading along with the fact that not everyone owns a kosher Megillah written on parchment, we customarily fulfill our obligation of Megillah reading through the law of “one who hears is tantamount to one who recites.” This means that one who hears another person reading from a kosher Megillah fulfills one’s obligation and it is as though one has read the Megillah himself. Therefore, when the Chazzan reads from a kosher Megillah while having in mind to read on behalf of the congregation and the congregation has in mind to fulfill their own obligation as well by listening, it is considered as if they have actually read the Megillah on their own.
Speaking During Megillah Reading
During the time when the Megillah is being read, one may not interrupt by speaking at all until after the blessing at the conclusion of the Megillah reading has been recited. One who did indeed speak during Megillah reading while the Chazzan carries on with the reading of the Megillah does not fulfill his obligation and his status is like one who missed a portion of the Megillah reading, as will be explained later on.
One should listen carefully to the reading of the Megillah and one should exercise special care not to miss hearing even one word from the reading of the Megillah, for according to many Poskim (including the Rashba, Ran, and others), if one misses hearing even one word of the Megillah, one has not fulfilled one’s obligation.
One Who Misses a Portion of the Megillah Reading
However, if it happens that one missed hearing a few words of the Megillah because of noise and the like, one may read those words from within the Megillah one is holding, even if it is not a kosher Megillah; rather, even if it is a printed one, one should quickly read the words one missed until one reaches the place where the Chazzan is currently reading, at which point one should once again remain silent and listen to the Chazzan’s reading. (One will fulfill one’s obligation as long as one has heard most of the Megillah reading from the Chazzan and has only read a minority of it on his own from the printed Megillah in one’s hands).
One Who Arrives Late to the Synagogue
If one arrives late to the synagogue and realizes that the Chazzan has already recited the blessing preceding the reading of the Megillah, the great Rishon Le’Zion, Hagaon Rabbeinu Yitzchak Yosef Shlit”a, writes (in his Yalkut Yosef-Chapter 687) that it is preferable for one to go home and read the Megillah with its appropriate blessings as opposed to hearing the Megillah being read with the congregation but without its blessings. Certainly though, this ruling applies only when one is capable of reading the Megillah at home; however, if one cannot, one should merely hear the Megillah being read by the Chazzan. If the Chazzan is already several verses into the Megillah by the time one arrives at the synagogue, one should read these verses quickly to himself until one catches up to the place where the Chazzan is at which point, one should be silent and listen to the Chazzan. However, this is likewise contingent upon the fact that one hears most of the Megillah being read by the Chazzan, as we have explained above.
Firecrackers
Some customarily bang on tables and the like when the evil Haman’s name is mentioned during the reading of the Megillah as a form of obliterating the name of Amalek. In the past generation, this custom has been grossly exaggerated with all manners of loud noises, including setting off firecrackers and other things which can truly scare people. This causes several problems, including the fact that as a result, many people cannot listen to the Megillah reading properly. If the need arises, the Gabbai should announce that the congregation should only bang during the reading of the first and last “Haman,” at which point the Chazzan should pause for a few moments until the noise dies down and he should then proceed with the reading of the Megillah. Maran zt”l was very particular about this, even in his younger years, and there was banging in the synagogue only during the first and last “Haman” in order to prevent mass disturbance during the Megillah reading.
Newsletter Parashat Pekude
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
*****
*******
*******
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
7:05 | 7:01 | 6:14 | 5:40 | 9:19 | 5:59 | 5:59 | 15/16 Mar | פקודי |
שבת
קרבנות
8:45 am
הודו
9:00 am
*****
Parasha Overview
The Book of Shemot concludes with this Torah portion. After finishing all the different parts, vessels and garments used in the Mishkan, Moshe gives a complete accounting and enumeration of all the contributions and of the various clothing and vessels that had been fashioned. Bnei Yisrael bring everything to Moshe. He inspects the handiwork and notes that everything was made according to G-d’s specifications. Moshe blesses the people. G-d speaks to Moshe and tells him that the Mishkan should be set up on the first day of the first month, i.e., Nissan. He also tells Moshe the order of assembly for the Mishkan and its vessels. Moshe does everything in the prescribed manner. When the Mishkan is finally complete with every vessel in its place, a cloud descends upon it, indicating that G-d's glory was resting there. Whenever the cloud moved away from the Mishkan, Bnei Yisrael would follow it. At night the cloud was replaced by a pillar of fire.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
ימי הפורים – משלוח מנות
ימי הפורים
מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים.
מצות משלוח מנות
נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ”מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת” אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ”מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים”.
ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח “מנות” שתי מנות לאיש אחד. “ומתנות לאביונים”, שתי מתנות לשני בני אדם. (כי מיעוט “מנות”, שתים, מנה אחת ועוד מנה. ומיעוט “מתנות”, שתים, מתנה ועוד מתנה אחת. וכן מיעוט “אביונים” שתים. שכן לא נאמר “משלוח מנה איש לרעהו ומתנה לאביון).
טעם המצוה
וטעם מצות משלוח מנות הוא, שכאשר אדם שולח לחברו תשורה ומנחה, הרי הוא מביע לו בזה את רגשי אהבתו אליו, ועל ידי כן נוטע גם בליבו אהבה אליו. ועוד, כי ישנם אנשים חסרי כל, אשר יבושו לפשוט ידם לקבל צדקה כדי לקיים סעודת פורים, וכאשר שולח להם דרך כבוד “משלוח מנות” לא יבושו ולא יכלמו, ויקיימו מצות סעודת פורים בשמחה ובחדוה.
ומכיון שטעם מצוה זו הוא כדי להרבות אהבה בין אדם לחבירו, ובין אשה לרעותה, לכן, השולח משלוח מנות ואין המקבל יודע ממי קבלם, אין הנותן מקיים בזה מצות משלוח מנות, שהרי מכיון שאינו יודע ממי קבלם, אין כאן חיבה וריעות.
ודבר זה הוא שונה ממצות צדקה שאנו רגילים בה בכל ימות השנה. שהרי במצות צדקה, מצוה מן המובחר שלא יהיה המקבל יודע ממי קיבל, וגם שלא יהיה הנותן יודע למי הוא נותן, מה שאין כן לגבי מצות משלוח מנות, שחובה היא שידע המקבל ממי קבל, בכדי שתכנס בלבו אהבה לחבירו.
הגדרת “שתי מנות”
ופירוש הדבר “שתי מנות” הוא שני מאכלים שונים, או מאכל ומשקה, כגון עוגה ובקבוק יין. והמנהג כיום לשלוח מיני מתיקה למשלוח מנות. ויוצאים בזה ידי חובה. וכמבואר גם הנשים חייבות לשלוח לחברותיהן משלוח מנות.
ומכיון שעיקר טעמה של מצות משלוח מנות, הוא כדי שיהיה לכל אדם מה לאכול בסעודת הפורים, לכן השולח לחבירו מתנות שונות בתורת משלוח מנות, וכגון ששולח לו בגדים או סדינים וכיוצא בזה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות. ואפילו אם שולח לחבירו מעות (כסף) בכדי שיוכל חבירו לקנות מנות של מאכלים, אינו יוצא ידי חובתו, שצריך לשלוח דוקא מנות של מאכל ומשקה. ולכן גם השולח לחבירו טבק להרחה וכדומה, אינו יוצא ידי חובת משלוח מנות.
The Days of Purim and the Laws of Mishloach Manot
The Days of Purim
There are four primary Mitzvot on Purim: Megillah reading, Mishloach Manot, Matanot La’Evyonim, and the Purim Feast.
The Mitzvah of Mishloach Manot
The verse in the Megillat Esther (9, 22) states: “In order to mark them as days of feasting and merriment and sending portions (Mishloach Manot) to one another as well as giving gifts to the poor (Matanot La’Evyonim).” The Gemara in Masechet Megillah (7a) states that “Mishloach Manot” refers to sending two food portions to one person while “Matanot La’Evyonim” refers to giving two gifts to two people, i.e., one gift per person. (This is because “Manot” refers to at least two portions, “Matanot” refers at least two gifts, and “Evyonim” is at least two poor people. The verse does not say, “Sending a portion to one another as well as giving gifts to a pauper”).
The Reason for This Mitzvah
The underlying reason for this Mitzvah is that when one sends one’s friend a gift, one expresses feelings of fondness for him and by doing so, one plants feelings of camaraderie in the friend’s heart for himself as well. Additionally, there are those who truly lack financial means and they may be ashamed to ask for assistance for the necessities of the Purim feast; thus, when one sends one’s friend this “Mishloach Manot” in a respectable fashion, the friend will not be ashamed to accept it at all, and he will thus be able to partake of the Purim feast amid much joy.
Since the fundamental reason for this Mitzvah is to create friendship between man and his fellow, if one sends Mishloach Manot to one’s friend and the recipient does not know who the sender is, the sender has not fulfilled his obligation, for being that the recipient does not know who he received this gift from, there is subsequently no friendly bond formed.
This Mitzvah is different from the Mitzvah of Tzedakah (charity) donated during the rest of the year, for regarding Tzedakah, it is most preferable that the recipient not know whom the donor is and that the donor not know who the recipient is. However, regarding Mishloach Manot, the recipient must know who has sent him this gift, for only in this way will feelings of friendship enter the recipient’s heart.
The Definition of “Two Portions”
The definition of “two portions” is two different food items or a food item and a beverage, such as cake and a bottle of wine. It is customary nowadays to send various kinds of sweets and one will indeed fulfill one’s obligation in this manner. Women must also send Mishloach Manot to their friends.
Since one of the predominant reasons for Mishloach Manot is for people to have food to eat for the Purim feast, if one sends one’s friend such gifts as clothing or blankets as Mishloach Manot, one has not fulfilled one’s obligation. Even if one sends one’s friend a monetary gift such that he will be able to purchase food with it, he has still not fulfilled his obligation, for one can only do so by sending food items or beverages. Thus, one who sends one’s friend snuff tobacco or cigarettes as Mishloach Manot has not fulfilled his obligation.
Newsletter Parashat Vaykhel – Parashat Shekalim – Machar Chodesh
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
*****
*****
THIS SHABBAT
we take out 2 Sefarim
(1) Parashat Vayakhel
(2) Parashat Shekalim
The haftara THIS week will be the
Hafatara of Shekalim
with
the 1st and last פסוק of Machar Chodesh
********
As THIS SHABBAT
is שבת מברכים
Reminder
there will be NO derasha this week
& instead we will have the
kahal recitation of Sefer Tehilim
*****
Parashat Shekalim
When the Holy Temple stood in Jerusalem, each Jew contributed an annual half-shekel to the Temple.
The funds raised were primarily used to purchase cattle for the communal sacrifices. The leftover monies were used for a variety of communal purposes, including providing salaries for the judges and maintenance of the Temple, its vessels, and the city walls.
This annual tax, known as the machatzit hashekel, was due on the 1st of Nissan. One month earlier, on the 1st of Adar, the courts began posting reminders about this Biblical obligation. In commemoration, the Shekalim is the first of four readings added during or immediately before the month of AdarTorah reading of the Shabbat that falls on or before Adar is supplemented with the verses (Exodus 30:11-16) that relate G‑d's commandment to Moses regarding the first giving of the half-shekel.
The Shekalim haftarah (II Kings 11:17-12:17) continues on the same theme, discussing the efforts of King Jehoash (9th century BCE) to earmark communal funds for the upkeep of the first Holy Temple.
(We too give a commemorative half shekel to charity—on the Fast of Esther.)
“Parshat Shekalim” is the first of four special readings added during or immediately before the month of Adar (the other three being Zachor, Parah and Hachodesh).
The Shekalim reading is also related to the upcoming holiday of Purim. According to the Talmud, Haman's decree was averted in merit of the mitzvah of machatzit hashekel.
Haftara
II Kings 11:17-12:17.
The Parshat Shekalim Torah reading discusses the annual obligation for every Jew to give half a shekel to the Temple coffers. The haftorah discusses the efforts of King Jehoash (9th century BCE) to earmark these communal funds for the upkeep of the first Holy Temple.
Background for this haftorah: Because of an alliance with the Northern Kingdom of Israel, idol worship had become rampant in the erstwhile righteous Davidic dynasty-controlled Southern Kingdom. When the king of the Southern Kingdom, Ahaziah, was killed, his mother Athaliah murdered the remainder of the royal family and seized the throne. During her brief reign, she actively promoted idolatry. Unbeknownst to her, one of Ahaziah's sons, a small baby, was hidden and survived. When he became seven years of age, Jehoiada the High Priest led a successful revolt against Athaliah, and installed the child king, Jehoash, as the new King of Judea.
The haftorah begins with the new king renewing the people's covenant with G-d. They destroyed all the pagan altars and statues and appointed officers to oversee the Holy Temple. Jehoash then instructed the priests regarding all the funds that were donated to the Temple. According to his plan, all the funds would be appropriated by the priests. In return, the priests would pay for the regular maintenance of the Temple. In the 23rd year of Jehoash's reign, the priests neglected to properly maintain the Temple. Jehoash then ordered that all monies should be placed in a special box that was placed near the Temple altar, and these funds were given directly to the workers and craftsmen who maintained the Temple
******
Rosh Chodesh Adar SHENI is TWO days
Motzae Shabbat Night 09 / 03 / 24 ~ Sunday 10 / 03 / 24
& Monday 11 / 03 / 24
****
*******
*******
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
Winter Timetable 5784 – 2023/24
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
6:52 | 6:48 | 6:01 | 5:25 | 9:28 | 5:45 | 5:45 | 8/9 Mar | ויקהל (שקלים) (ש''מ) |
שבת
קרבנות
8:45 am
הודו
9:00 am
*****
Parasha Overview
Moshe Rabbeinu exhorts the Bnei Yisrael to keep Shabbat, and requests donations for the materials for making the Mishkan. He collects gold, silver, precious stones, skins and yarn, as well as incense and olive oil for the Menorah and for anointing. The princes of each tribe bring the precious stones for the Kohen Gadol's breastplate and ephod. G-d appoints Betzalel and Oholiav as the master craftsmen. Bnei Yisrael contribute so many resources, such that Moshe begins to refuse donations. Special curtains with two different covers were designed for the Mishkan's roof and door. Gold-covered boards in silver bases were connected, forming the Mishkan's walls. Betzalel made the Holy Ark (which contained the Tablets) from wood covered with gold. On the Ark's cover there were two figures facing each other. The Menorah and the table with the showbreads were also of gold. Two Altars were made: a small incense Altar of wood, overlaid with gold, and a larger Altar for sacrifices, made of wood covered with copper.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
חלות מתוקות
בהלכה הקודמת ביארנו שיש חיוב לאכול פת בשיעור כביצה (חמישים וארבעה גרם) בכל אחת מסעודות השבת. וכעת נדון לענין חלות מתוקות שרבים נוהגים לבצוע מהן בסעודות השבת, האם ברכתן המוציא לחם מן הארץ וממילא יוצאים באכילתן ידי חובת סעודות שבת, ולאחריהן יש לברך ברכת המזון, או שברכתן בורא מיני מזונות כמו עוגה וממילא לא יוצאים באכילתן ידי חובת סעודות שבת, וברכתן האחרונה היא על המחיה.
מרן בשלחן ערוך (סימן קסח) כתב, פת הבאה בכסנין (היא הפת שנאמר עליה בגמרא שברכתה בורא מיני מזונות) יש אומרים שהיא עיסה (בצק) שעירב בה דבש או סוכר או שמן ותבלין, והוא שיהיה טעם התערובת ניכר בעיסה. וכן הלכה שנותנין עליה דין פת הבאה בכסנין. כלומר שברכתה מזונות. וכתב על זה הרמ”א, ויש אומרים שזה נקרא פת גמור (וברכתו המוציא לחם מן הארץ) אלא אם כן יש בה הרבה דבש כמיני מתיקה שקוראים “לעקיך” שהדבש והתבלין עיקר. וכן נוהגים באשכנז.
ומכאן נבא לדון אודות החלות המתוקות במצויות בזמנינו, שאמנם מורגשת בהן היטב המתיקות, אבל בודאי אי אפשר לומר ש”הדבש והתבלין עיקר” אלא מטרת הדבש או הסוכר רק לתת טעם טוב בחלה. ולפיכך לדעת הרמ”א ולמנהג אשכנז ברכת החלות המתוקות היא המוציא לחם מן הארץ, ויוצאים בהן ידי חובת סעודות שבת. וכן גם כתב הרמ”א בדרכי משה (אות ב') שבשבתות וימים טובים מברכים המוציא וברכת המזון על החלות המטובלות הרבה, והתבלין (כגון סוכר וכדומה) ניכרים בהם בטעם ובמראה. אולם לדעת מרן הבית יוסף, לא קבעו חכמים ברכת המוציא וברכת המזון, אלא על לחם שנעשה מעיסה שנילושה במים, אבל כל שיש בה תערובת ממי פירות (כגון מיץ תפוזים) או תבלין (כגון סוכר ודבש), אם טעם התערובת ניכר בעיסה ברכת הפת הזו בורא מיני מזונות. אולם ברור שאף לדעת מרן, אם לא עירבו בעיסה אלא מעט שמן וסוכר, באופן שטעמם אינו ניכר כלל, כמו בלחמים המצוים בזמנינו, בודאי שברכתם המוציא לחם מן הארץ, ורק אם ניכר טעמם ממש, כמו בחלות מתוקות, ברכתם בורא מיני מזונות.
לפיכך, לדעת מרן הבית יוסף שקבלנו הוראותיו, אין לברך על חלות מתוקות ברכת המוציא אלא ברכת מזונות, כדין עוגה, ולפיכך אין להן דין לחם כלל ואין יוצאים באכילתם ידי חובת סעודות שבת. ולמנהג אשכנז דין החלות הללו כדין לחם לכל דבר ויוצאים באכילתם ידי חובת סעודות שבת.
ולהלן אי”ה נוסיף עוד מעניין זה.
Sweet/Egg Challah
We have explained in the previous Halacha that there is an obligation to eat an egg’s volume of bread (fifty-four grams) during each of the Shabbat meals. We shall now discuss the status of “Sweet Challot” which many customarily use as bread for the Shabbat meals. Are they considered bread and hence one eating them would fulfill his obligation to eat bread during the Shabbat meals and would be obligated to recite Birkat Hamazon after eating them or is “Boreh Minei Mezonot” the appropriate blessing for them, like cake and the like, and one eating them would not fulfill his obligation of eating bread during the Shabbat meals and their after-blessing would be “Al Ha’Michya”?
Maran writes in his Shulchan Aruch (Chapter 168): “Kisnin bread (which is the bread that the Gemara says requires the Mezonot blessing): Some say that this refers to dough in which honey, sugar, oil, or spices were mixed and the taste of the item mixed in the dough is recognizable in the dough.” This is indeed the Halacha and such an item is given the halachic status of Kisnin bread on which a “Boreh Minei Mezonot” blessing is recited. The Rama notes: “Some say this is considered actual bread (on which a “Hamotzi” blessing is recited) unless there was a copious amount of honey mixed into it similar to a sweet baked good which we call “Lekach” (Yiddish for honey cake) in which the honey and spices are primary. This is indeed the prevalent custom (in Ashkenazi countries).”
We must now determine the status of the “Sweet Challah” present nowadays, for although the sweetness can most definitely be tasted, nevertheless, we certainly cannot say that “the honey and spices are primary”; rather, the honey or sugar are only present to give the Challah a good taste. Thus, according to the Rama’s opinion and the Ashkenazi custom, the blessing on such Challah is “Hamotzi Lechem Min Ha’aretz” and one eating them would fulfill one’s obligation of eating bread during the Shabbat meals. Indeed, the Rama in his Darkei Moshe (Section 2, ibid.) writes “that on Shabbat and Yom Tov we recite ‘Hamotzi’ and Birkat Hamazon on Challot which are heavily spiced and the spices (such as sugar and the like) are noticeable in them by taste and appearance.” However, according to the opinion of Maran Ha’Bet Yosef, our Sages enacted that the “Hamotzi” blessing and Birkat Hamazon are to be recited only on bread which was made of dough with only water mixed into it; nevertheless, if fruit juices (such as orange juice) or spices (such as sugar or honey) are mixed into the dough and the foreign taste is detectable in the dough, the blessing on such bread is “Boreh Minei Mezonot.” Nevertheless, it is clear that even according to Maran, if only a small amount of oil or sugar was mixed into the dough such that their taste is completely undetectable, which is indeed the case with many breads we have today, their blessing is certainly “Hamotzi Lechem Min Ha’aretz.” Only if their taste is actually discernible, as is the case with “Sweet Challah,” is their blessing “Boreh Minei Mezonot.”
Thus, according to the opinion of Maran Ha’Bet Yosef, whose rulings we have accepted, one should not recite the “Hamotzi” blessing on “Sweet Challah”; rather, the blessing on such Challah is “Boreh Minei Mezonot,” like cake. This is not considered bread at all and one does not fulfill one’s obligation of eating bread during the Shabbat meals at all by eating them. According to the Ashkenazi custom, such Challot are considered bread for all intents and purposes and one would fulfill his obligation of eating bread during the Shabbat meals by eating them.
We shall, G-d-willing, broaden our discussion on this topic in the following Halacha.
Newsletter Parashat Ki Tisa
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
****
******
Mazal Tov
to
Eli & Sima Shoshana
on celebrating the wedding
of their son
Avi
to
Tzipy Rose
Wishing Chatan & Kala
a big
Mazal Tov
with
בריאות, ברכה, מזל, הצלחה, שמחה, פרנסה ושלום בית
שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
Moorlanenews
would like to use this opportunity
to wish
Avi & Tzipy
a heartfelt Mazal Tov
on their wedding
and wish them
בריאות, ברכה, מזל, הצלחה, שמחה, פרנסה ושלום בית
שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
Would also like to thank
Eli
for all his tireless work as
Gabbai of the Bet Hakeneset
and to
Sima
for always ready to help
with events in the Bet Hakeneset
Mazel Tov
to
Rabbi Shimon & Mrs Hindy Rose
and all family Rose
on celebrating the wedding of their daughter
and sharing their simcha with our Bet Hakeneset
********
Mazal Tov to
Mr & Mrs Shemuel Cohen
on the safe arrival of their new grandson in Israel
שיזכה לברית בזמנה לתורה לחופה ולמעשים טובים
Mazel tov all the family
******
*******
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
Winter Timetable 5784 – 2023/24
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
6:39 | 6:35 | 5:48 | 5:10 | 9:37 | 5:32 | 5:32 | 1/2 Mar | כי תשא |
שבת
קרבנות
8:45 am
הודו
9:00 am
********
Parasha Overview
Moshe conducts a census by counting each silver half-shekel donated by all men age twenty and over. Moshe is commanded to make a copper laver for the Mishkan. The women donate the necessary metal. The formula of the anointing oil is specified, and G-d instructs Moshe to use this oil only for dedicating the Mishkan, its vessels and Aharon and his sons. G-d selects Betzalel and Oholiav as master craftsmen for the Mishkan and its vessels.
The Jewish People are commanded to keep the Shabbat, an eternal sign that G-d made the world. Moshe receives the two Tablets of Testimony on which are written the Ten Commandments.
The mixed multitude who left Egypt with the Jewish People panic when Moshe's descent seems to be delayed, and so they force Aharon to make a golden calf for them to worship. Aharon stalls, trying to delay them. Hashem tells Moshe to return to the people immediately, threatening to destroy everyone and build a new nation from Moshe. When Moshe sees the camp of idol-worship, he smashes the Tablets and destroys the golden calf. The sons of Levi volunteer to punish the transgressors, executing 3,000 men.
Moshe ascends the mountain again to pray for forgiveness for the people, and G-d accepts his prayer. Moshe sets up the Mishkan and G-d's clouds of glory return. Moshe asks G-d to show him the rules by which he conducts the world, but he is granted only a small portion of this request. G-d tells Moshe to hew new Tablets, and reveals to him the text of the prayer that will invoke Divine mercy.
Idol worship, intermarriage and the combination of milk and meat are prohibited. The laws of Pesach, the first-born, the first-fruits, Shabbat, Shavuot and Succot are taught. When Moshe descends with the second set of Tablets, his face is luminous as a result of contact with the Divine.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
ברוך שפטרני מעונשו של זה
שאלה: האם נכון הדבר שביום שהבן נעשה בר מצוה, על אביו לברך “ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה”? והאם יש לנהוג כן גם כאשר הבת נעשית בת מצוה?
תשובה: במדרש רבה (פרשת תולדות) אמר רבי אלעזר, צריך אדם לטפל בבנו עד שלש עשרה שנה, מאכן ואילך צריך שיאמר “ברוך שפטרני מעונשו של זה”. וכן כתב תלמיד מהר”ם בספר תשב”ץ, “יש לו לאדם לטפל עם בנו עד י”ג שנה, מכאן ואילך צריך לומר, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה”. וכן בספר מהרי”ל כתב: “מהרי”ל (הוא רבינו יעקב מולין, שרוב מנהגי אשכנז מיוסדים על פי דרכו, ודבריו מובאים תדיר בדברי הרמ”א), בזמן שנעשה בנו בר מצוה וקרא בתורה, בירך, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר פטרני מעונשו של זה”. וכן הובאה ברכה זו עוד בדברי גדולי הפוסקים, “בשם ומלכות”, כלומר, עם הזכרת שם ה' ככל הברכות כולן.
אולם רבינו הרמ”א בספרו דרכי משה (סי' רכה) הביא דברי המהרי”ל והמדרש רבה שהזכרנו, וכתב, “אך לא מצאתי ברכה זו בגמרא, וקשה עלי שיברכו ברכה שלא נזכרה בגמרא”. כלומר, מאחר וברכת ברוך שפטרני לא הוזכרה בגמרא, בודאי שלא נוכל לברך ברכה זו “בשם ומלכות”, אף שהובאה במדרשים ובדברי הרבה פוסקים. וכמו שכבר כתב הרא”ש (פ”ח דבכורות), שלא מצינו שמברכים שום ברכה שלא נזכרה במשנה או בגמרא, כי אחר שסידרו רב אשי ורבינא את הגמרא, לא נתחדשה שום ברכה. (ויש לכלל זה השלכות הלכתיות רבות).
ולפיכך פסק הרמ”א בהגה, שאמנם יש לברך ברכה זו ביום הבר מצוה, וכמנהג מהרי”ל, אך יש לברכה בלא שם ומלכות, כלומר, יאמר האב “ברוך שפטרני מעונשו של זה”. ופירוש הברכה, שעד עתה היה האב נענש בתוקף על כל מעשי בנו, כי הוא האחראי על מעשיו, לחנכו בדרך התורה. ומעתה הבן אחראי על מעשיו, שכבר גדל ונעשה בן ישראל לכל דבר, ואין האחריות מוטלת כל כך על אביו כאשר היתה מקדם. ויש מפרשים שהכוונה היא להיפך, שעד שגדל הבן, הוא עלול להענש בעון אביו, כי לעתים הבנים הקטנים נענשים בעוון ההורים שלהם, מה שאין כן אחר שגדלו, שוב אינם נענשים אלא מחמת מעשיהם. (וראה מה שפלפל בזה מרן רבינו הגדול זצוק”ל בס' הליכות עולם ח”ב עמוד ר).
וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, שנראה ברור שאף ביום שנכנסת בתו לעול מצות, כלומר, ביום הגיעה לגיל שתים עשרה שנים ויום אחד, יברך בלא שם ומלכות, “ברוך שפטרני מעונשה של זו“.
ולסיכום: ביום בו הבן או הבת נכנסים לעול מצות, על האב לברך בלא הזכרת שם השם, “ברוך שפטרני מעונשו של זה”. (ובספר בן איש חי הוסיף, שנכון שיהרהר את הזכרת שם ה' ומלכות, כלומר, ה' אלהינו מלך העולם, בלבו, אך לא יזכר שם השם בפיו).
“Baruch She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh”
Question: Is it correct that on the day of one’s son’s Bar Mitzvah, one should recite the blessing of “Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh” (“Blessed are You Hashem, our G-d, King of the universe, Who has exempted me from the punishment of this one”)? Does the same apply when one’s daughter reaches Bat Mitzvah age?
Answer: The Midrash Rabba (Parashat Toldot) states: “One must tend to one’s child for thirteen years. From then on, one must recite ‘Baruch She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh.’” The student of the Maharam writes likewise in his Sefer Tashbetz. Similarly, the Sefer Maharil states: “Maharil (acronym for Rabbeinu Yaakov Molin, the great halachic authority on whom most Ashkenazi customs are based; his opinions are frequently quoted by the Rama) recited the blessing ‘Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh’ when his son reached Bar Mitzvah age and read from the Torah.” This blessing, including the recitation of Hashem’s name as is the case with any other blessing, is quoted by many great Poskim.
However, the Rama in his work, Darkei Moshe (Chapter 225), quotes the aforementioned Maharil and Midrash Rabba and writes, “However, I have not found this blessing mentioned in the Gemara and it is difficult for me to see people reciting a blessing that is not mentioned in the Gemara.” This means that since this blessing of “Baruch She’Petarani” is not mentioned in the Gemara, we may certainly not recite this blessing with Hashem’s name, although it is mentioned in the Midrash and in the words of many Poskim. Similarly, the Rosh (Chapter 8, Bechorot) writes that we do not recite blessings that are not mentioned in the Mishnah or Gemara, for after Ravina and Rav Asheh compiled the Talmud, no other blessings were instituted. (This ruling has many halachic ramifications.)
The Rama therefore rules in his notation that although this blessing should be recited on the day of one’s son’s Bar Mitzvah in accordance with the opinion of the Maharil, nevertheless, one should recite it without Hashem’s name, i.e. “Baruch She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh.” The meaning of this blessing is that thus far, the father was punished sternly for his son’s actions, for a father is responsible for his son’s actions and to educate him in the path of Torah. From now on, the son is responsible for his own actions since he has already grown up and become a full-fledged Jewish man; the father no longer shoulders as much responsibility as before. Others explain just the opposite: Until the son grows up, he may be punished for his father’s sins, for sometimes young children are held accountable for their parents’ sins. However, once he has grown up, he is held accountable only for his own actions (see Halichot Olam Volume 2, page 200, where Maran zt”l discusses this matter at length).
Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that clearly, the same applies to the day one’s daughter reaches the Bat Mitzvah age of twelve and one should recite (without Hashem’s name): “Baruch She’Petarani Me’Onsha Shel Zo.”
Summary: On the day one’s son or daughter becomes Bar/Bat Mitzvah, the father should recite the following blessing, without Hashem’s name: “Baruch She’Petarani Me’Onsho Shel Zeh.” (The Ben Ish Hai adds that one should preferably think Hashem’s name, i.e. “Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam,” in one’s mind, but not actually recite it.)
Newsletter Parshat Tetzave
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
****
******
Bar Mitzvha invitation
Moorlanenews
would like to wish
Pazel נ״י
& all his family
a massive mazal tov on celebrating his
Bar Mitzvah
שיזכה לגדל בתורה ומצות ומעשים טובים
Special Mazal Tov
to our dear friends
Mr & Mrs Sejio Lalouche
on celebrating the
bar mitzvah of their son
May Hashem bless them with good long and healthy life
and may they always have much nachat
from all their children
***********
Our community celebrates its
150th year anniversary
THIS YEAR!!!
We would like to celebrate this milestone as it deserves
&
in honour of all past & present members
who have continued the legacy of this Bet Hakeneset
throughout the generations.
If you are able & willing to join the
anniversary celebration planning committee
please reply to this email
or speak directly to one of the
members of the Executive Committee
תזכה למצות
Let's Make Our Moor Lane Bet Hakeneset Great!!!
#LMOMLBHG
******
Moor Lane Library
We are currently updating the library and putting the books onto the terminal/kiosk
we've realised that some books are missing
and would appreciate all parents and children checking at home
to see if they forgot to return the books borrowed
Below is a list of the books that are missing. Many thanks.
Yael and secret language
Rav Mordchai Eliyahu
Timeless Tales Pesach Comics
Shikuvitzky Book 1
Nachum Ish Gam Zu
R’ Shimon bar Yochai
Escape from Europe
please contact R Marshall
Thank you
*****
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
Winter Timetable 5784 – 2023/24
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
6:26 | 6:22 | 5:35 | 5:00 | 9:46 | 5:19 | 5:19 | 23/24 Feb | תצוה |
שבת
קרבנות
8:45 am
הודו
9:00 am
*****
THIS WEEK 7:40 pm
LAST SESSION OF THE WINTER TERM
******
Parasha Overview
Hashem tells Moshe to command the Jewish People to supply pure olive oil for the Menorah in the Mishkan (Tent of Meeting). He also tells Moshe to organize the making of the Bigdei Kehuna (priestly garments): A breastplate, an ephod, a robe, a checkered tunic, a turban, a sash, a forehead-plate, and linen trousers. Upon their completion, Moshe is to perform a ceremony for seven days to consecrate Aharon and his sons. This includes offering sacrifices, dressing Aharon and his sons in their res ective garments, and anointing Aharon with oil.
Hashem commands that every morning and afternoon a sheep be offered on the Altar in the Mishkan. This offering should be accompanied by a meal-offering and libations of wine and oil. Hashem commands that another Altar for incense be built from acacia wood and covered with gold. Aharon and his descendants should burn incense on this Altar each day.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
המסתפק אם בירך
שאלה: אדם המסתפק אם בירך על מה שהוא אוכל כעת, האם עליו לברך מחמת הספק? ובמידה ואינו מברך, האם הוא רשאי להמשיך לאכול?
תשובה: כלל גדול בידינו “ספק ברכות להקל”, והוא משום חומרת האיסור לברך ברכה לחינם, שהרי בכל ברכה וברכה אנו מזכירים שם שמים, והזכרת שם שמים שלא לצורך היא עוון גדול, לכן לעולם, כאשר יש בידינו ספק אם לברך או לא לברך, אנו פוסקים להקל, כלומר, שלא לברך את הברכה. והזכרנו ענין זה כבר בכמה הזדמנויות. כי יסוד הדברים הוא על פי מאמר רבותינו במסכת ברכות, “כל המברך ברכה שאינה צריכה (כלומר, מברך ברכה שאינו חייב לברך אותה) עובר משום לא תשא”. ונחלקו רבותינו הראשונים בביאור דברי הגמרא, כי לדעת התוספות במסכת ראש השנה (לג.) ועוד מרבותינו הראשונים, איסור ברכה שאינה צריכה אינו אלא מדרבנן, ומה שאמרו בגמרא שכל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום לא תשא, אין הכוונה שיש בזה איסור תורה ממש, אלא לעולם איסורו מדרבנן, והסמיכוהו (אסמכתא, היינו פסוק שעליו נסמכו חז”ל כשגזרו גזירה שאינה אסורה מן התורה) רבנן על הפסוק “לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא”.
אולם לעומת אלו הפוסקים הסבורים שאין בזה איסור אלא מדרבנן, דעת הרמב”ם ועוד מרבותינו הראשונים, שאיסור ברכה שאינה צריכה הוא איסור גמור מן התורה, שכל שמזכיר שם שמים בלשון ברכה ואינו חייב באותה ברכה עובר על איסור לא תשא את שם אלהיך לשוא. (וכבר הזכרנו ענין זה בדין ברכת הדלקת הנרות של שבת), וכן פסק להלכה מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שכל המברך ברכה שאין בה צורך, עובר על איסור תורה, משום לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא.
ולפיכך, הסכמת הפוסקים, שבכל מקום שיש בידינו ספק אם לברך אם לאו, ההלכה היא שספק ברכות להקל, ואין לברך מצד הספק, והמברך מחמת הספק, איסור עושה, שהרי הוא נכנס בספק נשיאת שם שמים לשוא, שהרי יתכן שבירך כבר על מה שאוכל. וכן פסק הרמב”ם (בפ”ד מהלכות ברכות), וזו לשונו: מי שנסתפק אם בירך המוציא או לא בירך, אינו חוזר ומברך, מפני שאינו מן התורה. (כלומר, חיוב ברכת המוציא, אינו מן התורה).
ולפיכך פסק מרן השלחן ערוך (בסימן רט), בזו הלשון: כל הברכות, אם נסתפק אם בירך אם לאו, אינו מברך לא בתחילה ולא בסוף. (חוץ מברכת המזון, מפני שהיא של תורה. ובדין זה הרחבנו במקום אחר).
ולסיכום: המסופק אם בירך על האוכל שהוא אוכל כעת, אינו חוזר לברך מספק.
ובהלכה הבאה נבאר מה יעשה אדם זה, האם מותר לו להמשיך לאכול ממה שלפניו? והאם ישנה אפשרות לתקן את הדבר?
When One is in Doubt About Having Recited a Blessing
Question: If one is unsure whether or not one has recited a blessing a food one is currently eating, must one recite the blessing again as a result of the doubt? If not, may one continue eating?
Answer: Our Sages taught us a great rule: “A doubt regarding a blessing is to be treated leniently” (i.e. when in doubt regarding a blessing, do not bless). This is as a result of the severity of the prohibition to recite a blessing in vain, for every blessing contains the name of Hashem and reciting Hashem’s name for naught is a grave sin. Thus, whenever a doubt exists regarding whether or not to recite a blessing, we rule that one should not recite the blessing. We have discussed this point on several different occasions. The basis for this is another teaching of our Sages in Masechet Berachot that “one who recites an unnecessary blessing (a blessing one is not obligated to recite) transgresses the prohibition of uttering Hashem’s name in vain.” The Rishonim disagree regarding the understanding of this Gemara, for according to the Tosafot (Rosh Hashanah 33a) and other Rishonim, the prohibition of reciting an unnecessary blessing is merely rabbinic and when the Gemara states that one who recites an unnecessary blessing has transgressed the prohibition of uttering Hashem’s name in vain, this does not refer to an actual Torah prohibition; rather, this is only a rabbinic prohibition which the Sages based on the verse of “Do not bear the name of Hashem, your G-d, in vain.”
On the other hand, the Rambam and other great Rishonim maintain that reciting an unnecessary blessing is an absolute Torah prohibition; thus, one who recites Hashem’s name within a blessing one is not obligated to recite has transgressed the prohibition of “Do not bear the name of Hashem, your G-d, in vain.” Maran Ha’Shulchan Aruch, whose rulings we follow, rules likewise that one who recites an unnecessary blessing has transgressed the Torah prohibition of uttering Hashem’s name in vain.
Based on this, the consensus of the Poskim is that when in doubt regarding a blessing, one must act leniently and abstain from reciting the blessing. Reciting the blessing as a result of the doubt is prohibited because by doing so, one is entering a situation of possibly uttering Hashem’s name in vain if one has, in fact, already recited this blessing. Indeed, the Rambam (Chapter 4 of Hilchot Berachot) rules: “If one is in doubt whether or not one has recited the ‘Hamotzi’ blessing, one should not recite this blessing again since this is not a Torah obligation.”
Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 209) rules likewise: “Any blessing about which one is in doubt whether or not one has recited it, whether it is a blessing before or after eating, should not be recited again (besides for Birkat Hamazon which is a Torah obligation, as we have discussed elsewhere).”
Summary: If one is in doubt whether or not one has recited a blessing on the food one is currently eating, one should not recite the blessing again as a result of the doubt. In the following Halacha, we shall, G-d-willing, discuss whether or not one may continue to eat the food before him and if there is a way to rectify such a situation.
Newsletter Parashat Teruma
בס״ד
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info
****
*****************
Our community celebrates its
150th year anniversary
THIS YEAR!!!
We would like to celebrate this milestone as it deserves
&
in honour of all past & present members
who have continued the legacy of this Bet Hakeneset
throughout the generations.
If you are able & willing to join the
anniversary celebration planning committee
please reply to this email
or speak directly to one of the
members of the Executive Committee
תזכה למצות
Let's Make Our Moor Lane Bet Hakeneset Great!!!
#LMOMLBHG
******
Moor Lane Library
We are currently updating the library and putting the books onto the terminal/kiosk
we've realised that some books are missing and would appreciate all parents and children checking at home
to see if they forgot to return the books borrowed
Below is a list of the books that are missing. Many thanks.
Super Agent Gizmo 1
Super Agent Gizmo 2
The Comic!
On Stormy Seas Yael and secret language
Rav Mordchai Eliyahu Timeless Tales Pesach Comics Shikuvitzky Book 1
Ben Ish Chai Life and Times
Nachum Ish Gam Zu
R’ Shimon bar Yochai
Escape from Europe
Sephardic Children’s Hagada
Just Imagine Miracles of Krias Yam Suf Eternal light 1, 5 & 7
please contact R Marshall
Thank you
*****
לוח זמני תפלה לחורף תשפ״ד
Winter Timetable 5784 – 2023/24
מוצאי שבת | ערבית | שקיעה | מנחה שבת | סוף זמן קריאת שמע | הדלקת נרות | מנחה וקבלת שבת | תאריך | שבת פרשת |
Shabbat Ends | Arbit | Sunset | Minha | Shema before | Candle Lighting | Minha & Kabbalat Shabbat | Date | Parasha |
PM | PM | PM | PM | AM | PM | PM |
|
|
6:13 | 6:09 | 5:21 | 4:45 | 9:54 | 5:05 | 5:05 | 16/17 Feb | תרומה |
שבת
קרבנות
8:45 am
הודו
9:00 am
*****
THIS WEEK 7:30 pm
*****
*****
Parasha Overview
Hashem commands Moshe to build a Mishkan (Sanctuary) and supplies him with detailed instructions. The Jewish People are asked to contribute precious metals and stones, fabrics, skins, oil and spices. In the Mishkan's outer courtyard there is an Altar for the burnt offerings and a Laver for washing. The Tent of Meeting is divided by a curtain into two chambers. The outer chamber is accessible only to the Kohanim, the descendants of Aharon. This contains the Table of showbreads, the Menorah, and the Golden Altar for incense. Entrance to the innermost chamber, the Holy of Holies, was permitted only for the Kohen Gadol, and only once a year, on Yom Kippur. Here is the Ark that held the Ten Commandments inscribed on the two tablets of stone which Hashem gave to the Jewish nation on Mount Sinai. All of the utensils and vessels, as well as the instructions for the construction of the Mishkan, are described in great detail.
Ohr Somayach Institutions www.ohr.edu
*******
Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l
ברכת המים בתוך הסעודה או באכילת “קוסקוס”
שאלה: האם יש לברך על שתית משקה בתוך הסעודה?
תשובה: נחלקו רבותינו הראשונים, באדם ששותה מים או שאר משקאות (חוץ מיין) בתוך הסעודה (כלומר, סעודה עם פת לחם), האם עליו לברך על אותם משקאות ברכת “שהכל נהיה בדברו” לפני שישתה או לא. שלדעת בעל הלכות גדולות, ועוד מגדולי רבותינו הראשונים, יש לברך על שתית משקאות בתוך הסעודה, כשם שיש לברך על שתיה מחוץ לסעודה. אך לעומת זאת, דעת רוב רבותינו הפוסקים שאין לברך על שתית משקה בתוך הסעודה, משום שאין דרך לאכול בלא לשתות, והשתיה באה מחמת האכילה, ולכן המשקאות נפטרים בברכת “המוציא” ואינם צריכים ברכה לעצמם, כשם שכלל גדול בידינו, שבהלכות ברכות “העיקר פוטר את הטפל”, וכן פסקו רש”י ורבינו תם ועוד.
ולהלכה פסק מרן השלחן ערוך (סימן קעד), שהעיקר כדעת הסוברים שאין לברך על משקים הבאים בתוך הסעודה, כמו שפסקו רש”י ורבינו תם. אולם בכל זאת הביא מרן השלחן ערוך גם דעת בעל הלכות גדולות, שיש לברך על המשקאות אף בתוך הסעודה, וסיים בזו הלשון: “וְהָרוֹצֶה לְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק, יֵשֵׁב קֹדֶם הַנְּטִילָה בְּמָקוֹם סְעוּדָתוֹ, וִיבָרֵךְ עַל דַּעַת לִשְׁתּוֹת בְּתוֹךְ סְעוּדָתוֹ”. עד כאן.
כלומר, יברך על משקה כלשהו ברכת שהכל לפני תחילת הסעודה, ובזה יפתור את כל המשקאות שבסעודה מברכה. אולם כל זה אינו אלא חומרא, אבל מעיקר הדין הלכה כדברי האומרים שאין לברך על משקאות בתוך הסעודה.
הרוצה להחמיר ולברך על השתיה קודם הסעודה, יזהר שלא לברך על המים, אלא אם הוא צמא, שאם אינו צמא כלל, אינו רשאי לברך על המים ברכת שהכל. ובכל זאת יוכל לברך “שהכל” על סוכר ומיני מתיקה, ויכוון בברכתו לפתור גם את המים שישתה בתוך הסעודה. וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל.
האוכל “קוסקוס”, יש אומרים שאינו מברך על מה שישתה בשעה שאוכל, מפני שהמאכל הזה הוא יבש מאד, ולכן מצריך שתיה מרובה. אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל היה מורה שיש לברך על המים בשעה שאוכל קוסקוס, כי רק בתוך סעודה עם פת ממש, אין לברך שהכל על שתיה, אבל בדברים אחרים, אפילו אם הם יבשים ומצמיאים, יש לברך ברכת שהכל נהיה בדברו.
לסיכום: אין לברך על מים או על שאר משקים (חוץ מיין) בתוך סעודה שאוכל בה פת, וממידת חסידות טוב שיברך על המים קודם שיטול ידיו וישתה מעט מים (פחות מרביעית) במקום שסועד בו.
The Blessing on Water During a Meal
Question: Must one recite a blessing upon drinking a beverage within a bread meal?
Answer: The Rishonim disagree regarding whether or not one who drinks any beverage (besides for wine) within a bread meal must recite the “Shehakol Nihya Bidvaro” blessing on it or not. The Ba’al Halachot Gedolot and other great Rishonim maintain that one must indeed recite a blessing on beverages one drinks during a meal just as when one would drink them outside of a bread meal. On the other hand, the majority of Poskim rule that one should not recite a blessing on beverages drunk during a meal, for it is common to drink while eating; thus, since drinking is a result of eating, the beverages are exempted with the “Hamotzi” blessing similar to the law that the blessing on a primary food exempts the secondary food. Rashi and Rabbeinu Tam rule likewise.
Halachically speaking, Maran Ha’Shulchan Aruch (Chapter 174) rules in favor of the opinion that one should not recite a blessing on beverages drunk during a bread meal. Nevertheless, Maran Ha’Shulchan Aruch likewise quotes the opinion of the Ba’al Halachot Gedolot who rules that one should recite a blessing on such beverages and concludes the Halacha, as follows: “One who wishes to remove himself from all doubt should sit in the place one intends to eat his meal before washing one’s hands (for the bread) and recite a blessing with the intention of drinking during the meal.” This means that one should recite the “Shehakol” blessing on a small amount of beverage and by doing so, one will exempt all other beverages one will drink throughout one’s meal. Nonetheless, this is only an added stringency, for according to the letter of the law, the Halacha follows the opinion that one should not recite a blessing on beverages drunk during a bread meal.
One who wishes to act stringently and recite a blessing on a beverage before a meal must take care not recite a blessing on water unless one is thirsty, for if one is not thirsty at all, one may not recite the “Shehakol” blessing on water. Nevertheless, one may recite the “Shehakol” blessing on other flavored drinks, candies, or sweets with the intention to exempt water one will drink during one’s meal. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l rules likewise.
If one eats “Couscous,” some say that one should not recite the “Shehakol” blessing on the water one drinks along with it since this is a very dry food and requires one to drink copiously with it. Nevertheless, Maran zt”l has ruled that one should recite a blessing on water drunk along with “Couscous,” for only during a bread meal will one not recite a blessing on beverages one drinks; however, regarding other foods, even if they are very dry and thirst-inducing, one should recite the “Shehakol” blessing on beverages drunk along with them.
Summary: One should not recite a blessing on water or other beverages (besides for wine) one drinks during a bread meal. As an added stringency, it is preferable for one to recite a blessing on some water or another beverage (less than a Revi’it) before washing one’s hands in the place one intends to eat one’s meal.