Welcome to Moor Lane News

MoorLaneNews has the latest announcements and Divrei Torah and lots more. It is highly recommended. You can always find the latest edition here.

Newsletter Parashat Vayelech

בס״ד
Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info 
****
image.png
PHOTO-2022-08-26-14-15-00.jpg
*******

image.png
Mazal Tov to
Daniel & Nikki Benzaquen
on the safe arrival of their new baby Boy
שיזכה לברית בזמנה לתורה לחופה ולמעשים טובים
Mazel tov all the family
*****
Reminder
Please reply to the email with the
Yom Kippur Nachalot lists
as we have not received everyone's reply 
Thank you
*****
נ״ך
The Moor Lane Women’s Nach Group
 continues THIS Shabbat with the 
Haftarah of Yom Kippur  
6:15 pm in the hall 
Looking forward to learning together
***************
image.png

image.png 5:00 pm 

*********************
image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Vayelech
  1. Moshe said, “I am 120 years old today. I am no longer able to go out and come in…” How do we know this does not refer to physical inability?
    31:2. Because verse 34:7 says “His (Moshe's) eye never dimmed, and his (youthful) moisture never departed.”
  2. Which of Moshe's statements to Yehoshua was later contradicted by Hashem's command?
    31:7 – Moshe told Yehoshua to share his leadership with the Elders. Hashem later commanded Yehoshua to rule alone.
  3. Why does the Torah refer to Succot of the eighth year as though it occurred during the shemita year?
    31:10 – Because the laws of the seventh year still apply to the harvest.
  4. Why does the Torah command that babies be brought to the Torah reading?
    31:12 – To give reward to those who bring them.
  5. What does it mean that Hashem “hides His face?”
    31:17 – He ignores their distress.
  6. What function does the song Ha'azinu serve?
    31:21 – It warns what will befall the Jewish People if they abandon Torah.
  7. Which verse promises that the Torah will never be totally forgotten?
    31:21 – “For (the Torah) will not be forgotten from the mouth of their offspring.”
  8. What is the difference of opinion regarding the placing of the Torah scroll which Moshe gave the levi'im?
    31:26 – Whether it was placed outside but adjacent to the Ark, or inside next to the Tablets.
  9. On the day of Moshe's death, why didn't Moshe gather the people by blowing trumpets as he normally would have?
    31:28 – Blowing the trumpets expressed Moshe's dominion, and “there is no dominion on the day of death.” (Kohelet 8)
  10. Moshe said, “For I know that after my death you will act corruptly,” but, in fact, this didn't occur until after Yehoshua's death. What does this teach us?
    31:29 – That a person's student is as dear to him as himself. As long as Yehoshua was alive it was as though Moshe himself was alive.
**********
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

היום הוא יום צום גדליה. 

“המלך הקדוש”

בגמרא במסכת ברכות (דף יב:) אמר רבה בר חיננא, משמו של רב, כל השנה כולה מתפלל “הָאֵל הַקָּדושׁ” ו”מֶלֶךְ אוהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט”, חוץ מעשרה ימים מראש השנה ועד יום הכיפורים, שאומר “הַמֶּלֶךְ הַקָּדושׁ” ו”הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט”. ופירוש הדברים, שבסיום הברכות הללו בתפילת העמידה, צריך לסיים “המלך הקדוש” ו”המלך המשפט”. והסביר רש”י: “המלך הקדוש”, לפי שבימים הללו הוא מראה מלכותו לשפוט את העולם. כלומר, הנהגת ה' בימים הללו, היא ביתר שאת בהנהגה של מלכות, שהוא שופט את העולם, ולכן גם בתפלה עלינו להזכירו בתואר זה “המלך הקדוש”.

מי שטעה

והמתפלל תפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה, ובאמצע התפילה התעורר אצלו ספק אם חתם “האל הקדוש” או “המלך הקדוש”, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, בכל מקרה, יש להניח שֶׁמִּן הסתם חתם כהרגלו בכל השנה, ואמר “האל הקדוש”, ולכן חוזר לראש התפילה.

ואם חתם “האל הקדוש” ותוך כדי דיבור נזכר שטעה (דהיינו מיד בסיום הברכה תוך כדי שיעור זמן אמירת “שלום עליך רבי” שם לב לכך שטעה), ומיד תיקן ואמר “המלך הקדוש”, יצא ידי חובה, ואינו חוזר לראש התפילה.

וכן הדין לעניין אמירת “המלך המשפט”, שאם טעה וחתם כדרכו בכל השנה, ונזכר מיד ותיקן לומר “המלך המשפט” יצא ידי חובה.

אלא שלענין ברכת “המלך המשפט”, אם טעה ואמר “מלך אוהב צדקה ומשפט”, ולא תיקן מיד לומר “המלך המשפט”, מכל מקום אינו חוזר לראש התפילה, אלא לברכת “השיבה”, וממשיך משם והלאה על הסדר. ורק אם נזכר שטעה ואמר “מלך אוהב צדקה ומשפט” לאחר שסיים תפילתו, חוזר לראש התפילה. וסיום התפילה לענין זה, היינו שסיים את אמירת “יהיו לרצון” שאחר “אלוקי נצור”.

ומנהג האשכנזים שאינו חוזר כלל כשטעה בברכת המלך המשפט, בין אם נזכר באמצע תפילתו, ובין אם נזכר אחר התפילה. וגם ספרדי שטעה בברכת המלך המשפט, כשחוזר להתפלל, טוב שיתנה ויאמר: “אם אני חייב לחזור ולהתפלל, הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת חובה, ואם אינני חייב לחזור הריני חוזר ומתפלל תפילה זו לתפילת נדבה”.

זכרנו לחיים

בכל עשרת ימי תשובה, נוהגים להוסיף בתפילת העמידה “זָכְרֵנוּ לְחַיִּים”, ו”מִי כָמוךָ אָב הָרַחְמָן”, “וּכְתוב לְחַיִּים טובִים”, “וּבְסֵפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלום” וכפי שמודפס בסידורים, ואם שכח להוסיף “זכרנו לחיים” ונזכר בברכת “שומע תפילה”, רשאי לומר שם “זכרנו לחיים” קודם שיאמר “כי אתה שומע” וכו'. משום שבברכת שומע תפילה רשאי לבקש צרכיו, ו”זכרנו לחיים” גם כן נחשב לצרכי האדם, אבל “מי כמוך אב הרחמן” אינו רשאי להוסיף שם, לפי שאין זה אלא שבח להשם יתברך ולא בקשה.

Today is the Fast of Gedaliah. 

The Gemara (Berachot 12b) states: “Rabba bar Hinena said in the name of Rav: Throughout the entire year, one recites the blessings of ‘Ha’el Ha’Kadosh’ and ‘Melech Ohev Tzedakah U’Mishpat’ besides for the ten days from Rosh Hashanah until Yom Kippur when one recites ‘Ha’Melech Ha’Kadosh’ and ‘Ha’Melech Ha’Mishpat’.” This means that during the Ten Days of Repentance, the conclusion of these respective blessings are to be recited as “Ha’Melech Ha’Kadosh” and “Ha’Melech Ha’Mishpat”. Rashi explains that “Ha’Melech Ha’Kadosh” refers to the fact that Hashem shows his kingdom by judging the world, meaning that Hashem’s behaves during these days with a more tangible aura of sovereignty by sitting and passing judgment upon his creations and for this reason, we must mention “Ha’Melech Ha’Kadosh” in our prayers.

If one is reciting the Amida prayer and in the middle of the Amida, one becomes unsure whether one has recited “Ha’Melech Ha’Kadosh” or “Ha’el Ha’Kadosh”, according to Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l, one must assume that one concluded this blessing as one is accustomed to throughout the rest of the year, i.e. “Ha’el Ha’Kadosh”, and one must return to the beginning of the Amida prayer.

If one concluded the blessing by saying “Ha’el Ha’Kadosh” and realized one’s mistake within the time it takes to say the words “Shalom Alecha Rebbe” (approximately one second) immediately corrected one’s error by reciting “Ha’Melech Ha’Kadosh”, one has fulfilled his obligation and need not return to the beginning of the Amida prayer.

The same applies to reciting “Ha’Melech Ha’Mishpat” in that if one mistakenly concluded by reciting “Melech Ohev Tzedaka U’Mishpat” and has corrected this mistake immediately by reciting “Ha’Melech Ha’Mishpat”, one fulfills his obligation.

Even so, regarding “Ha’Melech Ha’Mishpat”, if one recited “Melech Ohev Tzedakah U’Mishpat” and did not correct this mistake by reciting “Ha’Melech Ha’Mishpat”, nevertheless, one does not return to the beginning of the Amida prayer; rather, one returns to the beginning of the “Hashiva” blessing and continues from there in order. Only when one realizes that one has recited “Melech Ohev Tzedakah U’Mishpat” after having finished one’s prayer must one return to the beginning of the Amida and repeat one’s prayer. Concluding the Amida prayer regarding this law refers to reciting the second “Yihyu Le’Ratzon” verse at the end of “Elokai Netzor”.

The Ashkenazi custom is that one does not return at all when one errs regarding “Ha’Melech Ha’Mishpat” whether one realizes one’s mistake in the middle of the Amida prayer or at the end. Even a Sephardic Jew who made a mistake regarding “Ha’Melech Ha’Mishpat” should preferably stipulate before beginning to pray, as follows: “If I am obligated to repeat the Amida prayer, I am reciting the following prayer as a mandatory prayer and if I am not obligated to, the following prayer is hereby voluntary.”

During the entire Ten Days of Repentance, it is customary to add the verses of “Zochrenu Le’Chaim”, “Mi Chamocha”, “U’chtov Le’Chaim Tovim”, and “Uv’Sefer Chaim” into the Amida as is printed in all Siddurim. If one forgot to insert “Zochrenu Le’Chaim” and then remembers this in the “Shema Kolenu” blessing, one may insert this verse into this blessing before reciting the words “Ki Ata Shome’a,” for one may request one’s personal needs in the “Shema Kolenu” blessing and “Zochrenu Le’Chaim” is considered a personal need. Nevertheless, one may not add the “Mi Chamocha” verse there because this is merely a praise offered to Hashem as opposed to an actual request.




Newsletter Parashat Nitzavim – Rosh Hashana – Yamim Noraim

בס״ד
Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info 
****
image.png

Wishing Members & Friends

of 

ק׳ ק׳ שערי תפילה

Moor Lane Bet Hakeneset

a

כתיבה וחתימה טובה  

תזכו לשנים רבות נעימות וטובות
שנה טובה ומתוקה 

שנה עם בריאות ברכה מזל הצלחה פרנסה טובה 

רפואה שלמה והצלה לכל עם ישראל

image.png
*******
image.png
Yamim Noraim Time Tables attached
******
Reminders 
Please reply to the email concerning 
the Yom Kippur Nachalot list
*********
PHOTO-2022-08-26-14-15-00.jpg
****
image.png
Mazal Tov
to 
Avrohom Stamler
&
Chana Fleischer
from Edgware
on celebrating their engagement
שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
Mazal Tov 
to 
Rabbi & Mrs Stamler
on celebrating the 
engagement of their son
May they continue to have semachot
with good health, beracha & מזל.
Moorlanenews
would like to use this opportunity
to wish 
Avrohom 
a massive Mazal Tov
on his engagement to 
Chana Fleischer
שיזכו לבנות בית נאמן בישראל 
& also
Thank Rabbi Stamler for all the 
Halachic advice & Torah that he brings to our Kahal
May he continue Mechayil el Chayil
****

Pledge Reminder

There is a big segula to pay any debts before Rosh Hashana,

so we'd like to send a reminder that if you have made 

a donation to the Bet Hakeneset 

after receiving an Aliya in the last few weeks,

the donation can be fulfilled in any of the following ways: 

 ·  By post addressed to

'The Treasurer, Manchester Congregation of Spanish and Portuguese Jews, 

18 Moor Lane, Salford, Manchester M7 3WX'.

· By hand to the treasurer or any member of the Mahamad.

·Anonymously in the donations box in the Synagogue.

·Direct Debit to the shul's account 

for account details please speak to the treasurer

·Cheque 

 Cheques should be made payable to 

'Manchester Congregation of Spanish & Portuguese Jews'. 


Thank you & Tizke Lemitzvot

*****
נ״ך
The Moor Lane Women’s Nach Group
 will be resuming THIS Shabbat with the 
Haftarah of Rosh Hashanah  
6 – 6.45pm in the hall 
Looking forward to learning together again
******

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

7:52

7:48

9:59

6:50

6:20

5:50

6:50

23/24
Sep

נצבים

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.

**********

שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm

*********************

image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Nitzavim
  1. What is the connection between the verse “atem nitzavim” and the curses in the previous parsha?
    29:12 – The Jewish People asked, “Who can survive such curses?” Moshe responded, “You've done a lot to anger Hashem, and yet ‘atem nitzavim' — you are still standing before Him.”
  2. Who were the wood-choppers and water-carriers?
    29:10 – Canaanites who joined the Jewish People under false pretenses.
  3. Why can Hashem never “swap” the Jewish People for another nation?
    29:12 – Because Hashem swore to their ancestors that He would never do so.
  4. One who ignores the Torah's warnings “adds drunkenness to thirst.” What does this mean?
    29:18 – He causes Hashem to reckon his unintentional sins alongside his intentional ones, punishing him for all.
  5. What two cities were destroyed along with S'dom and Amorah?
    29:22 – Admah and Tsevoyim.
  6. “The hidden things are for Hashem, our G-d, and the revealed things are for us…” What does this mean?
    29:28 – There is collective culpability only for “open” sins, but not for “hidden” ones.
  7. According to Rashi, how will the day of the ingathering of the exiles be “great and difficult”?
    30: 3 – It will be as if Hashem needs to take each individual by the hand and lead him out of exile.
  8. Where is the Torah not to be found? Where is it to be found?
    30:12-15 – The Torah is not found in Heaven, nor is it across the ocean. Rather, it is “very close to you, in your mouth and in your heart.”
  9. When and where did the Jewish People become culpable for each other's sins?
    30:28 – When they crossed the Jordan and accepted the oath on Mount Eval and Mount Grizim.
  10. How do the earth and sky remind us to keep the mitzvahs?
    30:19 – The earth and heavenly bodies, although receiving neither reward nor punishment, always obey Hashem's will. How much more so should we, who stand to receive reward or punishment, obey Hashem.
****
Rosh Hashana
  1. Why do we blow the shofar during the month of Elul?
    After the sin of the golden calf, Moshe went up to Mount Sinai to receive the second set of Tablets on Rosh Chodesh Elul. On that day, the Jewish People sounded the shofar to remind themselves to stray no more after idol worship. Also, the sound of the shofar strikes awe into our hearts and inspires us to return to the ways of Torah. (Mishna Berura and Aruch Hashulchan Orach Chaim 581)
  2. Where in the written Torah text does it tell us explicitly that the first day of Tisrei is Rosh Hashanah?
    Nowhere. The Torah calls it “a day of shofar blowing.” (This is one of many examples showing how our observance depends on the continuous oral tradition dating back to Mount Sinai). (Bamidbar 29:1)
  3. We eat apples dipped in honey to symbolize a sweet year. Why do we choose apples above other sweet fruits?
    Isaac blessed Jacob with the words: “The fragrance of my son is like the fragrance of a field which Hashem has blessed…” (Bereishis 27:27). The Talmud identifies this “field” as an apple orchard. (Ta'anis 29b, Biyur Hagra)
  4. What two blessings do we say before sounding the shofar?
    “Blessed are You… who has commanded us to hear the sound of the shofar,” and the shehechiyanu blessing. (Orach Chaim 581:2)
  5. Which Book of Tanach does the beginning of the Tashlich prayer come from?
    The Book of Micha (7:18-20).
  6. What three barren women were “remembered” by Hashem on Rosh Hashanah?
    Sara, Rachel and Chana. On Rosh Hashanah it was decreed that these barren women would bear children. (Tractate Rosh Hashanah 10b)
  7. A person's yearly allowance is fixed on Rosh Hashanah, except for three types of expenses. What are they?
    Expenses for Shabbos, Yom Tov, and the cost of one's children's Torah education. (Ba'er Hetaiv Orach Chaim 242:1)
  8. We refer to the binding of Isaac in our prayers when we say: “Answer us as You answered Abraham our father on Mount Moriah…” What was Abraham's prayer on Mount Moriah?
    He prayed that Mount Moriah should remain a place of prayer for all future generations (Onkelos 22:14). Also, he prayed that his sacrifice of the ram should be considered as though he had actually sacrificed Isaac. (Rashi 22:13)
  9. Why, even in Israel, are there two days of Rosh Hashanah, whereas other festivals in Israel are celebrated for only one day?
    Before our current exile, we did not have a fixed calendar as we do today. Rather, the Supreme Torah Court in Jerusalem determined our calendar on a month to month basis. They did this on the first day of every month, based on witnesses testifying that they had seen the new moon. Therefore, the people outside Israel had insufficient time to find out the exact date in time for the festivals. The “two-day festival” arose to correct this situation. In Israel, however, the people lived close enough to Jerusalem to find out the exact date of all the festivals except Rosh Hashanah. Since Rosh Hashanah occurs on the first day of the month, even those living in Jerusalem sometimes needed to observe it for two days, if the witnesses failed to arrive.
  10. What halacha applies to the shehechiyanu blessing on the second night of Rosh Hashanah which does not apply on the second night of any other holiday?
    On the second night of Rosh Hashanah it is customary to wear a new garment or to have a new fruit on the table when saying the shehechiyanu blessing. Thus, the shehechiyanu blessing applies not only to the holiday, but to the new garment or new fruit as well. (This is done in order to accommodate the minority of halachic authorities who rule that no shehechiyanu blessing be said on the second night of Rosh Hashanah.) (Taz 600:2)
******
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

אשרי העם יודעי תרועה

מובא
במדרש רבה (פר' אמור פר' כט אות ד), על הפסוק “אשר העם יודעי תרועה”,
אמר רבי יאשיה, וכי אין אומות העולם יודעים להריע? כמה קרנות יש להם, כמה חצוצרות
יש להם? אלא, “העם יודעי תרועה”, אלו ישראל, שהם יודעים ומכירים לרצות
את בוראם בתרועה. והוא עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, ומתמלא ברחמים על עמו
ישראל. וזהו שנאמר “אשר העם יודעי תרועה”, כלומר, מכירים ויודעים את
סגולתה ומעלתה וישובו אל ה
'.

וסיפר הגאון רבינו עזרא עטיה זצ”ל, ראש ישיבת פורת
יוסף, כי הגאון רבי שלמה לניאדו, בעל שו”ת בית דינו של שלמה, שהיה רבה של
חלב, היא ארם צובא, היה נוהג בראש השנה לעבור לפני התיבה כשליח צבור, כי ניחון
בקול ערב, נעים זמירות ישראל, וגם היה תוקע בשופר. וכן היה נוהג מידי שנה בשנה.
כשהגיע הרב לזקנה ושיבה, הודיע לפרנסי הקהל שבאו לביתו לבקרו בשבת שלפני ראש השנה,
שנבצר ממנו השנה להיות שליח צבור ותוקע, מפני מצב בריאותו. נענו הפרנסים ואמרו,
אולי יואיל רבינו לומר לבנו הגאון רבי אפרים (בעל שו”ת דגל מחנה אפרים) שהוא
יעבור לפני התיבה ויתקע בשופר. כששמע כן בנו רבי אפרים, בא לפני מר אביו ואמר לו,
אבא
, אני מוכן למלא את
מקומך השנה, נענה הגאון לדבריו ובירך אותו בהצלחה. וכן היה
.

בראש השנה הלך רבי אפרים לבית הכנסת, ועבר לפני התיבה, וכשעמד לתקוע, נתבלבל קצת בתקיעות ותיכף ומיד תיקן כדת.
ובבוא ראשי הקהל אל הרב בעל בית דינו של שלמה, לבקרו לנשק ידיו כנהוג, שאל אותם,
איך היו התפילות, השיבו בשבח התפלות הנפלאות שהתפלל רבי אפרים כשליח צבור. ושאל
, איך היו התקיעות, ועל זה השיבו בשפה רפה, והרגיש שלא היו
תקינות כל כך
. תיכף
ומיד קרא לרבי אפרים, ושאלו על כך, השיבו רבי אפרים, כי היה קורא “יהי
רצון” שלפני התקיעות, ואמר “ושלח מלאכיך הקדושים הממונים על התקיעות
“, והנה תיכף ראה שבא המלאך הממונה על ידו,
ויעף אליו אחד מן השרפים והתייצב לימינו, לזאת היה חרד מפניו ונתבלבל. שחק בעל
הבית דינו של שלמה, ואמר לו
, הנה אתה הזמנת אותו ותירא מפניו. ועל כגון זה נאמר, אשר העם יודעי תרועה.

אכן לנו הדלים, לפחות נכוין לשוב בתשובה, וכמו שאמרו במדרש
תהלים, “תקעו בחודש שופר”, חדשו ושפרו מעשיכם על ידי השופר. כי השופר,
רומז גם על השופר שבזמן מתן תורה, כמו שכתוב בו “ויהי קול השופר הולך וחזק
מאד”, ולכן אסור להשיח
(לדבר) בשעת תקיעות השופר, כי על אותה שעה כתוב במדרש (פר' יתרו סוף פר' כט), שהיה כל העולם שקט, חמור לא נער, סוס לא צנף, צפור לא
צפצף, מלאכים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, וקול השופר נשמע מסוף העולם ועד סופו.
ולכן אין להשיח או להשתעל ברצון, וצריך לשבת דומיה בעת התקיעות לקיים מצות עשה
לשמוע קול שופר. קחו עמכם דברים ושובו אל ה', אשרי העם יודעי תרועה ומכירים בה
לשוב בתשובה

“Fortunate is the Nation which knows the Shofar
Blasts”

The Midrash Rabba (Parashat Emor Chapter 29, Section 4) states regarding
the verse, “Fortunate is the nation which knows the Shofar blasts”: “Rabbi
Yoshiya said: ‘Do the nations of the world not know how to blow? They have so
many horns and so many trumpets! Rather, ‘The nation which knows the Shofar
blasts,’ refers to the Jewish nation which knows how to appease their G-d with
Shofar blasts. He (Hashem) then arises from the throne of judgment and sits on
the throne of mercy and becomes filled with compassion for the Jewish nation.’”
This is what is meant by the verse, “Fortunate is the nation which knows the
Shofar blasts,” meaning the people who know the auspicious meaning and
importance of the Shofar blasts and use them to return to Hashem.

Hagaon Harav Ezra Attia zt”l, late Rosh Yeshiva of Porat Yosef, recounts how Hagaon
Harav Shlomo Laniado
zt”l, author of the Responsa Bet Dino Shel Shlomo and Chief
Rabbi of Aleppo, Syria, would serve as Chazzan on Rosh Hashanah since he was
blessed with a pleasant and melodious voice in addition to serving as the
Shofar blower. He would customarily do so every year. When the rabbi grew older
though, he notified the respected community activists that came to visit his
home on the Shabbat preceding Rosh Hashanah that due to the current status of
his health, he would be unable to serve as Chazzan and Shofar blower during the
coming Rosh Hashanah. The community activists replied by asking if the rabbi
would request that his son, Hagaon Harav Efraim (author of Responsa Degel
Machaneh Efraim), serve as the Chazzan and Shofar blower instead. When his son,
Harav Efraim, heard of this, he came before his father and told him that he
agreed to fill his father’s place this year. His father gave him his blessing
and so it came to be.

On Rosh Hashanah, Harav Efraim went to the synagogue and served as Chazzan but
when he began to blow the Shofar, he erred slightly in the order of blasts, but
immediately corrected himself as prescribed by Halacha. Upon arriving at the
home of his father, Harav Shlomo, in order to visit him and kiss his hand as
was customary, the leaders of the community were asked how the prayer services went
to which they replied that the services conducted by Harav Efraim were truly
amazing. When asked how the Shofar blowing went, they replied half-heartedly
and the rabbi understood that it did not go so well. He immediately summoned
his son, Harav Efraim, and inquired about this matter. His son replied, “While
reciting the ‘Yehi Ratzon’ text prior to the Shofar blowing, I said, ‘Send [me]
your holy angels who are appointed over the Shofar blasts.’ I immediately saw
one of the fiery angels fly towards me and stand on my right side! I became
frightened and this caused me to become confused.” His father then chuckled and
told him, “You invited him and then you were afraid of him?!” About such an
incident does the verse state, “Fortunate is the nation which knows the Shofar
blasts!”

However, regarding us ordinary people, we should, at the very least, have in
mind to repent, as the Midrash Tehillim states regarding the verse, “Blow the
Shofar on the [new] month”: “Renew and better your deeds through the Shofar.”
The Shofar represents the Shofar that was blown during the giving of the Torah,
as the verse states, “And the sound of the Shofar became [progressively] much
stronger.” Thus, one may not converse during the blowing of the Shofar, for
regarding this time, the Midrash (Parashat Yitro, end of Chapter 29) states,
“The entire world was silent; no horses neighed, no donkeys brayed, no birds
chirped, no angles flew, no fiery angels recited ‘Kadosh,’ and the sound of the
Shofar could be heard from one end of the world to the other.” Therefore, one
should not speak or cough willingly; one should sit silently during the Shofar
blowing and have in mind to fulfill the positive Torah commandment to hear the
sound of the Shofar. Take these words with you and use them to return to Hashem
while utilizing the sound of the Shofar for this purpose

תקיעת שופר

מצות עשה מן
התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר “יום תרועה יהיה לכם”.
ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ונחלקו הפוסקים אם יש לומר
וידוי בין התקיעות, (כפי שמודפס בהרבה מחזורים.) או שאסור לומר וידוי בין התקיעות,
ודעת מרן הרב עובדיה יוסף שליט”א, שאסור לומר וידוי בין התקיעות, ושאף מי
שנהג כן, צריך לבטל מנהגו, שנכנס לחשש ברכה לבטלה, ולספק אם חייב לחזור שוב ולברך
על התקיעות, ומכל מקום, אם רוצה להרהר הוידוי בליבו בלבד, רשאי לעשות כן בין
התקיעות, אבל בשעת התקיעות עצמם ידום ויקשיב היטב לקול השופר
.

נשים פטורות
ממצות שופר, שהרי היא מצות עשה שהזמן גרמא, וכל מצוות עשה שהזמן גרמן נשים פטורות,
כמו שביארנו בכמה הזדמנויות. ומכל מקום נהגו הנשים להחמיר על עצמן ולבוא לבית
הכנסת לשמוע תקיעת שופר, ואשה שלא היה באפשרותה לבוא לבית הכנסת, יכולה לשמוע
תקיעת שופר בבית, (או בבית הכנסת בשעות הצהריים כפי שמקובל בכמה מקומות). ואין
לברך על תקיעת שופר כשתוקע עבור נשים, משום שנשים אינם מברכות על מצות עשה שהזמן
גרמא. ויש נשים מעדות אשכנז שנוהגות לברך לעצמן על תקיעת שופר, ויש להן על מה
שיסמוכו. ומכל מקום אין לתוקע עצמו לברך עבור נשים גם למנהג זה
.

כל היום כשר
למצות שופר, מהנץ החמה ועד לשקיעתה, ולכן הבא לתקוע לנשים, רשאי לתקוע כל היום
כולו עד שקיעת החמה
.

כלל גדול
בידינו, כי מצות צריכות כוונה, וכפי שביארנו
בהלכה מיוחדת.
ועל
כן, השומע קול שופר בראש השנה, צריך שישים לבו, לכוין שבשמיעת קול השופר הוא מקיים
את מצות השופר

Blowing the Shofar on Rosh Hashanah

It is a positive Torah
commandment to hear the Shofar blasts on the day of Rosh Hashanah, as the verse
states, “It shall be a day of [Shofar] blasts for you.” One may not speak
between the various sets of Shofar blasts and certainly not during the blasts
themselves. The Poskim disagree regarding whether or not it is permissible to
recite the order of confession (which is printed in most Rosh Hashanah prayer
books). Maran Harav Ovadia Yosef Shlit”a rules that one may not recite this
confessional between the sets of the Shofar blasts, for this causes one to
enter the realm of a blessing in vain and it is doubtful whether or not one
must recite the blessing on the Shofar blasts again; even if one has
customarily recited this confessional prayer in the past, one must discontinue
this custom at once. Nevertheless, if one would like to read this confessional
prayer with his eyes only and ponder it in his heart, this is indeed
permissible between the sets of blasts; however, during the time the Shofar
blasts are actually being sounded, one must sit silently and listen to the
Shofar blasts carefully.

Women are exempt from hearing the Shofar blasts since this is positive,
time-bound Mitzvah and women are exempt from such Mitzvot as we have discussed
on several occasions. Nevertheless, it is customary that women act stringently
and come to the synagogue to hear the Shofar blasts. If a woman did not have
the opportunity to come to the synagogue may indeed hear the Shofar blasts at
home (or later on in the synagogue during the afternoon hours of Rosh Hashanah,
as has become the prevalent custom in many synagogues). When one blows the
Shofar for women, one may not recite the “Lishmo’a Kol Shofar” blessing since
women are exempt from such positive, time-bound Mitzvot. There are some
Ashkenazi women who customarily recite the blessing on the Shofar for
themselves and they indeed have on whom to rely. Nonetheless, the one blowing
the Shofar should not recite a blessing when blowing for women, even according
to this view.

The Mitzvah of hearing Shofar blasts may be fulfilled the entire day of Rosh
Hashanah, from sunrise until sunset. Therefore, if one would like to blow the
Shofar for women, he may do so all day, until sunset.

We have a great rule that “Mitzvot require intention”, as we have discussed in
a special Halacha. Thus, before hearing the Shofar blasts on Rosh Hashanah, one
must pay attention and have in mind to fulfill the positive Torah commandment
of hearing the Shofar blasts when hearing the Shofar

 

Newsletter Parashat Ki Tavo

בס״ד
Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info 
******
image.png
******
Reminders 
Please reply to the emails sent 
concerning
1) Ladies’ Seating Plan for the Yamim Noraim – High Holy Days
2) Yom Kippur Nachalot lists
**********************
PHOTO-2022-08-26-14-15-00.jpg
****
נ״ך
The Moor Lane Women’s Nach Group
 will be resuming THIS Shabbat with the 
Haftarah of Rosh Hashanah  
6 – 6.45pm in the hall 
Looking forward to learning together again
******

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

8:09

8:05

9:54

7:07

6:34

6:04

7:07

16/17
Sep

כי תבא

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.

**********

שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm

*********************

image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Ki Tabo
  1. When did the obligation to bring bikkurim begin?
    26:1 – After the Land was conquered and divided.
  2. Bikkurim are from which crops?
    26:2 – The seven species for which Eretz Yisrael is praised.
  3. How does one designate bikkurim?
    26:2 – When he sees the first fruit ripen on a tree, he binds a piece of straw around it to mark it as bikkurim.
  4. Who shakes the basket containing the bikkurim?
    26:4 – The kohen places his hands under the hands of the one bringing it, and they wave the basket together.
  5. What does “v'anita v'amarta” mean?
    26:5 – Speak loudly.
  6. Which Arami “tried to destroy my father”?
    26:5 – Lavan.
  7. When during the year may bikkurim be brought? Until when are the special verses recited?
    26:11 – Bikkurim are brought from Shavuot until Chanukah. The verses are recited only until Succot.
  8. Someone declaring that he separated terumah and ma'aser says: “And I didn't forget.” What didn't he forget?
    26:13 – To bless G-d.
  9. What were the Jewish People to do with the 12 stones on Mount Eval?
    27:2 – Build an altar.
  10. Six tribes stood on Mount Eval and six on Mount Gerizim. Who and what were in the middle?
    27:12 – Kohanim, levi'im and the Holy Ark.
  11. Who “causes the blind to go astray”?
    27:18 – Any person who intentionally gives bad advice.
  12. How does one “strike another secretly”?
    27:24 – By slandering him.
  13. Eleven curses were spoken on Mount Eval. What is the significance of this number?
    27:24 – Each curse corresponds to one of the tribes, except for the tribe of Shimon. Since Moshe didn't intend to bless the tribe of Shimon before his death, he did not want to curse it either.
  14. Why are sheep called “ashterot”?
    28:4 – Because they “enrich” (m'ashirot) their owners.
  15. How is the manner of expressing the curses in Parshat Bechukotai more severe than in this week's parsha?
    28:23 – In Bechukotai the Torah speaks in the plural, whereas in this week's parsha the curses are mentioned in the singular.
******
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

לדוד ה' אורי וישעי

שאלה: בבית הכנסת שלנו הנהיגו לומר בכל יום מימי חודש אלול את המזמור “לדוד ה' אורי וישעי” לאחר תפלת שחרית. ויש טוענים שזהו מנהג האשכנזים, אבל הספרדים לא נהגו כן. כיצד באמת נכון לנהוג?

כתב בספר מטה אפרים (סימן תקפא), “נוהגים במדינות אלו, לומר בכל יום מראש חודש אלול עד יום הכפורים, אחר גמר התפלה, בוקר וערב, את המזמור לדוד ה' אורי וישעי, ומנהגינו לאומרו עד יום שמיני עצרת”.  וכן הובא עוד בדברי הפוסקים, בשם סידור רבינו האר”י, שיש לומר את המזמור “לדוד ה' אורי וישעי” בכל יום עד ליום שמחת תורה. וכתב שם, שהאומר מזמור זה מראש חודש אלול ואילך, מובטח לו שיוציא ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, ובמשפטו יצא זכאי לחיים טובים ולשלום.

ואף על פי שמנהג זה נהגו בו בעיקר האשכנזים, מכל מקום גם הגאון מרן החיד”א בספר עבודת הקודש (בסוף סנסן ליאיר) כתב שיש לומר את המזמור “לדוד ה' אורי וישעי” עד מוצאי יום הכפורים, וכן יש לאומרו ביום הושענא רבה. וכתב שכן המנהג בעיר הקודש חברון.

והרה”ג רבי יעקב רקח בספר שערי תפלה כתב בשם הגאון מהר”ח הכהן בספר שערי רחמים, שכל האומר את המזמור הזה מראש חודש אלול עד שמחת תורה, אפילו אם נגזרה עליו חס ושלום גזרה רעה, יכולה אמירתו לבטלה, ומבטלים מעליו כל גזרות קשות ורעות, ומעביר מעליו כל המקטרגים והמשטינים.

לכן, מה שהנהיגו בכמה בתי כנסת לומר את המזמור “לדוד ה' אורי וישעי” בימים אלה, הוא מנהג יפה, ואף על פי שאין לנהוג כן בתורת חיוב, מכל מקום הוא מנהג נכון ויש לו יסוד בהררי קודש.

וכתב בשו”ת שבט הלוי חלק עשירי (סימן סז), שאומרים את המזמור עד ליום הושענא רבה, ובחוץ לארץ אומרים אותו גם ביום שמיני עצרת.

אמנם עיקר התועלת הנמשכת לאדם בימים הללו ובכל ימות השנה, אינה מכח מעשים יחידים, יהי כוחם גדול ככל שיהיה, כי עיקר תכלית הימים הללו, היא שיעורר האדם את עצמו לחזור בתשובה שלימה, ובפרט בעת אמירת הסליחות, כי חובה קדושה מוטלת על כל אדם, לתת אל לבו לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה שלמה, ולהוסיף מצוות ומעשים טובים בהתקרבו ליום הדין, שאז שוקלים את הזכויות והחובות של כל אדם. (עיין חזון עובדיה עמוד כג והלאה). ונזכה לחזור בתשובה שלימה, ותקובל תפילותינו ברצון.

“Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee”

Question: In our synagogue, the custom is to recite the Psalm “Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee” every day of the month of Elul. Some claim that this is an Ashkenazi custom and that this is not the Sephardic custom. What is the correct way to proceed?

The Sefer Mateh Efraim (Chapter 581) writes: “It is customary in our countries to recite the Psalm ‘Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee’ after prayer services both morning and night from Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur. Our custom is to continue reciting this Psalm until Shemini Atzeret.” Indeed, several other Poskim quote the Siddur of the saintly Ari z”l which states that it is customary to recite the Psalm “Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee” every day until Simchat Torah. It further states there that one who recites this Psalm from Rosh Chodesh Elul and on is guaranteed to live out his days and years pleasantly and his judgment will emerge favorably for a good life and peace.

Although this is primarily an Ashkenazi custom, nevertheless, Maran Ha’Chida quotes this custom as well in his Sefer Avodat Ha’Kodesh (end of Sansan Le’Yair) and writes that one should recite this Psalm until Motza’ei Yom Kippur as well as on the day of Hosha’ana Rabba. He writes that this was the prevalent custom in the holy city of Hebron.

Hagaon Harav Yaakov Rakach writes in his Sefer Sha’are Tefillah in the name of Hagaon Rabbeinu Chaim Ha’Kohen in his Sefer Sha’are Rachamim that whoever recites this Psalm from Rosh Chodesh Elul until Simchat Torah shall merit that even if a harsh judgment was decreed upon an individual, the recitation of this Psalm has the power to annul the harsh decree and to remove all Heavenly prosecution from one’s self.

Thus, the custom that some congregations have adapted to recite the Psalm of “Le’David Hashem Ori Ve’Yish’ee” during this period is indeed a fine custom. Although this should not be misconstrued as an obligatory recitation, it is nevertheless a correct and worthy custom which has holy roots.

The Responsa Shevet Ha’Levi (Volume 10, Chapter 67) states that this Psalm is recited until the day of Hosha’ana Rabba and outside of Israel, it is recited on the day of Shemini Atzeret as well.

Nevertheless, we should point out that the primary benefit one can achieve during these days and throughout the year is not through these actions alone, as great as they may be. Rather, the main purpose of these days is for one to repent fully before Hashem, especially while reciting the Selichot, for the main focus during this period is complete repentance and increasing one’s good deeds as we get closer to the Day of Judgment when one’s merits and faults are weighed against one another. (See Chazon Ovadia-Yamim Nora’im, page 23 and on.) May Hashem accept our repentance willingly.







Ladies’ Seating Plan for the Yamim Noraim – High Holy Days 5783

Ladies’ Seating Plan for the Yamim Noraim – High Holy Days

 

Dear Lady members of our kehila,

 

As we know tefila, prayer, is our strongest tool in connecting directly to Hashem and especially during the upcoming awe-inspiring days of Rosh Hashanah and Yom Kippur, now only a few days away. It is vitally important that we use our tefilot to ask Hashem to inscribe each and every one of us in the Book of Life and that all may merit a year of health and happiness.

 

The Shulhan Aruch expresses the importance of makom kabua, makon kodesh – that a person’s regular and fixed place where he or she prays has a direct relationship to the power of the tefila, to the extent that the place a person prays is called kodesh – holy.

 

Baruch Hashem, in order to avoid disappointment on such special days we are willing to reserve a seat for lady members of our community.

 

We will attempt, to the best of our ability, to allocate the seats according to where ladies sit throughout the year, but we cannot guarantee how the seats will be allocated. We will also consider accommodating places for unmarried girls over Bat Mitzva to sit next to or close to their mothers.

 

Please tick for which day(s):

1)     ONLY Rosh Hashana (2 days)                        _______

2)     ONLY Yom Kippur                                        _______

3)     BOTH (Rosh Hashana and Yom Kippur)       _______

 

Please let us know below who the seat is for:

1)     Name  _______________________________

2)     Name  _______________________________

3)     Name  _______________________________

Please note, we will gladly reserve and allocate you a seat, however, if for example, you are allocated a seat for Yom Kippur but can only come for Ne’ilah please understand that your seat cannot be kept vacant all day, when others could use the seat until you arrive.

 

Therefore, we endeavour to do the following:

 

·       A clear sign will be posted asking ladies to respect the allocated seating plan by not sitting in someone’s allocated place and to vacate the seat as soon as the lady comes.

 

·       If someone is sitting in your allocated seat when you arrive, you have the right to politely ask that person to move.

 

·       We request that you ask the lady to move in the most polite, discreet and nicest way possible so as not to cause embarrassment, offence or any discomfort whatsoever.

 

 All requests should be sent by email toTHIS EMAIL moorlanenews@gmail.com no later than Sunday 18th September 9pm


If your wife or any other lady you know does not receive the moorlenenews email please forward this email to her.


Please fill in 

Name:


Please tick for which day(s):

1)     ONLY Rosh Hashana (2 days)                        _______

2)     ONLY Yom Kippur                                        _______

3)     BOTH (Rosh Hashana and Yom Kippur)       _______

 

Please let us know below who the seat is for:

1)     Name  _______________________________

2)     Name  _______________________________

3)     Name  _______________________________

4)   Name________________________________


Thanking you in advance.


Tizku leshanim rabot

 

The Gabbaim

 

PS – Whilst there is no charge for allocating you a seat, any donations made will be gratefully appreciated.

Newsletter Parashat Ki Tetze

בס״ד
Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info 
*****
Wishing much Hatzlacha to all the young ladies in our kehila 
beginning Seminary this coming Elul
*****
image.png
Jewish law obligates every Jewish person to cancel, after the culmination of the Shemita year, various
types of debt due to him or her. This does not apply to a debt owed to a Beis Din.
If a creditor executes a Pruzbul, he or she is not obligated to cancel debts. A Pruzbul may be executed
at any time before the end of the Shemita year. However, since a Pruzbul covers only debts already
existing at the time of its execution, it is usually implemented at the very end of the Shemita year,
shortly before Rosh Hashana of the post-Shemita year.
When a creditor arranges for the execution of the Pruzbul with the form below, debts owed to him or
her are transferred by the creditor to the Beis Din, so that the debts will continue to be in force after the
end of the Shemita year, and the Beis Din then authorises the creditor to collect on their behalf.

Documents attached to this email
Deadline
Please return this form by Post or email 
to the Manchester Bet Din no later than
Thursday 15th September 2022 / י''ט אלול תשפ''ב
*****
INVITATION
THIS SUNDAY
image.png
Approximate times
Procession with live music 2 – 2:45 pm
Reception 2:45 – 4:30 pm 
Please consider this as a personal invitation
Looking forward to seeing you
Naphtali & Esther Bitton
*****
image.png
Mazel to 
Eli Maman 
and 
Talia Herman
on celebrating their upcoming wedding
next week
שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
Special Mazel tov
to our dear members 
Vidal & Annette Maman
on celebrating their son's wedding
*****
image.png
Mazal Tov to
Rabbi & Mrs Oppenheimer
on the safe arrival of a baby girl
May she grow in 
Torah Mitzvot & Maasim Tovim
****
image.png
Mazal Tov to
Shemuel & Rochel Benady
on the safe arrival of their baby Boy
שיזכה לברית בזמנה לתורה לחופה ולמעשים טובים
Mazel tov to families
Benady, Cope, Salem
*****
PHOTO-2022-08-26-14-15-00.jpg
**********

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

8:27

8:23

9:49

7:24

6:49

6:18

7:24

9/10
Sep

כי תצא

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.

**********

שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm

*********************

image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Ki Tese
 All references are to the verses and Rashi's commentary, unless otherwise stated
  1. Why must a captured woman mourn her family for a month in her captor's house?
    21:13 – So her captor will find her unattractive.
  2. What fraction of the inheritance does a first-born receive if he has a) one brother? b) two brothers?
    21:17 – a) 2/3 b) 1/2
  3. What will become of a ben sorer u'moreh if his parents don't bring him to court?
    21:22 – He will eventually rob and kill to support his physical indulgences.
  4. Why is it a degradation to G-d to hang a criminal's body on the gallows overnight?
    21:23 – Because humans are made in G-d's image; and because the Jewish People are G-d's children.
  5. What do you do if you find a lost object that costs money to maintain?
    22:2 – Sell it and save the money for the owner.
  6. Why does the Torah forbid wearing the clothing of the opposite gender?
    22:5 – It leads to immorality.
  7. Why does the Torah link the mitzvah of sending away the mother-bird with the mitzvah of making a railing on the roof of your house?
    22:8 – To teach that one mitzvah leads to another, and to prosperity.
  8. When is it permitted to wear wool and linen?
    22:12 – Wool tzitzit on a linen garment.
  9. What three things happen to a man who falsely slanders his bride?
    22:18 – He receives lashes, pays a fine of 100 silver selah, and may never divorce her against her will.
  10. Although the Egyptians enslaved the Jewish People, the Torah allows marriage with their third-generation converts. Why?
    23:8 – Because they hosted Yaakov and his family during the famine.
  11. Why is causing someone to sin worse than killing him?
    23:9 – Murder takes away life in this world, while causing someone to sin takes away his life in the World to Come.
  12. If one charges interest to his fellow Jew, how many commandments has he transgressed?
    23:21 – Three; two negative commandments and a positive commandment.
  13. What is the groom's special obligation to his bride during their first year together?
    24:5 – To gladden her.
  14. When is a groom required to fight in a non-obligatory war?
    24:5 – When he remarries his ex-wife.
  15. What type of object may one not take as collateral?
    24:6 – Utensils used to prepare food.
******
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

כוחה של תפילה

רבותינו במסכת ברכות (כט:) ביארו מה שאמר התנא, “אל תעש תפילתך קבע”, רבי אושעיא אומר, “כל שתפלתו דומה עליו כמשאוי”, (כלומר, חוק קבוע הוא לו להתפלל, וצריך הוא בעל כרחו לעשות כן כדי לצאת ידי חובתו), הוא הנקרא “עושה תפלתו קבע”. ואילו חכמים אומרים, “כל שאינו אומרה בלשון תחנונים”. כלומר, סגנון התפלה צריך שיהיה בדרך תחנונים לפני ה' יתברך, בהכנעה ובלב שלם. וכדברי חכמים פסק הרמב”ם (בפ”ד מהלכות תפילה הט”ז).

ובגמרא במסכת סוטה (ה.) אמרו, אין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן שם לבו כבשר, (שהוא רך, ולא כאבן שהיא קשה), כלומר שיתפלל בהכנעה.

ובודאי בימים הללו, ימי חודש אלול, שהשם יתברך מצפה יותר לתפלותיהם של ישראל, חובה עלינו להתעורר בתפלה, איש לפי מהללו, ולקוות לה' יתברך שימלא כל משאלות לבנו לטובה לעבודתו.

ומעשה שאירע לפני כחמש שנים, באברך ובת סמינר (מיוצאי צפון אפריקה), שנישאו כדת משה וישראל לפני כמה שנים. ומיום ליום ומחודש לחודש, התברר כי קיימת אצלם בעיה רצינית, שבגללה לא זכו להפקד בפרי בטן. בצר להם, התפללו לפני ה' יתברך שיושיעם, גם פנו לרופאים, אולי ימצאו תקוה.

והנה לילה אחד, ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), ישן האברך על מטתו, והנה חלום. ובחלומו הוא רואה, כאילו הוא יושב בחדרו של החסיד המקובל רבי ישראל אביחצירא (הבאבא סאלי) זצ”ל. והנה פונה אליו הרב ואומר לו, מה תבקש? השיב לו האברך, אני מבקש לזכות לילדים. השיב לו רבי ישראל, טוב, יהיו לך ילדים. קם האברך, ויצא מחדרו של הרב, והנה בכניסה, הוא רואה את אביו יושב יחד עם ראש הישיבה בה למד בבחרותו, ושניהם יושבים וספרי תהלים בידיהם. ויקץ והנה חלום.

בבוקר, טילפן האברך לאמו, וסיפר לה את כל דבר החלום. אמרה לו אמו, בודאי אתה מתפלא, מה אביך וראש הישיבה שלך עשו שם. והנה תדע לך, כי לפני כשבוע, טילפן אביך לראש הישיבה שלך, ואמר לו, הלא ראש הישיבה, הוא אביו הרוחני של האברך המדובר, ואני, האב, גם אני אביו של האברך. והנה על שנינו מוטלת חובה לעשות משהו כדי שיזכה בננו לפרי בטן. אמר לו ראש הישיבה, ומה תרצה ממני? אמר לו האב, רצוני שתבוא עמי לציונו של רבי ישראל אביחצרא, ונתפלל שם יחד לישועת בננו.

השיב לו ראש הישיבה, זמני כעת אינו פנוי, אולם בליל שישי, אוכל להתלוות אליך לנתיבות, מקום קבורתו של רבי ישראל, ושם נתפלל יחד לישועה. ואמנם, אתמול בלילה, המשיכה האם לספר, הלכו אביך וראש הישיבה יחד לנתיבות, והתפללו על קברו של רבי ישראל לישועתך. ואמנם זכו האברך ורעייתו לפרי בטן, וכל זה בזכות השתדלות נכונה, בתפלה באמונה שלימה.


The Power of Prayer

Our Sages (Berachot 29b) explained the words of the Tanna who taught, “Do not make your prayer established”: “Rabbi Oshaya says, this refers to one who considers one’s prayer like a burden (i.e. if one perceives it as a set law that one must pray and one does so in an almost forced manner in order to fulfill one’s obligation). The Sages say, this refers to one who does not pray in a supplicating manner. (This means that one’s prayer should resemble a supplication before Hashem by praying with humility and with one’s whole heart.)” The Rambam (Chapter 4 of Hilchot Tefillah, Halacha 16) rules in accordance with the opinion of the Sages.

Similarly, our Sages taught us (Sotah 5a) that one’s prayer is not accepted unless one makes one’s heart as flesh (which is soft, as opposed to like stone, which is hard). This means that one must pray in a humble and subdued manner.

This is certainly true during the Month of Elul when Hashem desires the prayers of the Jewish nation in that we must invigorate our prayers and to turn our hope to Hashem so that He will fulfill our hearts’ wishes for the good in order that we may serve Him.

An incident occurred approximately five years ago with a young Kollel man and a religious seminary girl (both of North African descent) who were married several years ago. They quickly realized that there was a medical issue which prevented them with being blessed with children. In their distress, they prayed that Hashem bring about their salvation and they also frequented doctors in hopes of some good news.

One Thursday night, this young man lay asleep in his bed and he dreamed that he was sitting in the room of the righteous and saintly Mekubal, Hagaon Harav Yisrael Abuchatzera zt”l, the famed “Baba Sali.” The Baba Sali turned to the young man and asked him, “What do you request?” The young man responded, “I wish to merit having children.” The Baba Sali replied to him, “Fine. You shall have children.” The young man then proceeded to exit the Baba Sali’s room and at the entrance, he sees his father and Rosh Yeshiva sitting with books of Tehillim in their hands. He then awoke and realized this was a dream.

The next morning, this young man called his mother and told her about his dream. His mother told him, “You must be wondering what your father and Rosh Yeshiva were doing there. Let me tell you: Last week, your father called your Rosh Yeshiva and told him, ‘Rosh Yeshiva, you are my son’s spiritual father and I am his biological father. It is incumbent upon us both to do something so that our son can bear children.’ The Rosh Yeshiva inquired, ‘And what is it that I can do?’ Your father then replied, ‘I would like you to come with me to the Baba Sali’s grave so that we may pray together for our son’s salvation.’”

“The Rosh Yeshiva told your father, ‘I am do not have time at the moment but I will make myself available on Thursday night and accompany you to Netivot to the Baba Sali’s grave so that we may pray there together.’ Indeed, last night your father and the Rosh Yeshiva traveled to Netivot and prayed at the Baba Sali’s grave that you merit Heavenly salvation.” Indeed, this couple finally merited bearing children in the merit of the appropriate efforts they put forth through prayer and complete faith in Hashem.



Newsletter Parashat Shofetim

בס״ד
Moor Lane - Logo.JPG
ק׳ ק׳ שׁערי תפילה
Have a look at our website www.moorlane.info 
****
Welcome back  
to all our members & friends
from your summer holidays.
Hatzlacha to all the youth 
as they begin their return 
to school, high school, Yeshiva, University
& a new academic year
****
PHOTO-2022-08-26-14-15-00.jpg
****
image003.jpg      image.png 
****

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

8:46

8:42

9:44

7:41

7:03

6:32

6:45

2/3
Sep

שופטים


For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.

**********

שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm

*********************

image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Shofetim
  1. What is the role of shoftim? What is the role of shotrim?
    16:18 – Shoftim are judges who pronounce judgment. Shotrim are officers who enforce it.
  2. What qualifications should one look for when appointing a judge?
    16:18 – That he is expert in the law and that he is righteous.
  3. May a judge accept a bribe if only for the purpose of judging fairly?
    16:19 – No, because it will sway his judgment.
  4. What is the source for the concept “seek out a good beit din”?
    16:20 – “Tzedek tzedek tirdof….”
  5. Although the avot built matzevot, the Torah later forbade doing so. Why?
    16:22 – Because the Canaanites used them for idolatry.
  6. “You will come to…the judge who will be in those days.” It's impossible to visit a judge living at a different time, so why must the Torah add these apparently extra words?
    17:9 – To teach that although a judge may not be as eminent as judges of previous generations, we must obey him nevertheless.
  7. What does Hashem promise a king who doesn't amass much gold, doesn't raise many horses and doesn't marry many wives?
    17:18 – That his kingdom will endure.
  8. How many Torah scrolls must the king have?
    17:18 – Two. One stays in his treasury and one he keeps with him.
  9. How was King Shaul punished for disobeying a minor command of the Prophet Shmuel?
    17:20 – He lost his kingship.
  10. Certain kosher animals are not included in the law of “chazeh, shok and keiva.” Which ones?
    18:3 – Chayot (non-domestic-type animals).
  11. Families of kohanim served in the Beit Hamikdash on a rotational basis. When was this rotation system established?
    18:8 – During the time of David and Shmuel.
  12. Which three categories of false prophets are executed?
    18:20 – One who prophesies something he didn't hear, something told to another prophet, or prophecies in the name of an idol.
  13. What does it mean to “prepare the way” to the cities of refuge?
    19:3 – To post direction signs saying “refuge” at the crossroads.
  14. How many witnesses are meant when the Torah writes the word eid (witness)?
    19:15 – Two, unless otherwise specified.
  15. “Through the mouth of two witnesses….” What types of testimony does this verse invalidate?
    19:15 – Written testimony and testimony translated from a language which the judges don't understand.
  16. If witnesses in a capital case are proven to be zomemim (false-conspirators) before their intended victim is executed, how are they punished?
    19:19 – They are put to death.
  17. Why does the section about going to war follow the laws governing witnesses?
    20:1 – To teach that if the Jewish People execute fair judgment they will be victorious in war.
  18. The Jewish army is warned of four “scare-tactics” the enemy might employ. What are they?
    20:3 –
    a) Changing their shields
    b) Making their horses stomp and whinny
    c) Shouting
    d) Blowing horns.
  19. When a murder victim is found in a field, who determines which city is closest?
    21:2 – The Sanhedrin.
  20. What happens if the murderer is found after the calf's neck was broken?
    21:9- He is tried and, if found guilty, executed.
******
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

חודש הרחמים – שמיטת כספים

אשרינו מה טוב חלקינו, ומה נעים גורלם של ישראל, שזיכה אותנו ה' יתברך לעובדו, ולשם כך התקין לנו את הימים הנוראים שאנו עומדים בפתחם, ימים קדושים ומרוממי נפש, שבזכותם האדם מתקדם והולך בעבודתו המשמעותית ביותר, עבודת ה'.

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות.

שמיטת כספים

השנה (התשפ”ב), היא כזכור שנת השמיטה. ובמשך השנה ביארנו כמה פעמים דינים הנוגעים לשנת השמיטה, ובימים הקרובים יהיה עלינו לבאר את הנקודה השנייה שיש בשנת השמיטה. שכן, מלבד מצות שמיטת הקרקעות וכל הנלוה אליה, בסיום שנת השמיטה נוהגת “שמיטת כספים”, כפי שנבאר בעזרת ה'.

המקור לימי חודש אלול

שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י”ז בתמוז שבר את הלוחות, ועשה (שהה) ארבעים יום במחנה, עד ששרף את העגל וכתתו (וטחן אותו) כעפר הארץ, והרג את כל (מי) אשר נשק לעגל, והכרית עבודת העגל מישראל, והתקין כל שבט במקומו. ובראש חודש אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה, עלה אלי ההרה, שסלח הקדוש ברוך הוא לישראל. והעבירו שופר בכל המחנה, להודיע שמשה עולה להר, שלא יטעו עוד אחרי עבודה זרה. עד כאן. ומבואר אם כן שביום ראש חודש אלול החל הקדוש ברוך הוא לסלוח לעם ישראל. וכך הדבר לעולם, שהימים הללו מסוגלים ביותר לסליחה וכפרה ולחזרה בתשובה.

מנהג הסליחות

מכיון שביום ראש חודש אלול, אמר הקדוש ברוך הוא למשה שיעלה לקבל לוחות שניות, שסלח לעדת ישראל, נהגו הספרדים ובני עדות המזרח, להשכים לבית הכנסת בכל יום לומר סליחות ותחנונים, מיום ראש חודש אלול, עד יום הכיפורים, שבו ירד משה רבינו מן ההר והביא לוחות שניות. ובליל ראש חודש עצמו אין לומר סליחות. על כן בשנה זו, (תשפ”ב), שחל ראש חודש אלול בימים שבת וראשון, יחלו באמירת הסליחות רק מליל יום שני (היום בלילה) אחר חצות הלילה. ומימים ימימה היו נוהגים כולם, לקום באשמורת הבוקר ממש לשם אמירת הסליחות, והיו עולים ומתעלים בימי חודש אלול, ומתעוררים לשוב בתשובה שלימה על כל מעשיהם, עד לימי ראש השנה ויום הכפורים, שאז היו מגיעים כולם למעלה רוחנית גדולה, וממש נרגשת היתה באויר האוירה המיוחדת של קדושת הימים הללו, מתוך תפילה ותשובה. ואף הילדים בני החינוך היו מתאספים יחד עם אבותיהם לבתי הכנסת בכל בוקר באשמורת, וכך יראת שמים מיוחדת היתה נסוכה על פני הבריות.

עדות האשכנזים לא נהגו לומר סליחות מראש חודש אלול, אבל נהגו לתקוע בשופר בכל יום מימים אלו (מיום א' אלול, כלומר היום בבוקר), אחר תפילת שחרית, כדי להזהיר את ישראל שיעשו תשובה, שנאמר (עמוס ג.) “אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו”. גם נהגו כן כדי לערבב את השטן, ויש מקומות שתוקעים גם כן בתפילת ערבית.

ומנהג האשכנזים להתחיל לומר סליחות מליל ראשון (מוצאי שבת) שלפני ראש השנה, ואם חל ראש השנה ביום שני או ביום שלישי, מתחילים לומר סליחות מליל יום ראשון שבוע שלפניו

The Month of Mercy and Forgiveness- Relinquishing Loans

How fortunate is the lot of the Jewish nation in that Hashem allowed us to serve Him and to that end, Hashem bestowed us with the Days of Awe, holy and lofty days which we are just about to commence. These days help us perfect the most important service of our lives: the service of Hashem.

Today, Sunday, is the second day of Rosh Chodesh Elul, which is the beginning of the Month of Mercy and Forgiveness.   

Relinquishing Loans
This year, 5782, is the Shemitta year. Throughout the year, we have discussed several pertinent laws to the Shemitta year, which applied, for the most part, only in Israel. As the Shemitta year comes to a close, we must discuss one more point related to Shemitta that applies in all countries: the laws of relinquishing loans. We shall discuss this in a later Halacha, G-d-willing.

The Source for the Significance of the Month of Elul
It is taught in Pirkei De’Rabbi Eliezer: “For forty days on Mount Sinai, Moshe Rabbeinu would read the written Torah during the day and study the oral Torah during the night. At the end of forty days, he took the Tablets and descended to the camp. On the Seventeenth of Tammuz he broke the Tablets and stayed in the camp for forty days until he burnt the Golden Calf and ground it as fine as the dust of the earth, killed anyone who had kissed the Golden Calf, uprooted the service of the Golden Calf from Israel, and established every tribe in its proper place. On Rosh Chodesh Elul, Hashem told Moshe, ‘Ascend the mountain to Me,’ for Hashem had indeed forgiven the Jewish nation. They sounded a Shofar through the entire camp to notify all that Moshe had ascended the mountain in order that they not stray after idolatry once again.” We see that on the day of Rosh Chodesh Elul, Hashem began forgiving the Jewish people. It was therefore established that these days would forever be days especially auspicious for forgiveness, atonement, and repentance.

The Custom of Selichot
Since on that day Hashem told Moshe to ascend in order to receive the second pair of Tablets, for He had forgiven the Jewish nation, Sephardic and Middle Eastern Jews customarily arise early in the morning and make their way to the synagogue to recite Selichot (literally, “Forgiveness”) and supplication prayers beginning from Rosh Chodesh Elul until Yom Kippur, which was the day Moshe descended the mountain and brought us the second pair of Tablets. Selichot are not recited on the night of Rosh Chodesh itself. Thus, this year, 5782, when Rosh Chodesh Elul falls out on Shabbat and Sunday, Selichot are recited beginning from Monday morning or from halachic midnight of Sunday night. For many generations, people would wake up at the early hours of the morning in order to recite Selichot and they would reach lofty levels during the month of Elul while rousing themselves to repent completely for all of their deeds until the days of Rosh Hashanah and Yom Kippur when everyone would reach truly lofty spiritual levels through prayer and repentance. Even young children would gather together in synagogues with their fathers early every morning and the spiritual atmosphere of the Days of Awe would rest upon everyone.

Ashkenazi communities customarily do not recite Selichot beginning from Rosh Chodesh Elul; however, they do customarily blow the Shofar every day during this period after Shacharit services in order to awaken the Jewish nation to repent, as the verse (Amos, Chapter 3) states: “Shall a Shofar be sounded in a city and its people will not tremble?” Another reason for this custom is to confuse the Satan. Some communities sound the Shofar during Arvit services as well.

The Ashkenazi custom is to begin reciting Selichot from the Sunday (or Motza’ei Shabbat) preceding Rosh Hashanah. If Rosh Hashanah falls out on Monday or Tuesday, they customarily begin reciting Selichot from the Sunday of the previous week. Thus, this year, 5782, when Rosh Hashanah (5783) falls out on a Monday, Ashkenazim will begin reciting Selichot from the halachic midnight of the 22nd of Elul, Motza’ei Shabbat Parashat Ki-Tavo

Newsletter Parashat Devarim – Shabbat Chazon – Summer Holidays

image.jpeg  

image.png

Have a look at our website www.moorlane.info 
*****
Moorlanenews 
will be having a break for the next few weeks
& will Beezrat Hashem 
return in time for Elul & Selichot
wishing all our readers 
an easy fast & restful summer holiday
*********

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

9:56

Fast begins: 8:54

ערבית: 10:05 **

9:23

8:42

7:58

7:22

7:00

5/6
Aug

דברים

(שבת חזון)

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.

*****

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

9:39

9:35

9:29

8:28

7:45

7:11

6:45

12/13
Aug

ואתחנן 

שבת נחמו)

9:22

9:18

9:34

8:13

7:31

6:58

6:45

19/20 Aug

עקב

(ש''מ)

9:04

9:00

9:39

7:57

7:17

6:45

6:45

26/27
Aug

ראה


)
ראש חודש(

8:46

8:42

9:44

7:41

7:03

6:32

6:45

2/3 Sep

שופטים

*****

שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm

*****

Upcoming Special Haftarot

Three of Destruction (Tlat DePuranuta)

The three weeks from the 17th of Tammuz until the 9th of Av mark a period of mourning for the Jewish nation, as we relive and lament the destruction of Jerusalem by the Romans in 69 CE. It begins with a fast on the 17th of Tammuz, when the walls of Yerushalayim were breached by the Romans, and reaches its climax with another fast on 9th of Av, when the Temple was set aflame (many other tragedies befell us on that day as well).

The haftarot of these three weeks, drawn from the books of Yirmiyahu and Yeshaya, tell of Hashem’s disappointment with Israel’s faithlessness, and the impending doom that would befall them if they would not mend their ways.

The three readings are:

Divrei Yirmiyahu (Jeremiah 1:1–2:3)

Shim’u Devar Hashem (Jeremiah 2:4–28 followed by 4:1–2 or 3:4)

Chazon Yeshayahu (Isaiah 1:1–27)

********

TISHA BEAV

image.png

Remember

Motzae Shabbat
(1) At Motzae Shabbat 9:56 pm say 
“Hamavdil ben Kodesh LeChol”
(2) Change clothes & shoes
(Arbit will be slightly later)
(3) Come to the Bet Hakeneset
(4) No havdala at home
if unwell a Rabbi should be consulted,
and then follow the halachot of a sick person on Tisha BeAv 
considering this year having to say havdala on Motzae Shabbat / Sunday morning
(i) –  Bore Peri Hagefen
(ii) – NO Besamim / spices
(iii) – Bore Meore Haesh / fire
(iiii) – Hamavdil
(5) Meore Haesh 
said in the Bet Hakeneset
before Megilat Echa

Sunday Night
At the end of the fast
(1) before eating say Havdala  
reciting the Berachot on the wine
(a) Bore Peri Hagefen
(b) Hamavdil Ben Kodesh LeChol
NO
(i) Besamim – spices
(ii) Ner – candlelight

********

image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Devarim
  1. How do we see from the beginning of Parshat Devarim that Moshe was concerned for the Jewish People's honor?
    1:1 Moshe mentions only the names of the places where the Jewish People sinned, but does not mention the sins themselves.
  2. How much time elapsed between leaving Mt. Sinai and sending the spies?
    1:2 – 40 days.
  3. Moshe rebuked the Jewish People shortly before his death. From whom did he learn this?
    1:3 – From Yaakov, who rebuked his sons shortly before his death.
  4. Why did Moshe wait until he had smitten the Amorite kings before rebuking the Jewish People?
    1:4 So that no one could say, “What right has he to rebuke us; has he brought us into any part of the Land as he promised?”
  5. What were some of the achievements that resulted from the Jewish People “dwelling” at Mt. Sinai?
    1:6 – They received the Torah, built themishkan and all its vessels, appointed a Sanhedrin, and appointed officers.
  6. Why does the Torah single out the names of the avot in connection with the giving of the Land?
    1:8 – Each of the avot possessed sufficient merit for the Jewish People to inherit the Land.
  7. What did Moshe convey to the Jewish People by saying: “You today are like the stars of the Heavens”?
    1:10 – They are an eternal people, just as the sun, moon and stars are eternal.
  8. “Apikorsim” (those who denigrate Talmud scholars) observed Moshe's every move in order to accuse him. What did they observe, and what did they accuse him of?
    1:13 They observed the time he left home in the morning. If Moshe left early, they accused him of having family problems (which drove him from his home). If he left late, they accused him of staying home in order to plot evil against them.
  9. Moshe was looking for several qualities in the judges he chose. Which quality couldn't he find?
    1:15 – Men of understanding.
  10. Moshe told the judges, “The case that is too hard for you, bring it to me.” How was he punished for this statement?
    1:17 – When the daughters of Tzelofchad asked him a halachic question, the law was concealed from him.
  11. Why did Moshe describe the desert as great and frightful?
    1:19 – Because the Jewish People saw huge, frightening snakes and scorpions in the desert.
  12. Which tribe was not represented among the spies?
    1:23 – Levi.
  13. Which city did Calev inherit?
    1:36 – Hebron.
  14. How many kingdoms was Avraham promised? How many were conquered by Yehoshua?
    2:5 – Avraham was promised the land of ten kingdoms. Yehoshua conquered seven. The lands of Moav, Ammon and Esav will be received in the time of the mashiach.
  15. Why were the Jewish People forbidden to provoke Ammon?
    2:9 – This was a reward for Lot's younger daughter, the mother of Ammon, for concealing her father's improper conduct.
  16. Why were the Jewish People not permitted to conquer the Philistines?
    2:23 – Because Avraham had made a peace treaty with Avimelech, King of the Philistines.
  17. How did Hashem instill the dread of the Jewish People into the nations of the world?
    2:25 – During the battle against Og, the sun stood still for the sake of the Jewish People, and the whole world saw this.
  18. Why did Moshe fear Og?
    3:2 – Og possessed merit for having once helped Avraham.
  19. Who was instrumental in destroying the Refaim?
    3:11 – Amrafel.
  20. What was the advantage of Reuven and Gad leading the way into battle?
    3:18 – They were mighty men, and the enemy would succumb to them.
 ******
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l

החייבים והפטורים מתענית תשעה
באב, והדין כשחל תשעה באב במוצאי שבת

דין חולה שאין בו סכנה, זקן,
יולדת

חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא
בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות
שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב
).

זקן
שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, ואפילו אם אין
לו חולי פנימי, צריך לאכול בתשעה באב
.

נחלקו
הפוסקים אודות היולדת, שבתוך שבעה ימים ללידתה, לכל הדעות הרי היא פטורה מלהתענות,
אבל תוך שלושים יום מלידתה, דעת כמה פוסקים להחמיר בזה להצריכה להתענות, ואולם דעת
מרן הרב עובדיה יוסף שליט”א, שכל שלושים יום ללידתה הרי היא פטורה מלהתענות
.

וכן
דין המפלת (אשה שהפילה עוברה) אחר ארבעים יום להריונה, (כלומר שהפילה עובר שכבר
מלאו לו ארבעים יום ברחם אמו
, וארבעים
יום אלו נמנים מתחילת ההריון ממש, ולא כפי שנוהגים הרופאים למנות שבועיים נוספים),
שאינה צריכה להתענות ביום תשעה באב, כל שלשים יום מיום ההפלה
.

דין
מעוברות ומניקות

מעוברות
(נשים בהריון) ומניקות, אף על פי שהן פטורות משאר תעניות (מלבד תענית יום הכפורים),
חייבות להתענות בכל שנה ביום תשעה באב
.

אולם
בשנה שתשעה באב חל בשבת, ומחמת כן הוא נדחה ליום ראשון, כמו שבשנה זו
(התש

פ  “ב) יחול תשעה
באב בשבת. אזי לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף (בשו”ת יביע אומר חלק חמישי סימן מ), נשים
מעוברות ומניקות (בפועל) פטורות מתענית תשעה באב. והביא ראיות לדבריו, וכתב שהסכים
עמו על כך הגאון רבי יהודה שאקו זצ”ל, (שהיה מגדולי גאוני ירושלים לפני כששים
שנה. ומרן רבינו  היה חבר בית דינו בצעירותו, יחד עם הגאון רבי עזרא
עטייה. והיה מרצה בפניהם את תשובותיו בהלכה, בכדי לקבל את הסכמתם על דבריו, כפי
שכתבנו באריכות בספר “אביר הרועים”, הרואה אור בימים אלה
).

ונסתפקו
חכמי זמנינו, מאמתי יש להקל לאותן נשים מניקות ומעוברות שיאכלו בתשעה באב
. ולהלכה שאלנו בזה את פי
מרן רבינו , והשיב, שהנכון הוא שאותן נשים לא תפרושנה לגמרי מן הציבור,
ומן הראוי שימתינו ולא יאכלו עד צהרי יום תשעה באב, כלומר, מאחר חצות היום
(בירושלים בשעה רבע לאחת בצהריים). וכמובן שכל זה הוא במקום שאינן מרגישות חולשה
גדולה או התייבשות וכדומה, כי מעיקר הדין מותרות לאכול בתשעה באב כאמור
.

דין
ילדים קטנים

ילדים
קטנים, דהיינו בן שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים יום אחד, ובת שלא מלאו לה שתים עשרה
שנים יום אחד, פטורים לגמרי מתענית תשעה באב. וטעם הדבר שהקטנים אינם משתתפים
בתענית זו, לפי שהקטנים בלאו הכי פטורים בכל דיני האבלות, וגם קטן שמתו אביו או
אמו אינו מתאבל כלל, שלא שייך בזה דין חינוך כלל (מלבד דין הקריעה על המת ששייך גם
בקטנים). ולכן קטנים פטורים מתענית זו. וכל נער שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים ויום
אחד, ונערה שלא מלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, פטורים מתענית תשעה באב, ואינם
צריכים להתענות אפילו כמה שעות
.

ולענין
ההבדלה במוצאי שבת, ידובר בימים הקרובים בעזרת ה
'

 

Those who are Obligated and Exempt from the Fast of Tisha
Be’av and their Status when Tisha Be’av Falls Out on Motza’ei Shabbat

Someone Ill with a
Non-Life-Threatening Illness, An Elderly Person, and a Woman who has Recently
Given Birth

One who is ill (meaning that he is actually bedridden and the like, even if the
illness is not life-threatening) is exempt from fasting on Tisha Be’av. When in
doubt about one’s status, one should consult a prominent halachic authority.
(Aches and pains, such as the common headache and the like, are not grounds to
exempt one from fasting on Tisha Be’av.)

An elderly person who is weakened by fasting is considered “ill” for all
intents and purposes and is exempt from fasting on Tisha Be’av. Even if he has
no internal illness, he must eat on Tisha Be’av.

Regarding a woman who has given birth within the past seven days, all opinions
agree that she is exempt from fasting on Tisha Be’av. However, if she has given
birth more than seven days ago but she is still within thirty days of giving
birth, several Poskim are of the opinion that she must be stringent and fast on
Tisha Be’av. However, Maran Harav Ovadia Yosef rules that as long as
the woman is within thirty days of giving birth, she is exempt from fasting.

The same applies to a woman who, G-d-forbid, miscarries following at least
forty days of pregnancy (meaning that she miscarried a fetus who was in the
womb for forty days or more; these forty days are counted from the actual
conception, not the way the doctors count from an additional two weeks later)
in that she is exempt from fasting on Tisha Be’av as long as she is still
within thirty days of the miscarriage.

Pregnant and Nursing Women
Although pregnant and nursing women are exempt from all other public fasts
(besides for Yom Kippur), they are nevertheless obligated to fast on Tisha
Be’av most years.

Nevertheless, on years during which Tisha Be’av falls out on Shabbat and the
fast is postponed until Sunday, such as this year, 5782, Maran Harav Ovadia
Yosef rules (in his Responsa Yabia Omer, Volume 5, Chapter 40) that
pregnant and nursing women (women who are actually nursing and not merely within
twenty-four months of giving birth as we have discussed in the past) are exempt
from the fast of Tisha Be’av. He proceeds to bring sources and proofs to his
opinion. He writes that Hagaon Harav Yehuda Shako
zt”l (one of the greatest
luminaries of Jerusalem approximately sixty years ago) agreed with his ruling.
Indeed, in his youth, Maran Harav  was a member of the Bet Din
(rabbinical court) alongside Hagaon Harav Ezra Attia
zt”l and he would discuss his
halachic responsa with them in order to receive their approbation as is
recorded in the biography of Maran Shlit”a entitled “Abir Ha’Ro’im” (Hebrew
edition) coming soon to a Jewish bookstore near you.

The modern-day Poskim disagree as to when pregnant and nursing women may begin
to eat on Tisha Be’av. We have posed this question to Maran z”; and he
replied that it is preferable that such woman not completely remove themselves
from the fast being observed by the rest of the Jewish nation and it is proper
that they not eat until the afternoon of Sunday, the Tenth of Av, meaning past
halachic mid-day (in Jerusalem at approximately 12:45 pm and in New York at
approximately 1:02 pm). Obviously, this applies only when they do not feel any
significant weakness, dehydration, and the like, for according to the letter of
the law, they may eat anytime on Tisha Be’av this year, as we have explained.

Children
Children, meaning a boy who has not reached thirteen years of age and a girl
who has not reached twelve years of age, are completely exempt from fasting on
Tisha Be’av. The reason why children are exempt from participating in this fast
is because children are exempt from all of the laws of mourning in any case.
Indeed, if G-d-forbid a child loses a parent, he need not mourn at all, for the
Mitzvah of educating children does not apply here (besides for the law of rending
the child’s garment which does apply). Any boy who has not reached the age of
thirteen or girl who has not reached the age of twelve is completely exempt
from the fast and they need not even fast for several hours.

In coming days we shall, G-d-willing, discuss the laws of Havdala on Motza’ei
Shabbat which coincides with Tisha Be’av

 

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה
באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת,
כמו בשנה זו (תשפ”ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על
הכוס, ושלוש שיטות בדבר
.

השיטה
הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני
שיטעם משהו
.

השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר
המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן לקטן שאינו מחוייב בתענית לשתות את היין
.

השיטה השלישית היא שיטת רבינו
הרמב”ן, שכתב שאין להבדיל כלל, שהרי אמרו בגמרא
(ברכות לג.) שבתחילה תקנו חכמים שיעשו הבדלה בתוך
תפילת ערבית של מוצאי שבת, ואחר כך נתעשרו ישראל ותקנו חכמים הבדלה על כוס יין,
והרי בתשעה באב שחל להיות במוצאי שבת כל ישראל עניים מרודים הם. וישנה אריכות על
שיטות הראשונים בדברי הפוסקים
.

ומרן
השלחן ערוך פסק כשיטת הגאונים שיבדיל על כוס יין במוצאי תשעה באב. ואנו פוסקים
כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. לכן אנו נוהגים להבדיל במוצאי תשעה באב על כוס יין,
ובזה מוציאים את הצום. אבל מיד במוצאי שבת עם כניסת התענית, שאי אפשר לעשות הבדלה
על כוס יין, צריך שיאמר בפיו “ברוך המבדיל בין קודש לחול”, בכדי שיהיה
מותר לו לעשות מלאכה
.

ואין
מברכים על הבשמים בהבדלה שבמוצאי תשעה באב, משום שאין מביאים בשמים בבית האבל,
שהבשמים נועדו לתענוג, וכן הדין בתשעה באב. וכן פסק מרן השלחן ערוך
.

חייבים לברך על הנר במוצאי שבת
של תשעה באב. אף על פי שאין מבדילין על הכוס
. ונוהגים שהחזן או הרב בבית הכנסת מברך על הנר לפני
קריאת מגילת איכה. (אף שיש חולקים בדבר. ראה בספר חזון עובדיה עמוד שמב
).

ונשים שאינן הולכות לבית הכנסת,
צריכות לברך על הנר בביתן, במוצאי שבת, ברכת “בורא מאורי האש”. (שם,
עמוד שמג
).

חולה, שאוכל בתשעה באב, כפי שביארנו בהלכות קודמות, צריך לעשות
הבדלה על הכוס לפני שיאכל בתשעה באב. שהרי אסור לאכול אחרי שבת לפני שעושים הבדלה.
ולכן על החולה לעשות הבדלה על כוס יין, או מיץ ענבים, וישתה מהכוס כדת וכדין בכל
מוצאי שבת. ורשאי החולה שעושה הבדלה על הכוס, להוציא את כל בני ביתו ידי חובת
ההבדלה, כפי שנוהגים בכל מוצאי שבת
.

ומעוברות ומניקות, שלפי מה
שכתבנו רשאיות לאכול בתשעה באב השנה (תשפ”ב), מפני שהתענית דחויה מיום השבת,
אף הן חייבות להבדיל על הכוס לפני שיאכלו. ומאחר ואינן אוכלות עד ליום תשעה באב,
כלומר, יום ראשון בצהריים, הרי שעליהן לברך על הנר בליל תשעה באב, וביום תשעה באב
עושות הבדלה על הכוס, בלא לברך על הנר ובלא לברך על הבשמים. (חזון עובדיה עמוד שמח
)

Havdala on Motza’ei Shabbat which Coincides with Tisha
Be’av and the Laws of an Ill Individual who Eats on Tisha Be’av

On years during which Tisha Be’av
falls out on Motza’ei Shabbat, such as this year, 5782, there are three
opinions among the Rishonim regarding how Havdala should be recited on a cup of
wine on Motza’ei Shabbat.

The first opinion is that of the Geonim who write that one should recite
Havdala only at the conclusion of the fast, i.e. Sunday night, before sitting
down to eat.

The second opinion is that of the author of the Sefer Ha’Manhig who writes that
one should recite Havdala on Motza’ei Shabbat and have a child who is not
obligated to fast drink the wine.

The third opinion is that of the Ramban who writes that Havdala is not recited
at all, for the Gemara (Berachot 33a) writes that originally Havdala was
instituted as part of the Arvit prayer. The, the Jewish nation became wealthy
and our Sages enacted that it be recited over a cup of wine. However, on Tisha
Be’av which falls on Motza’ei Shabbat, the entire Jewish nation is considered
utterly destitute. The Poskim discuss the varying opinions of the Rishonim at
length.

Maran HaShulchan Aruch rules in accordance with the opinion of the Geonim that
Havdala should be recited at the conclusion of the fast. We rule in accordance
with Maran, whose rulings we have accepted. We therefore customarily recite
Havdala at the conclusion of the fast, essentially breaking the fast on wine.
Nevertheless, immediately at the onset of the fast on Motza’ei Shabbat,
although Havdala is not recited on a cup of wine, one must still recite “Baruch
Ha’Mavdil Ben Kodesh Le’Chol” in order to make it permissible to do work.

The “Boreh Minei Besamim” blessing is not recited on a fragrant object at the
conclusion of Tisha Be’av, for fragrant objects are not brought to a mourner’s
home since they are meant for pleasure. The same applies on Tisha Be’av. Maran
HaShulchan Aruch rules likewise.

One must recite the “Boreh Me’orei Ha’esh” blessing on a candle on Motza’ei
Shabbat which coincides with Tisha Be’av. It is customary for the rabbi or
Chazzan to recite this blessing in the synagogue before the reading of Eicha
(although there are those who disagree, see Chazon Ovadia-Arba Ta’aniyot, page
342).

Women who do not attend synagogue on Motza’ei Shabbat must recite the “Boreh
Me’orei Ha’esh” blessing on a candle at home (ibid, page 343).

An ill individual who eats on Tisha Be’av (as we have discussed above) must
first recite Havdala on a cup of wine before eating on Tisha Be’av, for one may
not eat after Shabbat has ended until he has performed Havdala. The ill person
must therefore recite Havdala on a cup of wine or grape juice and drink it as
he would on any Motza’ei Shabbat. An ill person reciting Havdala on a cup of
wine may do so on behalf of the members of his household as he would on any
Motza’ei Shabbat and they will fulfill their obligation of hearing Havdala
(although they are fasting and the fast has not yet ended).

Pregnant and nursing women, who we have explained are exempt from fasting on
Tisha Be’av this year (5782) since the fast is postponed until Sunday, must
likewise recite Havdala on a cup of wine before eating. Since they will only be
eating until the day of Tisha Be’av, i.e. Sunday afternoon, they must therefore
recite the “Boreh Me’orei Ha’esh” blessing on a candle on the night of Tisha
Be’av and then recite Havdala on a cup of wine during the day of Tisha Be’av
without reciting a blessing on a fragrant object or a candle. (ibid, page 348)

Newsletter Parashat Matot – Mase – Rosh Chodesh Av Rachman

image.jpeg  

image.png

Have a look at our website www.moorlane.info 
******
image.png
is 
THIS FRIDAY
and marks the beginning of the 
9 DAYS
*****
This Shabbat we finally catch up to 
ארץ ישראל with the weekly פרשה 
Manchester – מטות ־ מסעי
 מסעי  ארץ ישראל  
*******

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

10:12

10:08

9:18

8:55

8:09

7:32

7:10

29/30
July

מטות־מסעי

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.

*****

שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm

*****

Upcoming Special Haftarot

Three of Destruction (Tlat DePuranuta)

The three weeks from the 17th of Tammuz until the 9th of Av mark a period of mourning for the Jewish nation, as we relive and lament the destruction of Jerusalem by the Romans in 69 CE. It begins with a fast on the 17th of Tammuz, when the walls of Yerushalayim were breached by the Romans, and reaches its climax with another fast on 9th of Av, when the Temple was set aflame (many other tragedies befell us on that day as well).

The haftarot of these three weeks, drawn from the books of Yirmiyahu and Yeshaya, tell of Hashem’s disappointment with Israel’s faithlessness, and the impending doom that would befall them if they would not mend their ways.

The three readings are:

Divrei Yirmiyahu (Jeremiah 1:1–2:3)

Shim’u Devar Hashem (Jeremiah 2:4–28 followed by 4:1–2 or 3:4)

Chazon Yeshayahu (Isaiah 1:1–27)

****************

image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Matot – Mase

Matot   

  1. Who may annul a vow?
    30:2 – Preferably, an expert in the laws of nedarim. Otherwise, three ordinary people.
  2. When may a father annul his widowed daughter's vows?
    30:10 – If she is under 12 1/2 years old and widowed before she was fully married.
  3. Why were the Jewish People not commanded to attack Moav, as they were to attack Midian?
    31:2 – Because Moav only acted out of fear against the Jewish People. Also, Ruth was destined to come from Moav.
  4. Those selected to fight Midian went unwillingly. Why?
    31:5 – They knew that Moshe's death would follow.
  5. What holy vessels accompanied the Jewish People into battle?
    31:6 – The aron and the tzitz.
  6. Those who killed in the war against Midian were required to remain outside the”machane” (camp). Which machane?
    31:19 – The Machane Shechina.
  7. Besides removing traces of forbidden food, what else is needed to make metal vessels obtained from a non-Jew fit for a Jewish owner?
    31:23 – Immersion in a mikve.
  8. “We will build sheep-pens here for our livestock and cities for our little ones.” What was improper about this statement?
    32:16 – They showed more regard for their property than for their children.
  9. During the conquest of the Land, where did Bnei Gad and Bnei Reuven position themselves?
    32:17 – At the head of the troops.
  10. What promise did Bnei Gad and Bnei Reuven make beyond that which Moshe required?
    32:24 – Moshe required them to remain west of the Jordan during the conquest of the Land. They promised to remain after the conquest until the Land was divided among the tribes.

Mase  

  1. Why does the Torah list the places where the Jewish People camped?
    33:1 – To show G-d's love of the Jewish People. Although it was decreed that they wander in the desert, they did not travel continuously. During 38 years, they moved only 20 times.
  2. Why did the King of Arad feel at liberty to attack the Jewish People?
    33:40 – When Aharon died, the clouds of glory protecting the Jewish People departed.
  3. What length was the camp in the midbar?
    33:49 – Twelve mil (one mil is 2,000 amot).
  4. Why does the Torah need to specify the boundaries that are to be inherited by the Jewish People?
    34:2 – Because certain mitzvot apply only in the Land.
  5. What was the nesi'im's role in dividing the Land?
    34:17 – Each nasi represented his tribe. He also allocated the inheritance to each family in his tribe.
  6. When did the three cities east of the Jordan begin to function as refuge cities?
    35:13 – After Yehoshua separated three cities west of the Jordan.
  7. There were six refuge cities, three on each side of the Jordan. Yet, on the east side of the Jordan there were only two and a half tribes. Why did they need three cities?
    35:14 – Because murders were more common there.
  8. To be judged as an intentional murderer, what type of weapon must the murderer use?
    35:16 – One capable of inflicting lethal injury.
  9. Why is the kohen gadol blamed for accidental deaths?
    35:25 – He should have prayed that such things not occur.
  10. When an ancestral field moves by inheritance from one tribe to another, what happens to it in Yovel?
    36:4 – It remains with the new tribe.
 ******
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l 

אכילת בשר
מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים,
שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית,
אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה
וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד
.

ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת
בשר אלא בסעודה המפסקת בלבד ומכל מקום נהגו ישראל שלא לאכול בשר כלל, מיום ראש
חודש אב ועד יום עשירי באב
.
ומנהגים אלו נזכרו כבר בדברי
הגאונים ורבותינו הראשונים, ופשטו בכל ישראל
. ואין חילוק בין
בשר בהמה לבשר עוף, שבכל אופן אסור לאכלו, ואפילו תבשיל שנתבשל עם בשר, כגון מרק,
אף על פי שהוציאו ממנו את הבשר, אין לשתות ממנו
, מפני טעם הבשר
שיש בו. אבל דגים אינם בכלל האיסור ומותר לאכלם
.  

אכילת בשר ביום ראש חודש וביום עשירי באב
מנהג הספרדים להקל באכילת בשר ביום
ראש חודש אב עצמו, כפי שביארנו בהלכה הקודמת, אבל האשכנזים נוהגים להחמיר אף ביום
ראש חודש אב. ובזה הספרדים מיקלים יותר מהאשכנזים. ולעומת זאת לגבי אכילת בשר ביום
עשירי באב, מנהג הספרדים להחמיר שלא לאכול בשר ביום עשירי באב כולו, ולמנהג
האשכנזים יש להקל באכילת בשר ושתיית יין מיום עשירי באב אחר חצות היום
.

אולם בשנה זו , שבלאו הכי ביום
עשירי באב כולנו מתענים, ישתנה הדין לענין זה, כמו שנבאר בהמשך
.  

מנהג התימנים בענין אכילת בשר
מנהג אחינו בני תימן, בכל ארצות
תימן, שלא היו נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין, אלא בסעודה מפסקת של ערב תשעה באב,
שכן הוא עיקר דין התלמוד. אולם עתה שזכו לעלות לארץ ישראל, וכאן המנהג פשוט להחמיר
בזה בכל תשעת הימים, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, שעליהם לנהוג בזה
כמנהג ארץ ישראל, ואסור לפרוץ גדר בזה, ובפרט שכאן ניכר יותר ענין החורבן, שרואים
עין בעין מקום חורבן הבית, ואז בודאי שייך יותר לנהוג איסור בדבר. (חזון עובדיה
עמוד קע
).

אכילת בשר בערב שבת
בשבתות שבתוך תשעת הימים, אוכלים
בשר, ומותר לטעום בערב שבת מהתבשילים שיש בהם בשר כדי לתקן את המאכל (כגון להוסיף
מלח וכדומה) ויש מיקלים לטעום מן המאכלים של שבת אף שלא לצורך, לפי שעל פי דברי
המקובלים יש ענין גדול לטעום ממאכלי השבת, ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל כתב
שיש להקל בזה, ומכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה
.

אכילת בשר שנותר משבת
כתב מרן רבינו זצוק”ל, שאם
נשאר בשר מן המאכלים שבשלו לכבוד שבת, מותר לאכול מהם במוצאי שבת ב”סעודה
רביעית” שהיא הסעודה שאוכלים במוצאי שבת. והמיקל לאכול מבשר זה שנשאר מסעודת
שבת אף בשאר ימות השבוע, יש לו על מה שיסמוך, ולקטנים שלא הגיעו לגיל מצוות יש
להקל באכילת בשר שנשאר משבת אף בימות החול. (אך בתנאי שלא יבשל לכתחילה כמות גדולה
לשבת בכדי שישאר לו בשר לימות החול). ולילדים קטנים מאוד שאינם מבינים כלל את משמעות
חורבן הבית, מותר לתת אף לכתחילה בשר בימים אלו
, ומותר לבשל עבורם
בשר בשבוע זה שחל בו תשעה באב
.

אדם חלש הזקוק לאכילת בשר
חולה, אף על פי שאין בו סכנה, מותר
לו לאכול בשר בימים אלו. וכן יולדת תוך שלושים יום ללידתה מותרת באכילת בשר. וכן
מינקת שהתינוק שלה חלש, ואם תמנע מאכילת בשר יוכל הדבר להשפיע לרעה על בריאות
הילד, מותרת באכילת בשר. וכן מעוברת שסובלת הרבה בהריונה יש להקל לה לאכול בשר
בימים אלו. אבל אדם בריא שאוכל בשר בזמן שנוהגים בו איסור, גדול עוונו מנשוא, והרי
הוא פורץ גדר, ועונשו גדול

Eating Meat Following Rosh Chodesh Av

The Mishnah in Masechet Ta’anit (26b) tells us that on
Erev Tisha Be’av during the last meal one eats before the fast, one may not eat
meat, drink wine, or eat two cooked foods, such as rice and an egg. Although
the letter of the law dictates that the prohibition to eat meat only applies
during the last meal one eats before the fast of Tisha Be’av, nevertheless, the
custom of the Jewish nation is to abstain from eating meat from Rosh Chodesh Av
until the Tenth of Av. These customs have already been mentioned by the Geonim
and early Poskim and have been accepted by the Jewish people. There is no
distinction between meat and chicken, as it is prohibited to consume any of
them. Even a food cooked with meat, for instance a soup cooked with meat,
should not be eaten even after the meat has been removed, due to its meat
flavor. Fish is not included in this prohibition and is permitted to be eaten.

Eating Meat on Rosh Chodesh and on the Tenth of Av
The Sephardic custom is to permit eating meat on the day of Rosh Chodesh
itself, as we have explained in the previous Halacha; Ashkenazim customarily
forbid this even on the day of Rosh Chodesh. Regarding this aspect, Sephardim
are more lenient than Ashkenazim. On the other hand, regarding eating meat on
the Tenth of Av, the Sephardic custom is to prohibit eating meat during the
entire day of the Tenth of Av (i.e. until sunset of the Tenth of Av), whereas
the Ashkenazi custom is to permit consumption of meat and wine following
halachic mid-day of the Tenth of Av.

Nevertheless, this year (5782) when we will be observing
the fast of Tisha Be’av on the Tenth of Av in any case, this law will change,
as we shall discuss in a following Halacha.

The Yemenite Custom Regarding Eating Meat
The custom of Yemenite Jews was to only abstain from eating meat and drinking
wine during the meal immediately preceding the fast of Tisha Be’av; however,
they would not abstain from doing so during the other days of the month of Av,
in accordance with the letter of the law of the Talmud. Nevertheless, now that
they have merited settling to Israel where the prevalent custom is to abstain
from this during the “Nine Days,” Maran Rabbeinu zt”l writes that they
should accept upon themselves the local custom and they may not act
differently. This is especially true since the destruction of the holy Temple
is felt in Israel more than in other places, for the location of the
destruction is clearly visible for all to see and it is thus certainly
befitting to act stringently in this matter.

Eating Meat on Erev Shabbat
On Shabbatot within the “Nine Days”, one should certainly eat meat. On may also
act leniently and taste meat dishes on Erev Shabbat to see if the dish requires
any improvement (such as more salt and the like). Some say that one may be
lenient to taste from such Shabbat dishes even when it is not necessary to do
so, for according to the Mekubalim, it is important to taste Shabbat dishes on
Erev Shabbat. Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l writes that one may be
lenient regarding this matter; however, one who acts stringently is truly
praiseworthy.

Meat Left Over from Shabbat
Maran Rabbeinu zt”l writes that if some meat is left over from dishes
that were cooked in honor of Shabbat, one may partake of this meat on Motza’ei
Shabbat during “Seuda Revi’it” (the fourth meal of Shabbat which is
eaten upon the conclusion of Shabbat). This is especially true if one regularly
eats meat during “Seuda Revi’it.” One who is lenient and partakes of meat
left over from dishes cooked in honor of Shabbat even during the other days of
the week indeed has on whom to rely. Regarding minors who have not yet reached
Bar/Bat Mitzvah age, they may be lenient and partake of such leftover meat on
other weekdays as well. (All this applies only when one did not intentionally
cook a large amount for Shabbat in order for there to be leftovers for during
the week.) Regarding young children who do not comprehend the matter of the
destruction of the Bet Hamikdash at all, one may feed them meat during these
days and one may even cook meat for them during the week during which Tisha
Be’av falls out.

An Individual who is Weak and Needs to Eat Meat
One who is ill, even with a non-life-threatening illness, may eat meat during these
days. Similarly, a woman who is within thirty days of giving birth may eat meat
during these days. Furthermore, if a woman is nursing a weak child and
abstaining from eating meat could possibly impact the health of the baby, she
may eat meat during this time. Similarly, a pregnant woman who suffers very
much during her pregnancy may act leniently and eat meat during these days.
However, if a healthy individual eats meat during this period when everyone
else customarily abstains from doing so, his sin is too great to bear, he is
considered a “fence-breacher,” and he shall be severely punished.




Newsletter Parashat Pinchas – Shabbat Mevarechim

image.jpeg  

image.png

Have a look at our website www.moorlane.info 
*****
This  שבת  is שבת מברכים
Reminder there will be NO derasha
instead we will have the 
kahal recitation of Sefer Tehilim
*****
Women's Self Defence Session - Manchester 2022.jpg
****

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

10:27

10:23

9:12

9:06

8:20

7:41

7:20

22/23
July

פינחס (ש''מ)

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.

*****

שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm

*****

Upcoming Special Haftarot

Three of Destruction (Tlat DePuranuta)

The three weeks from the 17th of Tammuz until the 9th of Av mark a period of mourning for the Jewish nation, as we relive and lament the destruction of Jerusalem by the Romans in 69 CE. It begins with a fast on the 17th of Tammuz, when the walls of Yerushalayim were breached by the Romans, and reaches its climax with another fast on 9th of Av, when the Temple was set aflame (many other tragedies befell us on that day as well).

The haftarot of these three weeks, drawn from the books of Yirmiyahu and Yeshaya, tell of Hashem’s disappointment with Israel’s faithlessness, and the impending doom that would befall them if they would not mend their ways.

The three readings are:

Divrei Yirmiyahu (Jeremiah 1:1–2:3)

Shim’u Devar Hashem (Jeremiah 2:4–28 followed by 4:1–2 or 3:4)

Chazon Yeshayahu (Isaiah 1:1–27)

****

Women's Nach Group
nach flyer.png

************

image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Pinchas
  1. Why was Pinchas not originally a kohen?
    25:13 – Kehuna (priesthood) was given to Aharon and his sons (not grandsons), and to any of their descendants born after they were anointed. Pinchas, Aharon's grandson, was born prior to the anointing.
  2. Why was Moav spared the fate of Midian?
    25:18 – For the sake of Ruth, a future descendant of Moav.
  3. What does the yud and hey added to the family names testify?
    26:5 – That the families were truly children of their tribe.
  4. Korach and his congregation became a “sign.” What do they signify?
    26:10 – That kehuna was given forever to Aharon and his sons, and that no one should ever dispute this.
  5. Why did Korach's children survive?
    26:11 – Because they repented.
  6. Name six families in this Parsha whose names are changed.
    26:13,16,24,38,39,42 – Zerach, Ozni, Yashuv, Achiram, Shfufam, Shucham.
  7. Who was Yaakov's only living granddaughter at the time of the census?
    26:46 – Serach bat Asher
  8. How many years did it take to conquer the Land? How many to divide the Land?
    26:53 – Seven years. Seven years.
  9. Two brothers leave Egypt and die in the midbar. One brother has three sons. The other brother has only one son. When these four cousins enter the Land, how many portions will the one son get?
    26:55 – Two portions. That is, the four cousins merit four portions among them. These four portions are then split among them as if their fathers were inheriting them; i.e. two portions to one father and two portions to the other father.
  10. What do Yocheved, Ard and Na'aman have in common?
    26:24,56 – They came down to Mitzrayim in their mothers' wombs.
  11. Why did the decree to die in the desert not apply to the women?
    26:64 – In the incident of the meraglim, only the men wished to return to Egypt. The women wanted to enter Eretz Yisrael.
  12. What trait did Tzlofchad's daughters exhibit that their ancestor Yosef also exhibited?
    27:1 – Love for Eretz Yisrael.
  13. Why does the Torah change the order of Tzlofchad's daughters' names?
    27:1 – To teach that they were equal in greatness.
  14. Tzlofchad died for what transgression?
    27:3 – Rabbi Akiva says that Tzlofchad gathered sticks on Shabbat. Rabbi Shimon says that Tzlofchad was one who tried to enter Eretz Yisrael after the sin of the meraglim.
  15. Why did Moshe use the phrase “G-d of the spirits of all flesh”?
    27:16 – He was asking G-d, who knows the multitude of dispositions among the Jewish People, to appoint a leader who can deal with each person on that person's level.
  16. Moshe “put some of his glory” upon Yehoshua. What does this mean?
    27:20 – That Yehoshua's face beamed like the moon.
  17. Where were the daily offerings slaughtered?
    28:3 – At a spot opposite the sun. The morning offering was slaughtered on the west side of the slaughtering area and the afternoon offering on the east side.
  18. Goats are brought as musaf sin-offerings. For what sin do they atone?
    28:15 – For unnoticed ritual impurity of the Sanctuary or its vessels.
  19. Why is Shavuot called Yom Habikkurim?
    28:26 – The Shavuot double-bread offering was the first wheat-offering made from the new crop.
  20. What do the 70 bulls offered on Succot symbolize?
    29:18 – The seventy nations.
 ******
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l 

ימי “בין המצרים” תשפ”ב – דברי מרן זצ”ל


הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, נקראים ימי “בין המצרים” על שם הפסוק (במגילת איכה פרק א פסוק ג): “כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים”, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, שְאֵלוּ הימים, הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד קמים עליו אויבים מבית ומחוץ.

ואף על פי שזכינו בדור האחרון, לשוב אל ארץ קדשינו בצורה יחסית חופשית, עדיין לא זכינו לגאולה שלימה, כי בית חיינו חרב, ואומות העולם מציקות לעם ישראל יום יום, וראשי האומות נוהגים כשליטים עליונים על ישראל, והצרות תוכפות יותר ויותר. ועל הכל, מבחינה רוחנית, שאנו רחוקים מאד מהגאולה האמיתית, עד שישוב ה' וירחם על נחלתו, וישוב לגאול אותנו גאולה שלימה, גאולת עולמים.

ועל כל איש ואשה, להיות ערניים לענין הגלות, ולא להשאר שאננים, כי הימים הללו אינם ימים רגילים שמחוייבים אנו לנהוג בהם במנהגי אבלות בעל כרחינו, אלא בעצמותם הם ימי אבל, כי אנו דואבים ומצטערים על ההפסד הגדול בחורבן בית המקדש ובעיכוב הגאולה.

והיה מרן זצ”ל אומר דבר יקר מאד, שעל כל אדם לקרב את האבלות בימים הללו ללבו, ויותר ממה שאנו בוכים על מה שהיה לפני אלפיים שנה, אנו בוכים על מה שהיה בדורותינו, בזמן השואה הנוראה, והיה מעורר את הציבור לזכור את מליון הילדים המתוקים שנטבחו בימי השואה, וכן את כל ישראל שהתענו תחת המגף הנאצי, גם על זה עלינו לבכות! וכבר אמרו רבותינו, כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.

דרגות האבלות בימים אלה, ושבוע שחל בו תשעה באב

במשך השבוע נבאר את דיני “בין המצרים” (ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך). ודינים אלו מחולקים. שמיום י”ז בתמוז ועד ראש חודש אב, נוהגים מעט מנהגי אבלות. ומיום ראש חודש אב, מוסיפים על מנהגים אלה עוד מנהגים אחרים. ולאחר מכן בשבוע שחל בו תשעה באב, נוהגים מנהגי אבלות נוספים.

שבוע שחל בו תשעה באב בשנת התשפ”ב

בשנה זו (תשפ”ב), יחול יום תשעה באב ביום השבת, ולכן התענית נדחית ליום ראשון. לפיכך, למנהג הספרדים, אין לנו את דיני האבלות המיוחדים לשבוע שחל בו תשעה באב, כמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן תקנא). ורק האשכנזים נוהגים להחמיר בכמה דינים כבר מראש חודש אב, וכמו שנבאר בעתו ובזמנו בעזרת ה'.

תיקון חצות

מכיון שימי “בין המצרים” הם ימי אבל לעם ישראל, נוהגים בהם כמה מנהגי אבל, וחסידים ואנשי מעשה נוהגים לומר “תיקון חצות” אחר חצות היום בימי בין המצרים. (חצות היום, היינו, שמחלקים את הלילה, מהשקיעה עד הזריחה לשתים עשרה, והנקודה האמצעית, היא “חצות” הלילה, מלשון “מחצית”, ובאותה השעה ביום, הוא זמן חצות היום. ובהרבה לוחות שנה מופיעה זמן חצות היום, או חצות הלילה, שהוא שווה לזמן חצות היום), ואומרים “תיקון רחל” שבו פסוקים של בכי וצער על חורבן בית המקדש, ומנהג זה הוא מנהג ותיקין, והביאו מרן החיד”א בספרו מורה באצבע, וכתב שכן נהגו בארץ ישראל על פי דברי רבינו האר”י ז”ל, וכן כתב עוד בספרו שו”ת יוסף אומץ. וכתב שנוהגים לומר “תקון רחל”, משום שתקון רחל מיוסד על בכיה ומספד על חורבן הבית. והביא עוד מדברי רבינו האר”י שכתב שמנהג טוב וכשר לכל בעל נפש לישב באבילות אחר חצות היום בכל ימי בין המצרים, ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית. עד כאן. ובודאי שעל ידי אמירת תיקון חצות יתעורר כל אחד להצטער על חורבן בית המקדש וכל הצרות שבאו עלינו ועל אבותינו מתוך הגלות המרה הזו.

וכן נהג תמיד מרן רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, לעורר את הצבור לומר תקון חצות בזמן חצות היום בימי בין המצרים. (ותיקון רחל מודפס בסידורים). וכן היו נוהגים לאמרו בישיבת “פורת יוסף” בירושלים. ויש נוהגים לומר “תיקון חצות” בכל ימות השנה בחצות הלילה, ותבא עליהם ברכה.

ויש לציין שגם בשאר ימות השנה, טוב לומר תיקון חצות בכל לילה. וכאשר מרן זצ”ל היה אומר תיקון חצות, היה לוקח את הכרית ממיטתו, ומניחה על הרצפה, והיו עיניו זולגות דמעות בתחינתו על צרות כלל ישראל ועל איחור הגאולה.

ה' יזכינו לראות עין בעין בנחמת ציון ובנין ירושלים. אמן כן יאמר האל.


The “Three Weeks”- The Words of Maran zt”l

The Period of the “Three Weeks”
The three-week period between the Seventeenth of Tammuz and the Ninth of Av is dubbed by our Sages “Between the Straits,” based on the verse (Eicha 1, 3), “All of her enemies overtook her between the straits.” Our Sages tell us that these three weeks between the Seventeenth of Tammuz and the Ninth of Av are when our enemies entered the holy city of Jerusalem and massacred countless Jewish people until the Ninth of Av when they finally succeeded in destroying the Holy Temple. From that day on, the Jewish people no longer dwell securely, and we must endure enemies attacking us from the outside as well as within.

Although, thank G-d, we have merited returning to the holy land relatively freely, we have nevertheless not yet merited the ultimate redemption, for our Bet Hamikdash still lies in ruins, the nations of the world are constantly on the offensive against the Jewish nation, and our tragedies multiply exponentially every day. We are indeed very spiritually distant from the final redemption, and we hope and pray that Hashem pities us and redeems us once and for all, speedily in our days.

Everyone should be well aware of the woes of the exile and never to become complacent, for these days are not merely regular days when we are obligated to observe mourning customs. Rather, these days are intrinsically days of mourning when we bemoan the destruction of the Bet Hamikdash and the delay of the Final Redemption.

Maran zt”l would say that more than we cry for what happened almost two-thousand years ago, we are crying for what happened in our generation, i.e., the Holocaust. He would remind the audience of the million sweet children who found their deaths at the hands of the Nazis and the six million Jews who perished in the most gruesome ways. We need to cry for them as well! Indeed, our Sages taught, one who mourns over Jerusalem shall merit to see its joy and splendor.

The Levels of Mourning during this Period and the Laws of the Week during which Tisha Be’av Falls Out This Year
In the following Halachot we shall, G-d-willing, discuss the laws of the “Three Weeks.” There are various degrees of mourning observed during this period: From the Seventeenth of Tammuz until Rosh Chodesh Av, few mourning customs are observed. From the day of Rosh Chodesh Av, some more mourning customs are added. During the week during which Tisha Be’av falls out, even more mourning customs are observed.

The Week During Which Tisha Be’av Falls Out- 5782
This year (5782), Tisha Be’av will fall out on Shabbat and the fast will therefore be postponed until Sunday. Thus, the Sephardic custom, in accordance with the ruling of Maran Ha’Shulchan Aruch, is that we do not observe any of the laws of mourning associated with the week during which Tisha Be’av falls out. Ashkenazi Jews, however, begin observing these laws from Rosh Chodesh Av, in any case, as we shall explain in a following Halacha.

Reciting “Tikkun Chatzot
Since these days are a time of mourning for the Jewish nation, we customarily observe some customs pertaining to mourning. Pious and upstanding people customarily recite “Tikkun Chatzot” (Psalms and prayers related to the destruction of the Bet Hamikdash) after halachic midday during the “Three Weeks” (Halachic midday is calculated by splitting the nighttime hours between sunset and sunrise and the mid-point is Halachic midnight. The exact same time during the day is Halachic midday. Many Jewish calendars state either only Halachic midnight or midday since they are in essence the same time.) “Tikkun Rachel,” which includes verses that lament the destruction of the Bet Hamikdash, is recited. Maran Ha’Chida in his works “Moreh Be’Etzba” and “Yosef Ometz” writes that this is an ancient custom that was observed in Israel based on the words of the holy Arizal. He writes that the custom is to recite “Tikkun Rachel” because it is based on weeping and lamentation for the destruction of holy Temple. He adds in the name of the Ari who writes that it is a worthy custom to sit and mourn after the Halachic midday every day during the “Three Weeks,” including shedding actual tears for the destruction of the Bet Hamikdash. Through reciting “Tikkun Chatzot,” one will surely be moved to tears because of the sorrow of the destruction of the Bet Hamikdash and all of the other suffering we and our forefathers have endured during this long and arduous exile.

Indeed, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l would encourage his congregation to recite “Tikkun Chatzot” after halachic midday during this period of the “Three Weeks.” (“Tikkun Rachel” is printed in most Siddurim.) This was indeed the custom in Yeshivat Porat Yosef in Jerusalem. Some actually have the custom to recite “Tikkun Chatzot” throughout the entire year after halachic midnight, and they shall indeed be blessed.

We should point out that it is worthy to recite “Tikkun Chatzot” throughout the year following halachic midnight. When Maran zt”l would recite “Tikkun Chatzot,” he would shed copious tears about the suffering of the Jewish nation and the fact that the Mashiach had not yet arrived.

May Hashem grant our eyes the merit to see the comforting of Zion through the rebuilding of Jerusalem, Amen.

Newsletter Parshat Balak – Taanit Shiva Asar BeTammuz

image.jpeg  

image.png

Have a look at our website www.moorlane.info 
***************

לוח זמני תפלה לקיץ תשפ״ב

Summer Timetable 5782 – 2022

מוצאי שבת

ערבית

)מוצ”ש(

סוף זמן קריאת שמע

זמן
שבת

פלג מנחה (תה״ד)

פלג מנחה (לבוש)

מנחה וקבלת שבת

תאריך

שבת פרשת

Shabbat

Ends

Arbit

Shema to be read before

Candles to be
lit by

 

Earliest Candle
lighting

Minha & Kabbalat Shabbat*

Date

Parasha

PM

PM

AM

PM

PM

PM

PM

 

 

10:39

10:35

9:07

9:15

8:28

7:48

7:30

15/16
July

בלק

For those not in the Bet Hakeneset, but wishing to bring in Shabbat with the Kahal, candles should be lit about 30 minutes after the time listed for Minha and Kabbalat Shabbat, unless the time listed in the ‘latest candle lighting’ column is earlier, when candles MUST be lit by that time, in all cases.

*****

שבת שחרית 

Korbanot – 9:00 am

Hodu – 9:15 am

image.png 5:00 pm 
 מנחה on שבת Day at 6 pm

*****

Women's Nach Group
nach flyer.png

******

Taanit Shiva Asar BeTammuz

SUNDAY 17 th July

Taanit Begins 1:15 am

Shacharit 8:00 am

Mincha 9:00 pm

Shekia 9:27 pm

Fast finishes 10:28 pm

image.png

Guidance for 17th Tammuz from Rabbi Stamler:

Due to extreme heat forecast for the Fast of Tammuz:
  • One should make a special point of drinking plenty the day and evening before – up till 1.15 am [or in case of great need 2.49 am on Motsae Shabbat].
  • Being able to complete the fast takes precedence over praying with a minyan, so if a person is weak and thinks that coming to pray with a minyan might make them have to break their fast, they should pray at home.
  • A person who starts feeling symptoms of dehydration on the fast should drink.
  • Children under Bar/Bat Mitzva should drink.

******

image.png
Please pray for the 
refua shelema of 
Sulcha bat Mazal
********
Q & A Parashat Balak
  1. Why did Moav consult specifically with Midian regarding their strategy against the Jews?
    22:4 – Since Moshe grew up in Midian, the Moabites thought the Midianites might know wherein lay Moshe's power.
  2. What was Balak's status before becoming Moav's king?
    22:4 – He was a prince of Midian.
  3. Why did G-d grant prophecy to the evil Bilaam?
    22:5 – So the other nations couldn't say, “If we had had prophets, we also would have become righteous.”
  4. Why did Balak think Bilaam's curse would work?
    22:6 – Because Bilaam's curse had helped Sichon defeat Moav.
  5. When did Bilaam receive his prophecies?
    22:8 – Only at night.
  6. G-d asked Bilaam, “Who are these men with you?” What did Bilaam deduce from this question?
    22:9 – He mistakenly reasoned that G-d isn't all-knowing.
  7. How do we know Bilaam hated the Jews more than Balak did?
    22:11 – Balak wanted only to drive the Jews from the land. Bilaam sought to exterminate them completely.
  8. What is evidence of Bilaam's arrogance?
    22:13 – He implied that G-d wouldn't let him go with the Moabite princes due to their lesser dignity.
  9. In what way was the malach that opposed Bilaam an angel of mercy?
    22:22 – It mercifully tried to stop Bilaam from sinning and destroying himself.
  10. How did Bilaam die?
    22:23 – He was killed with a sword.
  11. Why did the malach kill Bilaam's donkey?
    22:33 – So that people shouldn't see it and say, “Here's the donkey that silenced Bilaam.” G-d is concerned with human dignity.
  12. Bilaam compared his meeting with an angel to someone else's meeting with an angel. Who was the other person and what was the comparison?
    22:34 – Avraham. Bilaam said, “G-d told me to go but later sent an angel to stop me. The same thing happened to Avraham: G-d told Avraham to sacrifice Yitzchak but later canceled the command through an angel.”
  13. Bilaam told Balak to build seven altars. Why specifically seven?
    23:4 – Corresponding to the seven altars built by the Avot. Bilaam said to G-d, “The Jewish People's ancestors built seven altars, but I alone have built altars equal to all of them.”
  14. Who in Jewish history seemed fit for a curse, but got a blessing instead?
    23:8 – Yaakov, when Yitzchak blessed him.
  15. Why are the Jewish People compared to lions?
    23:24 – They rise each morning and “strengthen” themselves to do mitzvot.
  16. On Bilaam's third attempt to curse the Jews, he changed his strategy. What was different?
    24:1 – He began mentioning the Jewish People's sins, hoping thus to be able to curse them.
  17. What were Bilaam's three main characteristics?
    24:2 – An evil eye, pride and greed.
  18. What did Bilaam see that made him decide not to curse the Jews?
    24:2 – He saw each tribe dwelling without intermingling. He saw the tents arranged so no one could see into his neighbor's tent.
  19. What phrase in Bilaam's self-description can be translated in two opposite ways, both of which come out meaning the same thing?
    24:3 – “Shatum ha'ayin.” It means either “the poked-out eye,” implying blindness in one eye; or it means “the open eye”, which means vision but implies blindness in the other eye.
  20. Bilaam told Balak that the Jews' G-d hates what?
    24:14 – Promiscuity.
 ******
image.png

Halachot from Maran Rabbi Ovadia Yosef Ztz'l 

שבעה עשר בתמוז” – “בין המצרים

יום שבעה
עשר בתמוז חל בשבת, וכיון שאסור להתענות בשבת, נדחתה התענית ליום ראשון
י”ח בתמוז
.

ודיני
תענית שבעה עשר בתמוז נתבארו אצלינו
בהלכה שעסקה
בדינים אלה
. ובשנה זו (התשפ״ב), חומרת התענית
פחותה מבכל שנה, כיון שהתענית אינה חלה ממש ביום שבעה עשרה בתמוז, אלא דחויה ליום
ראשון. ולכן לדוגמא, בעלי ברית
, שהם: אבי הבן, הסנדק והמוהל. אף על פי
שעליהם להתענות בשאר צומות, מכל מקום בתענית דחוייה הדין הוא שהם פטורים מלהתענות
.

ימי
“בין המצרים

הימים
שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, נקראים ימי “בין המצרים” על שם
הפסוק
(במגילת
איכה פרק א פסוק ג) “כל רודפיה השיגוה בין המצרים”, ואמרו רבותינו
זכרונם לברכה, שְאֵלוּ הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים
לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב שבו החריבו את
בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד קמים עליו
אויבים מבית ומחוץ. ואף על פי שזכינו תהלות לאל עליון, לחזור לארץ קדשינו בצורה יחסית
חופשית, עדיין לא זכינו לגאולה שלימה, כי בית חיינו חרב, ואומות העולם מציקות לעם
ישראל יום יום, והצרות תוכפות יותר ויותר. ועל הכל, מבחינה רוחנית, שאנו רחוקים
מאד מהגאולה האמיתית, עד שישוב ה' וירחם על נחלתו, וישוב לגאול אותנו גאולה שלימה
,
גאולת
עולמים
.

דרגות
האבלות בימים אלה, ושבוע שחל בו תשעה באב השנה

בהלכות
הקרובות נבאר את דיני “בין המצרים”. ודינים אלו מחולקים. שמיום י”ז
בתמוז ועד ראש חודש אב, נוהגים מעט מנהגי אבלות. ומיום ראש חודש אב, מוסיפים על
מנהגים אלה עוד מנהגים אחרים. ולאחר מכן בשבוע שחל בו תשעה באב, נוהגים מנהגי
אבלות נוספים
.

ובשנה
זו (תשפ״ב) אין לנו דינים השייכים לשבוע שחל בו תשעה באב, משום שתשעה באב
יחול השנה בשבת, וידחה ליום ראשון
. ולפיכך כל דיני שבוע שחל בו תשעה באב אינם
נוהגים בשנה זו. כמו שפסק מרן השלחן ערוך (סימן תקנא). ורק האשכנזים נוהגים להחמיר
בכמה דינים כבר מראש חודש אב, וכמו שנבאר בעתו ובזמנו בעזרת ה
'.

תיקון
חצות

מכיון
שימי “בין המצרים” הם ימי אבל לעם ישראל, נוהגים בהם כמה מנהגי אבל
,
וחסידים
ואנשי מעשה נוהגים לומר “תיקון חצות” אחר חצות היום בימי בין המצרים.
(חצות היום, היינו, שמחלקים את הלילה, מהשקיעה עד הזריחה לשתיים
,
והנקודה
האמצעית, היא “חצות” הלילה, מלשון “מחצית”, ובאותה השעה ביום,
הוא זמן חצות היום. ובהרבה לוחות שנה מופיעה זמן חצות היום, או חצות הלילה
,
שהוא
שווה לזמן חצות היום), ואומרים “תיקון רחל” שבו פסוקים של בכי וצער על חורבן
בית המקדש, ומנהג זה הוא מנהג ותיקין, והביאו מרן החיד”א בספרו מורה באצבע,
וכתב שכן נהגו בארץ ישראל על פי דברי רבינו האר”י ז”ל, וכן כתב עוד
בספרו שו”ת יוסף אומץ. וכתב שנוהגים לומר “תקון רחל”, משום שתקון
רחל מיוסד על בכיה ומספד על חורבן הבית. והביא עוד מדברי רבינו האר”י שכתב
שמנהג טוב וכשר לכל בעל נפש לישב באבילות אחר חצות היום בכל ימי בין המצרים,
ולבכות בכיה ממש על חורבן הבית. עד כאן. ובודאי שעל ידי אמירת תיקון חצות יתעורר
כל אחד להצטער על חורבן בית המקדש וכל הצרות שבאו עלינו ועל אבותינו מתוך הגלות
המרה הזו
.

וכן
נוהג מרן הרב עובדיה יוסף שליט”א, לעורר את הצבור לומר תקון חצות בזמן חצות
היום בימי בין המצרים
. (ותיקון רחל מודפס בסידורים). וכן היו
נוהגים לאמרו בישיבת “פורת יוסף
בירושלים. ויש נוהגים
לומר “תיקון חצות” בכל ימות השנה בחצות הלילה, ותבא עליהם ברכה

 

The Seventeenth of
Tammuz and the “Three Weeks”

The
public fast of the Seventeenth of Tammuz is observed on Sunday. Since the actual Seventeenth of Tammuz, was Shabbat and it is forbidden to fast on
Shabbat, the fast has been postponed until Sunday, the Eighteenth of
Tammuz.

The laws of the fast of the Seventeenth of Tammuz have already been discussed
in a special
Halacha dedicated to them
. This year, 5782, the severity of this
fast is much less than on other years since the fast does not actually coincide
with the Seventeenth of Tammuz and is merely delayed until Sunday. A practical
application of this law would be, for instance, if there were to be a Berit
Milah held on this day. Although the father of the child, the Mohel, and the
Sandak would indeed be required to fast if the Milah was performed on a regular
public fast day, they are nonetheless exempt from fasting on a postponed public
fast day such as today.

The Period of the “Three Weeks”
The three week period between the Seventeenth of Tammuz and the Ninth of Av is
dubbed by our Sages “Between the Straits,” based on the verse (Eicha 1, 3),
“All of her enemies overtook her between the straits.” Our Sages tell us that
these three weeks between the Seventeenth of Tammuz and the Ninth of Av are
when our enemies entered the holy city of Jerusalem and massacred countless
Jewish people until the Ninth of Av when they finally succeeded in destroying
the Holy Temple. From that day on, the Jewish people no longer dwell securely
and we must endure enemies attacking us from the outside as well as within.
Although, thank G-d, we have merited returning to the holy land relatively
freely, we have nevertheless not yet merited the ultimate redemption, for our
Bet Hamikdash still lies in ruins, the nations of the world are constantly on
the offensive against the Jewish nation, and our tragedies multiply
exponentially every day. We are indeed very spiritually distant from the final
redemption and we hope and pray that Hashem pities us and redeems us once and
for all, speedily in our days.

The Levels of Mourning during this Period and the Laws of the Week during
which Tisha Be’av Falls Out This Year

In the following Halachot we shall, G-d-willing, discuss the laws of the “Three
Weeks.” There are various degrees of mourning observed during this period: From
the Seventeenth of Tammuz until Rosh Chodesh Av, few mourning customs are
observed. From the day of Rosh Chodesh Av, some more mourning customs are
added. During the week during which Tisha Be’av falls out, even more mourning
customs are observed.

This year, 5782, the laws of the week during which Tisha Be’av falls out do not
apply, for the Ninth of Av falls out this year on Shabbat; the fast of Tisha
Be’av is thus postponed until Sunday. For this reason, all of the laws
pertaining to the week during which Tisha Be’av falls out do not apply this
year based on the ruling of Maran HaShulchan Aruch (Chapter 551). Nevertheless,
Ashkenazim do adopt certain stringencies beginning from Rosh Chodesh Av as we
shall, G-d-willing, discuss when the time comes.

Reciting “Tikun Chatzot”
Since these days are a time of mourning for the Jewish nation, we customarily
observe some customs pertaining to mourning. Pious and upstanding people
customarily recite “Tikun Chatzot” (Psalms and prayers related to the
destruction of the Bet Hamikdash) after Halachic mid-day during the “Three
Weeks” (Halachic mid-day is calculated by splitting the night time hours
between sunset and sunrise and the mid-point is Halachic midnight. The exact
same time during the day is Halachic mid-day. Many Jewish calendars state
either only Halachic midnight or mid-day since they are in essence the same
time.) “Tikun Rachel,” which includes verses that lament the destruction of the
Bet Hamikdash, is recited. Maran HaChida in his works “Moreh Ba’Etzba” and
“Yosef Ometz” writes that this is an ancient custom that was observed in Israel
based on the words of the holy Arizal. He writes that the custom is to recite
“Tikun Rachel” because it is based on weeping and lamentation for the
destruction of holy Temple. He adds in the name of the Ari who writes that it
is a worthy custom to sit and mourn after the Halachic mid-day every day during
the “Three Weeks,” including shedding actual tears for the destruction of the
Bet Hamikdash. Through reciting “Tikun Chatzot,” one will surely be moved to
tears because of the sorrow of the destruction of the Bet Hamikdash and all of
the other suffering we and our forefathers have endured during this long and
arduous exile.

Maran Harav Ovadia Yosef  indeed encourages his congregation to recite
“Tikun Chatzot” after Halachic mid-day during the period of the “Three Weeks.”
(“Tikun Rachel” is printed in most Siddurim.) This was indeed the custom in
Yeshivat Porat Yosef in Jerusalem. Some actually have the custom to recite
“Tikun Chatzot” throughout the entire year after Halachic mid-night, and they
shall indeed be blessed

שבעה עשר בתמוז

 יום שבעה עשר בתמוז. (יחדשהו הקדוש
ברוך הוא עלינו לששון ולשמחה). ומימי חורבן בית מקדשינו, החלו ישראל להתענות ביום
זה. ולאחריו יחלו ימי “בין המצרים”. כמו שנבאר בעתו ובזמנו
.

תענית
שבעה עשר בתמוז

נאמר
בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) “כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי וצום החמישי וצום
השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים
, והאמת והשלום אהבו”.
ופירשו חז”ל (במסכת ראש השנה דף יח:), צום הרביעי זה צום שבעה עשר בתמוז, כי
חודש תמוז הוא החודש הרביעי מחודש ניסן. (וידוע שחודש ניסן הוא הראשון לחודשי השנה
לפי מנין תורתינו הקדושה). וצום החמישי זה צום תשעה באב, כי חודש אב הוא החודש
החמישי מחודש ניסן. וצום השביעי זה צום גדליה, שהוא בשלושה בתשרי, שהוא החודש
השביעי מחודש ניסן. וצום העשירי זה עשרה בטבת, שהוא החודש העשירי מחודש ניסן
.

דין
התענית

כתב
רבינו הרמב”ם, שכל ישראל מתענים בימים אלו, מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר
הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה
כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר
והתודו את עונם ואת עון אבותם
.

מה
אירע ביום שבעה עשר בתמוז
?
ביום
שבעה עשר בתמוז אירעו חמישה דברים קשים, ואלו הן: נשתברו לוחות הברית
, הופסקה הקרבת קרבן התמיד
בכל יום בבית המקדש, הבקיעו האויבים את חומת ירושלים בתקופת חורבן בית המקדש השני,
שרף אפוסטמוס הרשע את התורה, והועמד צלם בהיכל בית המקדש
.

זמן
התענית

הכל
חייבים להתענות ביום שבעה עשר בתמוז, וחיוב התענית הוא מעלות השחר ועד לצאת
הכוכבים. ואף על פי שזמן התענית הוא מעלות השחר, מכל מקום מי שקם משנתו באמצע
הלילה קודם עלות השחר, אסור לו לאכול, אלא אם כן התנה קודם שהלך לישון שבכוונתו
לקום ולאכול
.

מי הוא
המחוייב בתענית זו
?
קטנים, דהיינו בן פחות משלוש
עשרה שנים, ובת פחותה משתים עשרה שנים, פטורים לגמרי מתעניות אלו. ואינם צריכים
להתענות אפילו כמה שעות. ואפילו אם יש בהם דעת להתאבל על חורבן ירושלים, כל שלא
הגיעו לגיל מצוות, פטורים לגמרי מתעניות אלו, ואפילו אם רוצים להחמיר על עצמם
ולהתענות, יש למחות בידם. ויש מחמירים שלא לתת לקטנים בתענית ציבור אלא לחם ומים.
וכן מנהג כמה מעדות האשכנזים שילדים קטנים שכבר מבינים ענין החורבן, אינם אוכלים
אלא לחם ומים. אבל הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו כן, וכן העיד מרן הרב
חיד”א, שמנהג הספרדים שנותנים לילדים כל צרכם ביום תענית ציבור
.

ומעוברות
ומניקות פטורות מלהתענות בשבעה עשר בתמוז, בצום גדליה ובעשרה בטבת. (ולענין תשעה
באב יבואר אי”ה בזמנו). ואפילו אם רוצות להחמיר על עצמן ולהתענות יש למחות
בידן
.

ולענין
זה נקראת מעוברת כל שהוכר עוברה, דהיינו שעברו שלושה חודשים מתחילת הריונה. ואם
סובלת ממחושים והקאות פטורה מכל התעניות הללו גם קודם עבור שלושה חודשים מתחילת
הריונה, ובפרט אם עברו כבר ארבעים יום מתחילת הריונה
.

ולגבי
מינקת, כלומר, אשה מניקה, שאמרו שפטורה מתעניות אלו. נחלקו הפוסקים, אם רק אשה
שהיא מניקה בפועל פטורה מן התענית, אבל אשה שאינה מניקה בפועל, אף על פי שהיא בתוך
עשרים וארבעה חודשים מזמן לידתה, חייבת להתענות, או שלעולם אין להתחשב בכך שהיא
אינה מניקה בפועל, שכל עשרים וארבעה חודשים מזמן הלידה האשה חלשה מאד, וכמו שאמרו
רבותינו “שאבריה מתפרקין”, ולכן יש לפטרה מן התענית. ומרן הרב
שליט”א, היה מורה ובא במשך שנים להקל בדבר, ושכל אשה תוך עשרים וארבעה חודשים
ללידתה, פטורה מלהתענות בתעניות אלה. וכן כתב בספרו חזון עובדיה העוסק בהלכות
הללו, שכל אשה מינקת פטורה מן התענית, ואפילו אם אינה מניקה בפועל, כל שהיא תוך
עשרים וארבעה חדוש מלידתה, יש לפטרה מן התענית. אולם הוסיף, לאחר שעיין בדבר,
שנכון להקל בזה דוקא באופן שהיא מרגישה בעצמה חולשה יתרה, שאז דינה כדין מינקת,
אבל אם היא אינה חשה תחושה של חולשה יתירה, כגון סחרחורת וכדומה, נכון להחמיר
שתתענה אף היא. וכן פסקו עוד מרבני זמנינו, ובהם הגאון רבי שלום משאש זצ”ל
ועוד. ויש אומרים שכל אשה שהיא תוך עשרים וארבעה חודשים ללידתה, הרי היא פטורה מן
התענית, משום שבדרך כלל היא עסוקה בשאר עניני הבית, ונחלשת מאד מחמת התענית

The Seventeenth of Tammuz

The
Seventeenth of Tammuz (may Hashem renew it as a joyous and festive day). From
the times of the destruction of the Bet Hamikdash, the Jewish nation began to
fast on this day. This day likewise the “Three Weeks” between the Seventeenth
of Tammuz and the Ninth of Av.

The Fast of the Seventeenth of Tammuz
The prophet Zecharia (8, 19) states: “So says Hashem, G-d of Hosts: The fourth,
fifth, seventh, and tenth fast days shall be for the house of Yehuda for
gladness, joy, and good times; [only] love of truth and peace.” Our Sages (in
Masechet Rosh Hashanah 18b) explain that the “fourth fast day” refers to the Seventeenth
of Tammuz, for Tammuz is the fourth month when counting from Nissan (Nissan is
the first of the months of the year according to our holy Torah). The “fifth
fast day” refers to the fast of the Ninth of Av, for Av is the fifth month when
counting from Nissan. The “seventh fast day” refers to the Fast of Gedalya
which falls out on the third of Tishrei, which is the seventh month from
Nissan. The “tenth fast day” refers to the fast of the Tenth of Tevet, which is
the tenth month from Nissan.

The Essence of the Fast
The Rambam writes that the entire Jewish nation must fast on these days because
of the tragedies that befell them on these days. This will serve to awaken
their hearts and open the pathways to repentance. This will also serve as a
reminder of our evil deeds and the deeds of our ancestors that resembled our
current deeds which eventually caused these tragedies to befall them and us.
Upon remembering these things, we shall mend our ways, as the verse states,
“And they shall confess their sins and the sins of their fathers.”

What Occurred on the Seventeenth of Tammuz?
The following five terrible events occurred on the Seventeenth of Tammuz: The
two tablets bearing the Ten Commandments were broken, the daily Tamid offering
brought in the Bet Hamikdash ceased, our enemies breached the walls of
Jerusalem in the Second Temple era, the wicked Apostemos burnt the Torah, and
an idol was erected in the sanctuary of the Bet Hamikdash.

The Time of the Fast
Everyone is obligated to fast on the Seventeenth of Tammuz, and the fast begins
at dawn and ends at nightfall with the emergence of the stars. Although the
fast begins at dawn, if one wakes up in the middle of the night before dawn,
one may not eat unless one specifically makes a condition before going to sleep
that one has in mind to wake up and eat before the fast begins.

Who Is Obligated to Fast?
Minors, meaning boys under the age of thirteen and girls under the age of
twelve, are completely exempt from these fasts. They need not even fast for several
hours. Even if they have the understanding to mourn over the loss of the Bet
Hamikdash, as long as they have reached Bar/Bat Mitzvah age, they are
completely exempt from these fasts. Even if they wish to act stringently and
fast, one should object to them doing so. Some are stringent to only feed
minors bread and water on public fast days. This is indeed customary among some
Ashkenazi communities who hold that if the child is able to understand the
gravity of the destruction of the Bet Hamikdash, he should only be fed bread
and water. However, Sephardic and Middle Eastern Jews customarily do not rule
this way, as Maran Ha’Chida testifies that the custom among the Sephardim was
to feed their children whatever they needed on public fast days.

Pregnant and nursing women are exempt from fasting on the Seventeenth of
Tammuz, the Fast of Gedalya, and the Tenth of Tevet. (Their law regarding Tisha
Be’av will, G-d willing, be discussed at a later time.) Even if they wish to be
stringent and fast, one should object to them doing so.

Regarding this matter, a pregnant woman is defined as when her pregnancy is
noticeable, meaning when the first trimester of pregnancy has elapsed. However,
if she suffers from aches, pains, vomiting, and the like, she is exempt from
all of these fasts even before three months of pregnancy have elapsed; this is
especially true if forty days from the start of her pregnancy have already
elapsed.

 ********

Please support our minyanim whenever possible
Updates will appear on the WhatsApp group image.png
If anyone needs any help getting to or from the minyanim 
please contact one of the members of the Mahamad
******
image.png
Would you like to do some Keriat Hatorah – Torah reading?
Committed to doing a reading and finding it hard?
Need to cancel or make a change?
Want to be added to the Keriat HaTorah roster?
Please contact Yehoshua Jacobs
**************

Virus-free. www.avg.com